אם בעבר תחום הסייבר היה שמור לגברים הודות לשילוב בין עבודה בשטח, לרוב בשטחים הווירטואליים של מדינות עוינות, לבין שקידה על אמצעים טכנולוגיים שאליהם נמשך יותר המין הגברי (זו לפחות הקונספציה), בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חדשה. יש המגדירות את המגמה הזאת כ"חיובית", לאחר שהתחזקה התפיסה שנשים יכולות לבחור לעשות את מה שהן רוצות ויותר מכך, להצטיין בכל תחום שבו הצטיינו לפנים רק גברים.

"אחד הגורמים לשינוי הזה לדעתי, לפחות בארץ, הוא השילוב של נשים ביחידות טכנולוגיות ומודיעיניות בצה"ל", מסבירה מעין כהן חזיז, מנהלת סייט ישראל וסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת CyberProof. "הכניסה המוקדמת לתחומים כמו אבטחת מידע, טכנולוגיה ומודיעין בגילים שקודמים להחלטות אישיות על עתיד מקצועי, משפיעה בצורה משמעותית על היכולת של נשים לקחת בחשבון כיוונים כאלה בהחלטה שלהן לאחר הצבא היכן ללמוד ובאיזו קריירה לבחור ולעבוד".

מעין כהן חזיז (צילום: יחצ)
מעין כהן חזיז (צילום: יחצ)


מה ההשלכות?
"כיום ניתן למצוא נשים בתפקידי מפתח בשוק הסייבר וגם בתעשיות אחרות. עם זאת, הסיבה שעדיין יש רוב גברי בתפקידים הללו נעוצה לדעתי בתפיסות חברתיות מושרשות של תפקידים מגדריים "קלאסיים". לדוגמה, ניסיוני בעולמות הגיוס מוכיח כי מלכתחילה נקבל פחות פניות וקורות חיים מנשים".

מדוע זה כך?
"ייתכן שזה מכיוון שהחברה שלנו מסלילה נשים לתפקידים בעלי מיומנויות "רכות", שבהם כמובן אין כל פסול, אבל חשוב גם לקדם את ההבנה החברתית שנשים מסוגלות להתקבל ולהצטיין בתפקידים טכנולוגיים ובכאלו המצריכים מיומנויות "קשות". מעניין לציין בהקשר הזה שמחקרים בשנים האחרונות הראו שנשים נוטות להעריך את ביצועיהן בעבודה כפחותות מערכן האמיתי, בעוד גברים מעריכים את ביצועיהם מעל לערכם האמיתי. ייתכן שסוג כזה של חשיבה מוביל נשים לחשוב שסט הכלים שלהן לא מספיק טוב או שאין להן מספיק ניסיון רלוונטי ולכן הן מחליטות לא לפנות למשרה מראש".

מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?
"אנו כחברה צריכים לפעול לשינוי התפיסה של החברה כולה, ושל נשים בפרט, בנוגע ליכולתן ולמסוגלותן להשתלב בתחומים טכנולוגיים, אין שום סיבה שנשים יצליחו בהם פחות, פשוט צריך לפתוח להן את הדלת והמחשבה".

בדרכי נועם

כהן חזיז, 44, נשואה ואמא לשלושה ילדים, היא בעלת תואר ראשון BA בניהול ותקשורת ותואר שני MBA עם התמחות בניהול וייעוץ משאבי אנוש. היא צמחה בעולם משאבי אנוש מתפקידה כקצינת קישור בצבא, ולפני שהצטרפה ל־CyberProof עבדה 22 שנים בחברות טכנולוגיה וסטארט־אפים גלובליים בתפקידי משאבי אנוש וכשותפה עסקית להנהלה בהנעת משאבי אנוש אסטרטגיים. לדעתה אין תכונות שמאפיינות מגדר מסוים. "עם זאת, בחברה שלנו אצל נשים נוטים לטפח יותר תכונות כמו אינטליגנציה רגשית ויכולת אמפתיה והכלה גבוהה יותר, ואני חשה שכניסה של תכונות כאלה ביתר שאת לעולמות העסקים והטכנולוגיה היא דבר מבורך ונחוץ. כבודם של אסרטיביות וביטחון עצמי במקומם מונח, אך לפעמים הגישה הנכונה לפתרון בעיות ואתגרים היא דווקא כזו המגיעה מרצון אמיתי להקשיב לצד השני ולגשר על פערים בדרכי נועם".

ג'סיקה אמאדו, מנהלת מחקר סייבר בחברת הסייבר sepio systems, המאפשרת לזהות ולנטר בזמן אמת מתקפות סייבר מבוססות חומרה בהתקנים חיצוניים, חושבת ששעות העבודה הן גיים צ'יינג'ר בכל הנוגע לתפקידי גברים־נשים בתחום הסייבר. "בדרך כלל, לנשים יש סיכוי גבוה יותר להישאר בבית עם משפחה או לפחות לבלות יותר שעות בבית. אני כן חושבת שהסטריאוטיפ הזה מתחיל להשתנות לאט־לאט. יש משפחות שבהן האחריות של המשפחה מחולקת שווה בשווה או שהאב מבלה יותר זמן בבית. ועם המגמה ההולכת וגוברת של עבודה היברידית, אני מקווה שזה יהפוך פחות לתרחיש או־או עבור נשים בכל הנוגע לחיי משפחה או לוותק במקום העבודה".

חשוב לאזן את המצב המגדרי בתחום שלכן?
"בהחלט כן מכיוון שנשים וגברים מביאים נקודות מבט וגישות שונות למקום העבודה. זה טוב יותר לחברה מבחינת חדשנות וטוב יותר לעובדים, במיוחד לעובדות שאולי ירגישו יותר בנוח, מועצמות ומלאות השראה בחברה שבה יש נשים בתפקידים בכירים. למשל, נשים מתייחסות לקהל הלקוחות - הנשים והעובדות בדרכים שגברים לא. למרות המאמצים הגדולים ביותר, גברים לא יכולים להבין ולהתייחס לנשים כמו שאישה יכולה, וזה יכול לעזור משמעותית לארגון".

ארגונים שבהם משתלבות נשים בתפקידים בכירים, מצליחים יותר?
"לפי מחקרים, כן. זה מתחיל מגיל צעיר יותר. ילדות נוטות להצליח יותר מילדים בבית הספר, כך שנשים מגיעות עם אישורים אקדמיים חזקים יותר ורמות גבוהות יותר של הישגים בחינוך אף שזה לא בהכרח מכריע להצלחה, זה בהחלט עוזר לקבל אנשים משכילים היטב בתפקידים בכירים".

ג'סיקה אמאדו (צילום: יחצ)
ג'סיקה אמאדו (צילום: יחצ)

רקע צבאי

יהודית מולדבסקי, בת 27, מנהלת IT ו־ Security Operations בחברת ראפיד, היא אחת הנשים הבודדות שעוסקות בתחום. לפני תפקידה הנוכחי ניהלה מולדבסקי צוות תמיכה במערכות מידע בחברת אינדיגו במשך 3 וחצי שנים, ובסטארט־אפ נוסף. בצבא שירתה בחיל התקשוב כראש צוות מחשוב. בראפיד החלה לעבוד לפני כשנתיים בתפקיד ניהול צוות IT, ובעקבות הצמיחה המהירה של החברה נפתחו בפניה הזדמנויות להתפתח לתחום אבטחת המידע והיא החליטה לקחת על עצמה תחומי אחריות נוספים. "כך הגעתי לתפקידי הנוכחי שבו אני מנהלת את תחום אבטחת המידע, בסך הכל מנהלת 20 אנשים, שמחולקים לארבעה צוותים, שאותם אני מובילה".

מה את עושה ביומיום שלך?
"במסגרת התפקיד שלי, אני אחראית על שלושה תחומים עיקריים. הראשון הוא תחום ה־IT, הכולל בתוכו שירות ותשתיות. בכל אחד מהתחומים ישנו צוות נפרד. התחום השני הוא Security operations, הכולל אחריות על כל נושאי אבטחת המידע התוך ארגוניים, אבטחה של עמדות קצה, משתמשים וחשבונות, וכן גם טיפול שוטף באירועים. התחום השלישי הוא תחום ה־GRC, הכולל עמידה בתקנים וניהול סיכונים ותחום האבטחה הפיזית בכל סניפי החברה".

מה הסיבה שפחות נשים מתברגות בתפקידים בכירים בסייבר?
"אני חושבת שסייבר זה תחום שיכול להרתיע גם גברים וגם נשים. זה תחום שרוב העוסקים בו מגיעים מיחידות טכנולוגיות בצבא, כך שמי שעוסק בו יגיע בדרך כלל מרקע צבאי ספציפי. רוב העוסקים בתחום, גם בצבא, הם גברים, ולכן הסיכוי שיעבדו בחברות פרטיות והייטק מחוץ לצבא, גבוה. יתר על כן, רק לאחרונה ישנה חשיפה לתחום באקדמיה. עדיין אין מסלול מובנה למיטב ידיעתי בתארים אקדמאיים כדי לפתח קריירה בתחום. לכן אפשר להגיד שזהו תחום פחות נגיש, אז הייתי אומרת שהסיבה היא בעיקר חוסר מודעות והיכרות. אני סבורה שאין תור של נשים שמנסות להתקבל לתפקידים בכירים בתחומי הסייבר ומקבלות סירובים. הסיבה היא שהן לא מנסות. ברגע שינסו הן יצליחו. תחום הסייבר צמא לאנשים מוכשרים, יש המון משרות פתוחות. זה תחום שצומח מאוד מהר ויחד עם זאת עדיין לא הוצף במועמדים, ההזדמנויות הן אינסופיות, צריך רק לדעת לתפוס אותן".

איזה טיפ את יכולה לתת למישהי שרוצה להתקבל לתפקיד טכני?
"ללמוד כמה שיותר, להתעניין, להיות מקצועית ולהישאר מעודכנת. הטכנולוגיות מתחדשות ומשתנות כל הזמן, תוודאי שאת יכולה "to keep up". בעיקר לא לחשוש מהתחום, אם אישה יכולה להיות מנתחת היא יכולה להיות גם מומחית סייבר, מבטיחה שזה לא יותר מסובך".

ולמי שרוצה להשתלב בתפקידים ניהוליים בכירים?
"חשוב להבין שבתחום אבטחת המידע, האיכויות הנדרשות ממנהלים הן לעתים קשות מאוד למדידה, כלומר, ידע טכני מעמיק בנושא מסוים לא יהפוך אותך לטובה יותר. התחום הזה ענק ומכיל הרבה אפיקים, לכן הטיפ שלי יהיה לעבוד על היכולת שלך להביא ערך מוסף לחברה ולמחלקה שבה את נמצאת, לא להתמקד במה שאת לא יודעת ולא מכירה, אלא להתמקד בפיתוח יכולות ניהוליות כמו קבלת החלטות, תעדוף, כמו בכל תפקיד ניהולי בכיר אחר. ושוב, לא לפחד מהמילים אבטחת מידע וכמו בכל דבר - להאמין בעצמך ולהקיף את עצמך באנשים חזקים מהתחום״.

יהודית מולדבסקי (צילום: יחצ)
יהודית מולדבסקי (צילום: יחצ)

מתחיל בחינוך

יש שיאמרו שהחינוך הבית ספרי המגדרי הגורף של בנים למתמטיקה ובנות לספרות הוא זה שמטמיע את ההבדלים הדיכוטומיים שבאים לידי ביטוי בעולמות הללו בגילים מבוגרים יותר.
״המחסור בנוכחות נשית מתחיל בגילים צעירים, כשבנות מוכוונות לתחומים ההומניים ופחות למקצועות ריאליים בבית הספר. כתוצאה מכך פחות נשים מגיעות ליחידות טכנולוגיות בצבא וללימודים מתקדמים, והקליקה הגברית נוצרת מכורח הנסיבות", מסכימה רעות ויצמן, מנהלת שירותי סייבר בחברת Sygnia. "מה גם שמאגר הכישרונות קטן מלכתחילה, וככל שמתקדמים, הקריירה בתחום נעשית יותר תובענית, דורשת זמינות גם בשעות חריגות ולמידה מתמשכת. היעדר מודלים נשיים לחיקוי בתפקידים בכירים, בשילוב עם התדמית של סייבר כתחום גברי־תחרותי, עשוי להרתיע נשים צעירות השוקלות להשתלב בתעשייה, ומונע מהן לדמיין עצמן מצליחות בקריירה בתעשייה תובענית זו. יחד עם זאת, זו קריירה מאוד מרתקת ומתגמלת, המאפשרת לתרום ישירות לביטחונם של אחרים״.

רעות ויצמן (צילום: גיא להב)
רעות ויצמן (צילום: גיא להב)


ויצמן, 43, גרה בגבעתיים, אמא לשניים, בעלת תואר ראשון בגיאופיזיקה ובארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני MBA בייעוץ אסטרטגי מאוניברסיטת רייכמן. היא מוסמכת CISO ו־CIO מהטכניון, חלק מתעשיית הטק ב־23 השנים האחרונות, מתוכן 15 שנים בסייבר. גם היא מודעת לחשיבות הגיוון המגדרי בתחום. ״אבטחת סייבר היא נושא קריטי המשפיע על יחידים, ארגונים ואפילו מדינות. חוסר גיוון בתחום עלול להוביל לנקודות עיוורות והטיות בהערכת סיכונים וקבלת החלטות, מה שעשוי להגדיל את סיכוני הסייבר. יחס מגדרי מאוזן יכול להביא לשולחן מגוון נקודות מבט, חוויות ורעיונות, ולהוביל למציאת פתרונות חדשניים ויעילים יותר לאתגרי אבטחת סייבר. בנוסף, קיים מחסור בידע ובמיומנות בתעשייה. ככל שנשכיל לשים נשים בעמדות בכירות בארגון ולהשתמש במנטוריות שיתמכו ויהוו מודל לחיקוי, נייצר ביטחון בקרב עובדות המעוניינות להתקדם ונצליח למשוך ולשמר יותר נשים בתחום הסייבר, ואף להרחיב את מאגר העובדים המיומנים״.

מה אישה מביאה לתחום שגבר לא יכול להביא אליו?
״זה לא מדויק או הוגן לומר שנשים מביאות משהו לתעשיית הסייבר שגברים לא יכולים. גברים ונשים כאחד יכולים לתרום נקודות מבט, יצירתיות, חוויות ומיומנויות ייחודיות לתחום אבטחת הסייבר, וכוח עבודה מגוון יכול לעזור להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני התעשייה. אני עובדת עם האנשים הבכירים בחברות הכי גדולות בעולם בהכנה או בהתמודדות עם משבר סייבר, יש לנו עשרות מומחים, ביניהם גם נשים, בתפקידים טכנולוגיים כמו ארכיטקטיות אבטחת־מידע, תוקפות וחוקרות סייבר ומנהלות פרויקטים שמובילות צוותי מומחים מכל המחלקות. בסופו של דבר לגיוון תעסוקתי יש ערך מוסף גם לעובדים שלנו, אבל גם ללקוחות שלנו.

"העובדה שאנחנו מגיעים עם חשיבה שונה, השקפה שונה וראייה שונה, מייצרת הפריה הדדית ומאפשרת יצירתיות וחשיבה מתקדמת. בסופו של דבר כולנו עובדים במטרה משותפת - לסייע לארגון במצוקה, ומשמח לראות את שיתוף הפעולה והיצירתיות של צוותים מעורבים״.

את חוששת ממצב שבו הגדרת עיסוקים נשיים "קלאסיים" תמשיך להשפיע על העובדה שיהיו פחות נשים בסייבר?
״הייתי שמחה לראות יותר נשים בעמדות מפתח, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, שיהוו מודל לחיקוי לנשים צעירות, ואני מאמינה כי האחריות לשינוי המציאות מחייבת את מקומות העבודה ומקבלי ההחלטות, בשילוב נשים בתפקידים משמעותיים, שכן את לא יכולה להיות מה שאת לא יכולה לראות. יחד עם זאת, אני מאמינה ומקווה שזה לא מעיד על מעמד האישה ככלל. ישנה כיום הכרה בקרב מרבית האוכלוסייה בחשיבות של שילוב נשים בתעשייה, ובתרומתן הרבה לחברה ולכלכלה״.