הדוח של מכון המחקר SIGI, שפורסם לאחרונה ומדד את השוויון בין נשים וגברים ב־179 מדינות בארגון ה־OECD, מיקם את ישראל בתחתית הרשימה, ובכך הציף את אי־השוויון השורר בה. כבר בשנת 2000 קבע החוק בישראל כי על כל רשות מקומית למנות יועצת לקידום מעמד האישה, אלא שבפועל יש יועצת כזו רק ב־90 מהרשויות ברחבי המדינה. בקרב הרשויות הערביות היעדר יועצות כאלו בולט אף יותר. “היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות פועלות מתוקף חוק היועצות והן למעשה הזרוע הביצועית ליישום החוק", אומרת ורד ששון, עובדת סוציאלית ויו״ר איגוד היועצות ברשויות המקומיות בישראל.
“התפקיד לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ברשויות המקומיות הוא תפקיד סטטוטורי שהמטרה שלו היא הטמעה של חשיבה מגדרית בעבודת הרשות המקומית", מוסיפה אלה אלון, מנכ"לית עמותת “איתך מעכי" - משפטניות למען צדק חברתי. “כיום רק 5% מראשי הרשויות הם נשים. רק 18% מחברות המועצה הם נשים. יש למעלה מ־70 רשויות שאין בהן בכלל חברות מועצה. כשנשים, מכל קבוצות האוכלוסייה, לא מיוצגות במוקדי קבלת החלטות, אז ההחלטות לא מביאות בחשבון את הצרכים שלהן".
למה זה כל כך קריטי דווקא ברשויות המקומיות?
“כי הרשויות המקומיות משפיעות על כל היבטי החיים של כל אחת מאיתנו. הן משפיעות על תכנון עירוני, תחבורה ציבורית, תאורה, ספורט, חינוך, חינוך בלתי פורמלי, תעסוקה, פנאי, ביטחון במרחב הציבורי, מיצוי זכויות".
ששון: “היועצות פועלות לקידום נשים בכל תחומי החיים בתעסוקה, בחינוך, בהשתלבות במוקדי קבלת החלטות, בבריאות, בפעילות הסברה למניעת אלימות כלפי נשים ועוד לאורך מעגלי החיים".
אלון: “כשלא בודקים את ההשלכות של החלטות הרשות, אזי התקציב של הרשות והפעולות שלה עלולים לא לשרת באופן שוויוני את הצרכים השונים. אגב, כשבדקנו את החלוקה המגדרית, ראינו כי היו מקרים מסוימים שבהם גם גברים לא קיבלו מספיק בנושא מסוים. הטמעה של חשיבה מגדרית לאו דווקא משרתת רק נשים. אבל נכון לומר כי בלעדי הבדיקה הזאת, אז הנשים הן אלה שנפגעות לרוב, כי הצרכים שלהן פשוט לא עולים על השולחן".
הלקונה של החוק
למרות המודעות ההולכת וגוברת לגבי הצורך בייצוג נשי בשולחן מקבלי ההחלטות, בישראל של שנת 2023, לתפקיד יועצת לקידום מעמד האישה אין תקן, וכך נוצר מצב כי האמונה על התפקיד בעירייה לרוב ממלאת אותו בנוסף לתפקיד קיים. “נוצר כאן פער מאוד גדול בין מה שהחוק ראה לנגד עיניו בנוגע לתפקיד היועצת והמשמעות שלה ברשות ובין המציאות", מסבירה אלון. “הרי מדובר בתפקיד גדול ומשמעותי, זה לא הגיוני שאין להן משרה מלאה. הפער הזה אולי מסביר את מיקומה האחרון של ישראל במדד השוויון".
“משרד הפנים אמור לאכוף את מינוי התפקיד ותכולתו, אך בפועל תפקידה של היועצת לקידום מעמד האישה תלוי בהחלטות של הרשות המקומית", אומרת חן קאופמן, יועצת ראשת עיריית כפר יונה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי זה כשלוש שנים.
“ברוב הרשויות יש יועצת, אבל התקציב של היועצת, כפי שהוא מוגדר היום, לא מעוגן באחוז משרה", אומרת ירדן קינן, שעובדת במועצה האזורית חוף הכרמל כיועצת לקידום מעמד האישה וכמנהלת מרכז הצעירים. “לא אומרים לך באיזה היקף, תקצוב, או באיזו דרגה התפקיד. לכן יש רשויות שמעניקות את המינוי הזה בנוסף לתפקידים אחרים שהם כבר במשרה מלאה. אז את נתונה לחסדי המנהלים והמנהלות, אין לך תקציב קבוע לפעול במסגרתו, וזה מנטרל את היכולת לעשות משהו. זאת הלקונה של החוק, כפי שהוא מנוסח כיום".
למעשה, רק בשש ערים בלבד כיום ישנן יועצות במשרה מלאה: תל אביב, ירושלים, חיפה, חולון, אשדוד וכפר יונה. “אני מבצעת את התפקיד שלי כיום ב־80% משרה ויש לי הזכות לעבוד עם ראשת עיר, שושי כחלון־כידור, אשר קידום שוויון מגדרי נמצא ברוחה, בדמה ובנפשה, ואני לומדת ממנה רבות", אומרת קאופמן. “אך לצערי הרב לא כך מצב שאר היועצות".
“זה לא הגיוני שברשות שבה ראש הרשות לא רואה בתפקיד חשיבות, אז התחום לא מקודם והיקף התפקיד יותר קטן", אומרת קינן. “מי שבסוף נפגעים מזה אלה נשים, תושבות הרשות. וכמובן גם האמונה על התפקיד שמנסה להוביל שינוי חברתי".
“היועצת משמשת ככלי מרכזי לעידוד המערכת להתערבות ולפעילות למען שוויון וחוסן קהילתי, מתוך הבנה כי קידום מדיניות עירונית רגישת מגדר הוא כלי היוצר חברה חזקה יותר במגוון תחומים כגון זכויות אדם, צדק חברתי, הוגנות, שוויון, ערכיות וחוסן קהילתי, חברתי וכלכלי", אומרת קאופמן. “אבל מאחר שתקציב היועצת נתון לשיקול ראש העיר, ייתכן מצב כי לא יהיה ברשותה מספיק כדי לקדם את הנושא על כל רבדיו, ובכך יקטן כוח ההשפעה שלה בתחום".
ששון: “הנפגעים העיקריים כפועל יוצא מכך הם הנשים שמהוות 51% מהאוכלוסייה ברחבי הארץ. אנחנו מנסות לתקן זאת באמצעות תיקון חוק היועצות. איגוד היועצות פועל בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה ומרכז השלטון המקומי במהלך השנה ועם כלל ארגוני נשים וגורמי הקהילה. אנו רואות בהקמת המשרד לקידום מעמד האישה פריצת דרך, מברכות על הקמתו ומקוות כי יחד עם השרה מאי גולן נוכל לקדם את תיקון החוק".
באילו תחומים התפקיד הזה משמעותי במיוחד?
אלון: “הטיפול באלימות מגדרית, שהוא חלק מהתפקיד של היועצת לפי החוק, הוא מאוד משמעותי ברמה המקומית והאזורית כי הטיפול ברמה הארצית לא תמיד אפקטיבי ולא תמיד מתאים לצרכים של האזור. ברמה המקומית אפשר ליצור פתרונות טובים, להגיע לנשים ולמשפחות שזקוקות לסיוע ולהוביל חינוך לשוויון מגדרי שהוא מאוד משמעותי בנושא של אלימות".
קינן: “כיועצות אנחנו עוסקות בעיקר במניעה, לא בטיפול. אבל מעטפת המענים לוקחת את המקום הטיפולי ומרחיבה אותו".
איך למשל אתן מנסות למנוע אלימות מגדרית?
קינן: “מחינוך לשוויון מגדרי, שהוא הבסיס למניעת אלימות על רקע מגדרי, ועד להובלת קמפיינים בעסקים וביישובים כדי שידעו מהם תמרורי האזהרה, ושלא נגיע חלילה למקרה של רצח. אצלנו למשל יש גם ממונות על מניעת הטרדות מיניות בתוך יישובים, כך שאם קורה איזשהו מקרה, אפשר לקיים תהליך קהילתי. בסוף מישהי צריכה לתכלל את זה, לרכז, ושזה יהיה בראש מעייניה ובתקציב שלה. בכל פעם שיש רצח של אישה על רקע מגדרי, אני נשברת. אני בהנהלת האיגוד של היועצות, אז אני רואה כמה כולן עובדות קשה, סביב השעון. כל פעם אני אומרת לעצמי: איך זה קורה? איך זה יכול להיות? זה מצליח לשבור אותי. אבל אני מנסה להיאחז בכך שהמודעות הכללית לנושא של שוויון מגדרי עלתה. אני מנסה לומר לעצמי שיש תקווה".
המכשול שבדרך
ב־13־15 ביוני ייערך במלון דן אכדיה בהרצליה כנס היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות. “מדובר בשלושה ימים שמלאים בתוכן והעשרה בנושא קידום מעמד האישה", אומרת קינן. “גם השרה לקידום מעמד האישה, מאי גולן, מיועדת להגיע לכנס".
חוק תפקיד היועצת לקידום מעמד האישה ברשות המקומית, שנחקק בשנת 2000 ותוקן בשנת 2008, מפרט את תפקיד היועצת בנושאים של בריאות, השכלה, חינוך, ספורט, ביטחון אישי ובחינת תפקידה של הרשות המקומית בחיינו מנקודת מבט מגדרית. איגוד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות בישראל, יחד עם עמותת “איתך מעכי", הכינו כיום הצעת חוק לתיקון החוק, שמטרתה לחזק את יכולת היועצת למלא את כל תפקידיה. “בחוק היועצות יש לקונות אשר מונעות מהיועצות למלא את תפקידן נאמנה וכפי שהחוק מסמיך אותן לכך", אומרת ששון.
“אנחנו שואפות שהתפקיד יהיה במשרה מלאה, לצד תקצוב מתאים בהתאם לרשות, וכמובן דרגה", אומרת קינן. “דרגה היא משמעותית, בטח אם את רוצה להוביל אסטרטגיה וחזון וצריכה לעבוד מול המנהלים הבכירים. את צריכה להיות בדרגה מספיק בכירה בשביל זה".
“המטרה היא שהמשרה תהיה משרה מלאה, כמו בכל תפקיד סטטוטורי", אומרת אלון. “זהו תפקיד שהוא מספיק מקיף. גם רשות מקומית קטנה זקוקה לראייה מגדרית, ולכן זה צריך להיות עיקרון".
התיקון לחוק מבקש להסדיר גם את נושא הקצאת התקציבים והפיקוח על התקציבים, ההכשרות והליווי של היועצות החדשות שנכנסות לתפקיד, כמו גם הענקת זכות הצבעה בוועדות ובמכרזים, ולא רק השתתפות בהם. “זה חשוב שהיועצות ייקחו חלק במינוי בכירים או בוועדות איתור", מסבירה אלון. “אלה דברים שמשפיעים על איך תיראה הרשות. אני מקווה שנצליח לשכנע בנושא גם את הדרג הפוליטי ונוכל להוביל את זה עם השרה החדשה. בשלה העת להוביל את זה. כל אחד יגיד לך שזה תפקיד חשוב. בסופו של דבר העניין הוא תקציבי, זה המכשול. אבל לא מדובר בתקציבים אסטרונומיים, בטח לעומת סכומים שאנחנו רואים שהוקצו בתקציב המדינה לנושאים אחרים".
כמה יעלה לתת ליועצות משרה מלאה?
אלון: “העלות המקסימלית תעמוד על 75 מיליון שקלים. אחד היעדים הגלובליים, שישראל מחויבת להם, הוא קידום שוויון מגדרי. זאת הדרך לעשות את זה, בצורה כלל־ארצית, מעמיקה, שעוזרת לחלק את כל התקציבים של כל הרשויות בצורה שוויונית יותר. הרי אלה תקציבים שכבר היום מוציאים אותם. זאת דרך לוודא שהרשויות מוציאות את התקציב באופן שוויוני וכך גם להוביל לשוויון מגדרי".
קינן: “ייקח עוד זמן עד שהפערים יצומצמו ולכן התפקיד נחוץ, חשוב והכרחי".