הוויכוח העתיק ביותר סביב נושא הדייטים עוסק כמובן ברגע השיא של הדייט הראשון, האירוע המכונן שעלול לשנות כל מה שקרה לפני, ולהשפיע על כל מה שיקרה אחריו – החשבון. הכל מתנקז לרגע המביך בו יונח על השולחן מגש הכסף, ומכאן כבר אין דרך חזרה.
אי אפשר להתעלם: זה נמצא שם מסביבנו - ועכשיו זה נכנס גם לחיי הדייטים שלנו
אז מי צריך לשלם על הדייט הראשון? התשובה המסורתית היא איך לא, הגבר. אלא שבשנת 2022, נדמה שהגבולות יותר ויותר מטשטשים וכעת, נראה שאין כללים ברורים לגבי מי צריך להיות זה שיוציא את כרטיס האשראי שלו ראשון.
הגבר
לא מדובר כאן בחוק כתוב, אלא יותר במוסכמה חברתית שקובעת שהגבר צריך לשלם בדייט ראשון. אגב, אין פה הבטחה שהוא בעניין שלך – לפעמים פשוט מדובר באקט של ג'נטלמניות או ברצון ללכת לפי החוקים.
איך לא: בלי מבטים מתחמקים או בהייה ברצפה בזמן שמגיע החשבון.
איך כן: הכי פשוט, תציעי. אם הוא מעוניין לשלם זה יקרה, גם אם תשלפי את האשראי. (חוץ מזה, זה הרבה יותר נחמד להבין שהוא רוצה לעשות מחווה עבורך, ולא מרגיש מחויב).
חצי-חצי
על הנייר, פיצול החשבון נראה כמו הדבר הכי קל לעשות כדי למנוע בלבול. אך בפועל, תרחיש כזה יכול להתרחש רק במידה ושני הנוכחים יוזמים את המהלך – במידה ואחד מהם לא, השקט והמבוכה של להסתכל אחד על השני כשהחשבון מגיע עלולים לנפץ גם את הבועה של הדייט המוצלח ביותר.
איך לא: במידה ובחרתם בדרך השוויון, אל תיפלו לקטנות ועשו זאת מבלי להתחשבן כמה באמת כל אחד צריך לשלם.
איך כן: זורם, קליל ובעיקר לא מחושב. ואם כבר, אז גם לא מתקמצן על הטיפ.
האישה
כיאה לשבירת המוסכמות, גם האפשרות שאישה תשלם את החשבון לא גורמת לאנשים כבר לשמוט את הלסת. אמנם זו הגישה היותר פמיניסטית, אבל בת'כלס למה לא? נכון, זה פחות מקובל ונהוג אבל במידה והאישה יזמה את הדייט, או אפילו אם היא מבקשת לנקוט עמדה שונה – אנחנו יכולות (אבל לא תמיד רוצות).
איך לא: לא להתעקש, תמיד אפשר חצי חצי.
איך כן: גם כאן – זה צריך להיות קליל, אחרת זה פשוט יהיה מביך.
נדמה שהסוגיה סביב נושא התשלום בדייטים נידונה להישאר מחלוקת לעולם. לכאן או לכאן, אם עברתם את מחסום הדייט הראשון והתקדמתם הלאה במערכת היחסים, בשלב מסוים מפסיקים לעשות חשבון אחד לשנייה, ופשוט משלמים – פעם הוא, פעם את, וגם חצי חצי. בינתיים, פשוט אל תעשו את זה מביך.