על רקע המהומות באיראן וריבוי המקרים של הוצאות להורג של מי שמוגדרים על ידי השלטון כמתנגדיו, עולה השאלה: האם המקרים יובילו להפלת שלטון האייתולות באיראן? ד"ר (אל"מ מיל') משה אלעד, מזרחן במכללה האקדמית גליל מערבי, שוחח היום (רביעי) עם יואב מינץ ברדיו צפון 104.5FM ונתן הסבר למצב הסוער.
בישראל עוקבים מקרוב לאחר ההוצאה להורג באיראן: "זה לא מרתיע את המפגינים"
המשטר בטהרן הלך צעד אחד רחוק מדי? ההוצאה להורג שמרעידה את איראן
"זאת שאלת המפתח", אמר ד"ר אלעד. "כולם אומרים הלוואי, ומיד שמים סימן שאלה: האם זה יספיק? שאלת המפתח היא לאן הולך כל הסיפור הזה. המחאה נתמכת על ידי 75 אחוזים מהתושבים, אבל רק 5% נמצאים ברחובות, שזה לא מספיק. כדי שיהיו יותר אנשים הם יצטרכו הרבה יותר תמיכה ומסה קריטית. זאת בדיוק שאלת המפתח - האם הם יצליחו להוציא לרחובות יותר אנשים לאור האיומים שהממשל היום עוסק בו, מאיים ומוציא להורג? יש פה מאזן כוחות מרתיע מאוד מצד הממשל, וזאת בדיוק השאלה ששאלת, היא השאלה שמרחפת בכל מקום בעולם. אני מעריך שזה לא יהיה בטווח הקרוב אם בכלל. בטווח הארוך זה תלוי בתקציבים, כסף ומעורבות אמריקאית".
"אני מדבר על טווח לא של שבועות ולא של חודשים, כי המערכת האיראנית ערוכה לספוג", הוא הוסיף. "זה לא מה שקרה בשנות ה-80 ברומניה, או ביוגוסלביה. יש לה מערכת של משטרה מקומית, שמסוגלת לרדוף את אותם פעילים ולא לתת לנושא הזה להתפתח, עד כדי השתקה מוחלטת של האנשים. זה תלוי עד כמה המחאה הזאת תצליח לתפוס כמו אש בשוליים של הבגדים של כל הציבור הזה. שאלת המפתח היום: מי ייכנע, הממשל או הצעירים, המפגינים ייכנעו? כרגע זה נראה יותר מצב של תיקו".
"כשאתה אומר אומר 75% תומכים, 5% ברחובות - מה זה אומר?", שאל מינץ, "הרי איראן מדינה ענקית וייתכן שיש מקומות שכלל לא יודעים על המחאות". ד"ר אלעד השיב כי "לא הייתי אומר שלא יודעים. זאת מדינה שיש בה מיליונים, אבל זה מפוזר. למשל, אחד המורדים הוא בעיר משהד. היו שם מחאות מאד קשות והממשל האיראני תלה שם צעיר, הותיר את גופתו 24 שעות, כדי שכולם יראו וייראו. אתה חושב שזה לא משפיע? בהחלט משפיע. ההוצאות להורג משפיעות לחלוטין וזה מעורר כעס על הממשל".
"הכעס נובע משילוב של שני דברים", הוא הסביר: "הראשון הוא המצב הכלכלי הקשה שנוצר כתוצאה מהסנקציות. הדבר השני כמובן הוא הרדיפות של המשטר אחרי צעירות וצעירים במסגרת המוסר. זה החל בספטמבר בהריגתה של הצעירה מאסה שקארי בת 22, כשבבית הסוהר אליו היא הובלה היא נרצחה אחרי שלושה ימים. זה גרם לפרץ של רגשות, הרבה מאד אנשים שיצאו לרחובות אבל גם התגובות של המשטרה היו תגובות קשות מאד. לכן אני בספק אם זה יספיק כרגע".
הוא סיכם: "יש 488 הרוגים עד היום, מהם 68 קטינים, יש ארגוני זכויות אדם שפועלים בסתר וגם אני ניזון מהם, 62 אנשי ביטחון הומתו ע"י המפגינים, יש היום 18 אלף עצורים. כלומר, הנתונים נמצאים בכל מקום בתקשורת. זה לא שיש פה איזה סוד. כל אלה מאז חודש ספטמבר האחרון".
"אני חוזר לשאלת המפתח שבה פתחת", אמר. "ב-1979, משטר האייתולות עלה לשילטון כמעט ללא צורך בהפעלת כוח. כמעט הכל היה מוכן. השאה הפרסי התמוטט ועלה השילטון. כדי להפיל את שלטון האייתולות יצטרכו הרבה יותר מזה. הרבה יותר כוח, בעיקר תמיכה ותקציבים כדי להחזיק בחיים את המפגינים המסכנים האלה. כרגע זה לא נראה טוב".