מספר פקידים בארצות הברית ייעצו למזכיר המדינה אנטוני בלינקן ואמרו לו כי הם לא מוצאים את ההבטחות של ישראל כ"מהימנות או אמינות" על כך שנעשה שימוש בהתאם לחוק ההומניטרי בנשק שסופק על ידי ארה"ב.

ברוב עצום: בית הנבחרים אישר את חבילת הסיוע לישראל
עזרה קריטית: חבילת הסיוע הביטחונית של ביידן בדרכה לישראל

אנתוני בלינקן בישראל (צילום: רויטרס)
אנתוני בלינקן בישראל (צילום: רויטרס)

על פי מזכר ביטחון לאומי (NSM) שהוציא הנשיא ג'ו ביידן בפברואר, על בלינקן לדווח לקונגרס עד ה-8 במאי אם הוא מוצא את ההבטחות של ישראל על כך שאינה מפרה את החוק הבינ"ל עם הנשק האמריקאי כמהימנות.

ארבעה לשכות במשרד, שעוסקות בנושא של "זכויות אדם", "אוכלוסייה ופליטים", "משפט פלילי עולמי" ו"ענייני ארגונים בינלאומיים" - העלו חששות רציניים "מאי ציות למשפט ההומניטרי הבינלאומי" מצידה של ישראל. לפי הערכותיהן של הלשכות, ההבטחות של ישראל לא אמינות, וכדי להוכיח זאת ציטטו שמונה דוגמאות לפעולות צבאיות ישראליות, שלדבריהם "מעלות שאלות חמורות" - כיוון שהן כללו פגיעה חוזרת בתשתיות אזרחיות ובמקומות מחסה.

לטענתם, מדובר ב"רמות גבוהות באופן בלתי מכוון של פגיעה אזרחית", והם חושדים כי ישראל נוקטת מעט פעולות שנועדו כדי לחקור הפרות או לברר על האחריות לפגיעה משמעותית באזרחים ובהרג עובדים הומניטריים ועיתונאיים "בקצב חסר תקדים", לדבריהם.

הצנחת סיוע הומניטרי בעזה (צילום: REUTERS/Kosay Al Nemer)
הצנחת סיוע הומניטרי בעזה (צילום: REUTERS/Kosay Al Nemer)

בנוסף, צוטטו גם 11 מקרים שלטענותיהם "הגבילו באופן שרירותי סיוע הומניטרי" - כולל דחייה של משאיות שלמות, הגבלות מלאכותיות על בדיקות, וגם תקיפות חוזרות ונשנות של אתרים הומניטריים שאין לפגוע בהם.

כאמור, על בלינקן לדווח על הנושא ועל מסקנותיו עד ה-8 במאי. "חלק מהמחלקה קיבלו את הבטחותיה של ישראל, חלק היו בעד דחייה וחלק לא נקטו עמדה", אמר גורם אמריקאי.

לעומתם, הלשכה לעניינים מדיניים וצבאיים, שעוסקים בסיוע צבאי של ארה"ב ובהעברות נשק, הזהירה את בלינקן - "השעייה של נשק אמריקאי תגביל את יכולתה של ישראל לעמוד באיומים פוטנציאלים מחוץ למרחב האווירי שלה, ותחייב את ארה"ב לחזור ולהעריך את כל המכירות השוטפות והעתידיות למדינות אחרות באזור".

לדבריהם, כל השעיה של מכירת נשק תזמין פרובוקציות של האיראן והפרוקסי שלה - כך נאמר על ידי הלשכה כשהגישה את מסקנותיה. הלשכה המשפטית של משרד החוץ לעומת זאת, שהיא גם לשכת היועץ המשפטי, לא נקטה עמדה מהותית בנושא - כך אמר ל"רויטרס" מקור בקיא בנושא.

טנקים בעזה (צילום: רויטרס)
טנקים בעזה (צילום: רויטרס)

USAID גם סיפקה קלט לתזכיר. "הרג של כמעט 32,000 בני אדם, שמתוכם ה-GOI (ממשלת ישראל) בעצמה מעריכה שכשני שלישים הם אזרחיים, עשוי בהחלט להוות הפרה של דרישת המשפט ההומניטארי הבינלאומי", כתבו בכירים ב-USAID בהגשה.

גורמים רשמיים בממשל ביידן אמרו שוב ושוב שהם לא מצאו שישראל מפרה את החוק הבינלאומי.

מזכר הביטחון הלאומי המדובר פורסם בתחילת פברואר וזאת לאחר שמחוקקים דמוקרטים החלו לתהות האם ישראל אכן מצייתת לחוק הבינלאומי. הוא לא הטיל על ישראל דרישות משפטיות חדשות אך כן ביקש ממשרד החוץ לדרוש הבטחות בכתב ממדינות המקבלות נשק במימונה של ארה"ב כי אינן מפרות את החוק ההומניטרי או חוסמות הגעת סיוע הומניטרי מארה"ב.

רכב הסיוע שהופצץ בעזה (צילום: רשתות ערביות)
רכב הסיוע שהופצץ בעזה (צילום: רשתות ערביות)

בנוסף, כעת, הממשל מחויב להגיש לקונגרס דוח שנתי בנושא וזאת בכדי להעריך האם המדינות אכן מצייתות לחוק הבינלאומי וכן לא מעכבות את זרימת הסיוע.

על כן, אם ההבטחות של ישראל יוטלו בספק, לביידן תהיה אפשרות "לתקן" את המצב - החלק מדרישה להבטחות חדשות בנושא, ועד השעיית הסיוע האמריקאי הנוסף. ביידן יכול להשעות או להציב תנאים להעברת נשק בארה"ב בכל עת, אך עד כה הוא התנגד לקריאות של ארגוני זכויות, דמוקרטים שמאלנים וקבוצות ערביות אמריקאיות לעשות זאת.

אולם, מוקדם יותר החודש הוא איים לראשונה להציב תנאים להעברת נשק אמריקאי לישראל, אם היא לא תנקוט בצעדים קונקרטיים לשיפור המצב ההומניטרי החמור בעזה.