הלחץ האירופי להפסקת הלחימה מתגבר: במהלך קבלת פנים שערך נשיא צרפת עמנואל מקרון בארמונו במלאת 80 שנה לקריף - מועצת הגג של הארגונים היהודיים, התייחסו המנהיגים היהודים, ונשיאם יונתן ארפי, לתופעות האנטישמיות במדינה מאז טבח 7 באוקטובר. הם גם התלוננו על הצבעותיה של צרפת במוסדות בינלאומיים כמו האו"ם, כשלדבריהם הגישה אינה מבטאת ביקורת, אלא נוטה לשפוט את ישראל בצורה מחמירה יותר מאשר דמוקרטיות אחרות.
המגעים לעסקה: הוויתור של חמאס - וההישגים ה"ראשוניים" של ישראל
לא ייאמן: כך הועבר התיעוד שהוביל להדחתו של קמ"ן פיקוד דרום
הנשיא מקרון, שציין בפגישה את שמות החטופים הצרפתים שבידי חמאס והבטיח להמשיך לפעל לשחרור כל החטופים, הכריז כי הרפובליקה תפעל ללא רחם נגד האירועים האנטישמיים.
לגבי מדיניותה של צרפת במגרש הבינלאומי אמר מקרון ל"מעריב" כי "להגן על ישראל ולאהוב אותה אין פירושו להסכים לכל החלטותיה של הממשלה הדמוקרטית שלה כרגע". הוא אף הביע את תקוותו כי המשא ומתן שנפתח מחדש בימים אלה יצליח סוף־סוף להביא לשחרור החטופים ולהפסקת אש. "כולנו מצפים ומקווים שזה יצליח הפעם", אמר.
העיתון הגרמני "זודויטשה צייטונג" דיווח אתמול כי בפסגה בבריסל מחר צפויים 27 ראשי המדינות והממשלות של האיחוד האירופי להחמיר את הטון לגבי המשך הלחימה של ישראל.
טיוטת ההצהרה הסופית שהגיעה לידי העיתון מכילה קריאה ל"הפוגה הומניטרית מיידית בלחימה, המובילה להפסקת אש קבועה", לפי הנוסח שהציעה צרפת. זאת, במקום הצהרות הפשרה שהועלו עד כה על "הפוגות הומניטריות מוגבלות בזמן ובמרחב".
ההנחה היא שהונגריה, שמנעה עד כה קבלת החלטה כזאת נגד ישראל, שינתה את עמדתה. שלשום מסר שר החוץ האירופי ז'וזפ בורל, כי האיחוד האירופי יטיל גם סנקציות נגד מתנחלים, צעד שנמנע עד כה גם בגלל התנגדות הונגריה.
במקביל, שרת החוץ הקנדית מלאני ג'ולי הודיעה אמש כי ממשלת ארצה תפסיק לייצא עוד נשק לישראל. "זה דבר אמיתי", אמרה ג'ולי לאחר שרוב חברי הפרלמנט הליברליים והקבינט הצביעו בעד ההצעה המתוקנת של המפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP), שלטענת חלק מהקבוצות היהודיות מערערת את זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני חמאס.
שר החוץ ישראל כ"ץ הגיב ואמר: "מצער שממשלת קנדה נוקטת צעד שמערער על זכותה של ישראל להגנה עצמית מול מרצחי חמאס. ההיסטוריה תשפוט לחומרה את צעדה הנוכחי של ממשלת קנדה".
קבינט המלחמה התכנס אמש לדיון על המשך המגעים לעסקת חטופים שמתקיימים בדוחא, בירת קטאר. ראש המוסד דדי ברנע, ששב ארצה לאחר יממה של שיחות עם המתווכות, העביר לשרי הקבינט המצומצם עדכון מעמיק מהמשא ומתן, בעוד שאנשי הצוות הישראלי נשארו בקטאר להמשך העבודה.
אחת מנקודות המחלוקת העיקריות היא גורל צפון רצועת עזה. הדעה הרווחת בקבינט המלחמה היא להתעקש על אי־החזרת התושבים לצפון הרצועה כפי שדורש חמאס.
השר בני גנץ, חבר הקבינט, אמר אתמול: "למדינת ישראל יש אחריות לאזרחיה. את הברית הזו אסור להפר, גם במחירים כואבים. כמו בפעם הקודמת שקיימנו משא ומתן, אם תהיה הזדמנות אמיתית להחזיר אותם, נממש אותה. לא נחמיץ אותה".
דובר משרד החוץ של קטאר מאג'ד אל־אנסארי הביע "אופטימיות זהירה" לגבי השיחות על עסקת שחרור חטופים המחודשת, ואמר כי המשא ומתן הטכני נמשך.
הוא ציין כי השלב הבא במשא ומתן הוא הצעת נגד לתשובת חמאס. עם זאת אמר אל־אנסארי כי "עדיין מוקדם לדבר על פריצת דרך במשא ומתן. אי אפשר לומר שאנחנו על סף הגעה להסכם, אבל אפשר להודיע על הצלחה כלשהי".
הדובר אף אישר כי כפי שהוצג, כל הפוגה בלחימה תתבצע בשלבים, כשהשלב הראשון יתמקד בהפוגה בלחימה מטעמים הומניטריים. מקורות המקורבים למשא ומתן מסרו כי נקודת המחלוקת העיקרית עתה היא דרישת חמאס לדון תחילה בחזרת האוכלוסייה לצפון הרצועה, ורק אחר כך בנושאים אחרים ובראשם שחרור החטופים.
מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן מבקר שוב במזרח התיכון, תחילה בסעודיה ואחר כך במצרים, במטרה לקדם הפסקת אש בעזה. כך נמסר ממחלקת המדינה של ארה"ב. לפני נסיעתו אמר בלינקן: "אעסוק במאמצים להגיע לעסקה שתביא להפסקת אש ושחרור החטופים. הנסיעה נועדה גם להמשיך את השיחות שהתחילו בינואר, על היום שאחרי המלחמה בעזה. העלינו גם בפני ישראל את ההכרח בתוכנית ליום שאחרי".