שחקן מפתח

עד היום אין הסבר לניוון הנוירולוגי שתקף את שתי רגליו, אולם מוסאי אינו נותן למחלה או לנכות לייאש אותו בשלוש השנים האחרונות הוא משחק בוצ'יה, ענף ספורט ייחודי שדומה לכדורת ומיועד לאנשים בעלי מוגבלות גופנית, והוא אף זכה לאחרונה באליפות הארץ לזוגות.

אלא שמוסאי לא מסתפק באליפות, וכיום הוא מאמן בשכר 15 שחקנים בדרגות נכות שונות במטרה להתחרות בעתיד גם בטורנירים המתקיימים בחו"ל.

היום מתקיים "מצעד הפרוטות", יום ההתרמה השנתי של איל"ן, ארגון שבזכותו התאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות, כמו מוסאי, להשתלב במרכזי שיקום ולעסוק בענפי ספורט לנכים.

אלפי תלמידים יפקדו את בתי התושבים ברחבי הארץ במטרה לגייס כספים לארגון, המציין 62 שנות שיקום. התרומות יועברו ל 30 מוסדות החינוך של איל"ן, למרכזי הספורט ולמעונות המגורים המיועדים לנכים.

בילדותו בתל אביב היה גידי מוסאי (36) מכור לכדורסל, כדורגל וחדר כושר. כשהתקרב מועד גיוסו הוא ניגש למבדקים המקדימים. הוא הופתע כאשר הרופאים הצבאיים גילו בעיה ביכולות המוטוריות שלו וניגש לבדיקת EMG, שבה התגלתה בעיה עצבית.

"בהתחלה צה"ל לא הסכים לגייס אותי, אבל לא קיבלתי את הקביעה שלהם", מספר מוסאי. "בסוף הצבא נכנע וגייס אותי לטירונות בניצנים עם פרופיל 31 . בגלל הניוון שכבר החל היה לי קשה לבצע את כל המטלות, והחיילים צחקו עלי. בסופו של דבר שוחררתי".

"לא כעסתי. אמרתי לעצמי שאני את שלי עשיתי, ואם לא רוצים אותי בצה"ל, אז אפנה לכיוונים אחרים".

בזמן שחבריו שובצו בקורסים השונים, הסתובב מוסאי הצעיר בין לשכת התעסוקה, ביטוח לאומי ובתי חולים. אף אחד מהמומחים לא הצליח לקבוע ממה הוא סובל, ולבסוף נאמר לו שהוא סובל מפולינוירופתיה – מונח כללי המתאר מגוון רב של מחלות הפוגעות במערכת העצבים ההיקפית.

"אם למחלה אין שם, איך יקבעו איזו תרופות צריך לקחת? לא פספסתי שום מומחה בארץ, והבדיקות שלינשלחו גם לחו"ל. ראיתי את ההידרדרות, ואף אחד לא ידע איך לעצור אותה. התעקשתי להמשיך ללכת, אבל כל הזמן נפלתי. לא הייתה לי יציבות, והשרירים ברגליים ידלדלו.

ניסיתי להסתובב עם הליכון, ואזעברתי לכיסא גלגלים. מאחר שהסתובבתי כל היום בבתי חולים, כלהגופים שפניתי אליהם סירבו להעסיקאותי, למרות שכמנהל חשבונות אני לא צריך את הרגליים".

אלא שהטרגדיות בחייו של מוסאי לא הסתיימו עם גילוי המחלה. בשנת 2001 נורה בטעות אחיו הבכור, שרון, במה שכונה הרצח המשולש בטבריה. שלוש שנים אחר כך נפטרה אמו. "הייתי מיואש. כל היום ישבתי בבית מול הטלוויזיה ולא עשיתי כלום. ואז, לפני שלוש שנים וחצי, הגיעה אלינו עובדת סוציאלית והציעה שאפנה לאיל"ן בתל אביב ואגיע ל'ספיבק', מרכז הספורט שלהם ברמת גן".

בספיבק גילה מוסאי עולם רחב של ספורט לנכים. הוא חזר לשחות בבריכה, שיחק טניס שולחן ובילה שעות ארוכות בחדר כושר המותאם לנכים. אחת העובדות במקום הציעה שינסה גם משחקי כדור.

כך גילה מוסרי את הבוצ'יה, ענף ספורט שפותח במקור עבור אנשים הלוקים בשיתוק מוחין ומזכיר במעט את הפטאנק הצרפתי. במהלך המשחק נדרשים השחקנים לקרב את כל הכדורים שברשותם אל כדור המטרה הלבן, ושחקנים שאינם יכולים להפעיל את גפיהם משתמשים רמפה מיוחדת או במין מכחול שמתחבר לסנטר.

מוסאי התאהב במשחק וזכה לכינוי "איש הבירה", בשל הרגלו ללגום מהמשקה לפני כל טורניר מתוך אמונהשהוא יביא לו את הניצחון. בעת שהתאמן עם נבחרת ישראל לקראת התחרויות באירופה, שבר מוסאי את רגלו לאחר שנפל בלילה ממיטתו. הניתוח שעבר ריתק אותו למיטה במשך כמה שבועות והוא הפסיד אימונים רבים.

"אז עלה לי הרעיון לפתוח קבוצה נוספת בשיקום יום של ספיבק במטרה להכשיר שחקנים נוספים לנבחרת", הוא אומר.

"הצעתי לאיל"ן והם הרימו את הכפפה. עד היום הם לא חסכו ממני שום אביזר, ואפילו ביטוח לאומי הקצה משאבים לטובת הבוצ'יה. לא האמנתי כשראיתי כמה זה תפס".

"אני עדיין משחק ומתחרה בליגה ברמת גן, אבל כיף להכשיר שחקנים אחרים. יצאתי לקורס מאמני בוצ'יה וסוף סוף יש לי גם עבודה מסודרת".

"אני לא מתאים, בין היתר כי אי אפשר להגדיר את המחלה שלי. אני מקווה שבעתיד אוכל, אבל כרגע אני מסתפק בתחרויות בישראל. אני לא הטיפוס של 'אכלו לי, שתו לי', ומקבל את מה שיש כרגע. אני שמח מהדברים הקטנים, כמו העובדה שהמחלה נעצרה ולא מתפשטת יותר".

"הייתי רוצה להקים חווה טיפולית שתתאים לכל סוגי הנכויות". 

"אני יודע שזה לא ריאלי. אין לי פנטזיות ואני עם הרגליים על הקרקע. הפרופורציות משתנות במצבי, וחבל לי להוציא אנרגיות מיותרות על דברים שאינם בשליטתי, כמו למשל ההגדרה של המחלה. אני מעדיף להשקיע בשחקנים, באימונים, בנבחרת המיוחדת שלנו, הכוללת

גם גברים וגם נשים, גם יהודים וגם ערבים.

זה משחק מאוד חווייתי ואני ממליץ עליו לכולם, גם לבריאים וגם לנכים. אני גם מקווה שהעם יפתח את לבו ואת ידיו ביום ההתרמה, כי לולא איל"ן לא היינו, הנכים, משתלבים בפעילות, בעבודה או בספורט".