אומרים שיש אדם מיוחד אחד לכל אחד. אבל לחלק זה עשוי לבוא עם תוספות. מחקר חדש מאוניברסיטת לה טרוב מצא שזוגות לא-מונוגמיים מאושרים באותה מידה כמו אלה שבמערכות יחסים מסורתיות יותר, עם היתרון הנוסף של היותם מסופקים יותר מינית. בעניין זה, ד"ר לורי בת' ביסבי מסכימה בכל ליבה.

הפסיכולוגית הקלינית ומטפלת ביחסים בת ה-62 נמצאת עם בן זוגה בן ה-66 כבר 16 שנים, מתוכם 9 שנים כנשואים. אממה, לאחר שהבינה שהיא ביסקסואלית, ד"ר לורי בת' ידעה שהיא לא רוצה "לוותר על חלק גדול מהמיניות שלה" על ידי היותה עם אדם אחד בלבד.

הן היא והן בעלה מקיימים מערכות יחסים מחוץ לקשר הראשוני שלהם ומרוצים מכך. למרות שהיא אוהבת את בעלה, ד"ר לורי בת' גם מאוהבת בבת זוגה האחרת, שחיה בארה"ב. שתי הנשים משוחחות מדי שבוע בזום ונפגשות פנים אל פנים "שלוש עד שש פעמים בשנה".

ד"ר לורי חשפה ל-Mirror: "בעלי ובעלה הם חברים, וכולנו מסתדרים היטב ונפגשים לפחות פעם בשנה. הגבולות ברורים וקלים כיוון שיש היררכיה ברורה שכולנו קבענו".

בנוסף לבת זוג משמעותית זו, לד"ר לורי בת' ובעלה "יש כמה שותפי משחק תקופתיים" שהם נוטים לראות בעת השתתפות באירועים. קנאה אינה בעיה כאן, כאשר ד"ר לורי בת' מבהירה שהיא ובעלה מרגישים "בטוחים" בעצמם ובמערכת היחסים שלהם.

כשהם התחברו באביב 2009, הזוג כבר היה לא-מונוגמי. הם היו פתוחים מיד לגבי ההעדפות שלהם ואיך הם רצו שמערכת היחסים שלהם תתנהל מהיום הראשון. עבור ד"ר לורי בת', אי-מונוגמיה הגיונית הרבה יותר כמושג, ועוזרת לאלה שמחפשים אהבה להימנע מ"פאניקה וחוסר החלטיות".

ד"ר לורי בת', המבוססת באדינבורו, אמרה ל"מירור": "הרעיון שיש אדם אחד עבורך אינו שימושי אפילו לאנשים מונוגמיים. זה מוביל לפאניקה וחוסר החלטיות כאשר אותו אדם לא נמצא או כאשר יש בעיות במערכת יחסים שהתגובה הבריאה אליהן תהיה לעזוב את מערכת היחסים".

"יש מספר אנשים שאדם יכול למצוא שאיתם הוא יסתדר היטב ואיתם הוא יכול ליצור מערכת יחסים נהדרת. חלק ממערכות היחסים הללו עשויות להימשך לכל החיים, אחרות נמשכות עד שאתם צומחים מעבר זה לזה".

לדברי ד"ר לורי בת', היא ובעלה נהנים מחיים מחויבים "מלאים בתשוקה, משחק, צחוק ושמחה" וידעו שהם "התאמה מצוינת" כבר בששת החודשים הראשונים של מערכת היחסים שלהם. במהלך השנים, הם הפכו לבטוחים יותר ויותר בקשר שלהם. עוד היא שיתפה: "הוא האדם הראשון שאי פעם הייתי מעורבת איתו שרואה את כל הצרכים שלי ותומך בי אפילו כשזה לא נוח לו".

כפי שהיא מלמדת בעבודתה המקצועית, "קנאה אצל רוב האנשים באה מאחד משני מקומות (או משניהם): חוסר ביטחון לגבי עצמך או חוסר ביטחון לגבי מקומך במערכת היחסים שלך. אתה יכול להיות בטוח בעצמך אבל לא להרגיש שמערכת היחסים שלך יציבה".

קנאה, עם זאת, היא עניין שונה. ד"ר לורי בת', שעובדת עם אנשים כדי לעזור להם "ליצור ולשמר מערכות יחסים מצוינות ומרגשות", המשיכה: "אנחנו יותר נוטים לחוות קנאה. לדוגמה, אם אני עובדת והוא יוצא לשחק, אני עשויה להרגיש קנאה שאני לא זוכה ליהנות".

"זו בעיה די נדירה ב-15 השנים האחרונות. מאחר ואנחנו מקפידים לפנות מקום לכיף ולהנאה במערכת היחסים שלנו ואנחנו מדברים על בעיות שעולות כשהן עולות במקום לתת להן להצטבר. זה דורש עבודה, אבל זה שווה את זה".

הפסיכולוגית מתארת את רוב מערכות היחסים האחרות שלה כ"משמעותיות", ומוסיפה שיש לה "חברויות עמוקות" עם שותפים שלה. היא הסבירה: "אין לי יותר מערכות יחסים מיניות מזדמנות וגם לא לבעלי, אנחנו לא מוצאים אותן מעניינות במיוחד. מין ומשחק טובים יותר כשאתה מכיר מישהו. אנחנו פוליאמוריים, שפירושו אהבות רבות. אנשים שהם רק לא-מונוגמיים עשויים להעדיף מפגשים שהם פיזיים בלבד".

כפי שהיא מפרטת, יש יתרונות רבים להיות פוליאמורי, כולל "הרבה תמיכה, אינטימיות - פיזית ורגשית", ו"סיכוי גבוה יותר לספק צרכים". עם זאת, כמו בכל הגדרת יחסים, יש גם כמה חסרונות.

ד"ר לורי בת' הודתה: "תזמון הוא קשה מאוד. [אתה] צריך הרבה זמן לעיבוד רגשי עם אחרים ועם עצמך. לפעמים לכולם יש דברים משוגעים שקורים בחייהם ככה שזה מציב דרישות גבוהות יותר עליך לתמיכה".

באופן כללי, עם זאת, היא תסכים עם המחקר האחרון, שהסיק שאלה במערכות יחסים לא-מונוגמיות נהנים מרמות דומות של אושר כמו זוגות מונוגמיים והם מסופקים יותר מינית.

היא הסבירה: "אני הייתי מסכימה כי אנשים במערכות יחסים לא-מונוגמיות עושים מאמץ ספציפי לזהות צרכים ואז למצוא דרכים לספק אותם. הם לא צריכים לוותר פוטנציאלית על תשוקות/עניינים מיניים כי בן/בת הזוג שלהם לא מעוניינים - במקום זאת, הם יכולים לחפש מישהו שחולק את התשוקות שלהם".

ההתמחות המקצועית של ד"ר לורי בת' היא מיניות ויחסים, והיא מקיימת באופן קבוע דיונים כנים בפודקאסט שלה, "ה-A עד Z של מין". עם זאת, לא תמיד היה קל להיות כל כך פתוחה לגבי הבחירות האישיות שלה, והיא טענה בעבר ש"שיפוטיות נמצאת בכל מקום".

זה היה בולט במיוחד כאשר היא הופיעה בטלוויזיה בתכנית "בית פתוח" (Open House) שם עזרה לזוגות וייעצה להם. אחרי שידור התכנית, עיתונאי האשים את ד"ר לורי בת' "בחיסול של מוסד הנישואין".

בשנותיה הצעירות יותר, ד"ר לורי בת' גם נתקלה בביקורת מההורים שלה עצמה, אבל זה לא הספיק להרתיע אותה מחיים שהרגישו נכונים עבורה. 

ברוב המקרים, עם זאת, הד״ אינה נותנת לעצמה להיגרר למטה על ידי הדעות השונות של אחרים. היא טענה: "ברוב המקרים, אני לא מקדישה תשומת לב לשיפוט של אחרים. אם הם לא מאכילים אותי, מממנים אותי, מקיימים איתי יחסי מין או חברים קרובים שלי, אז הדעה שלהם פחות חשובה. אם הם חברים שלי, אז שיפוט יכול לעקוץ, עם זאת, החברים שלי הם אנשים שמקבלים את כל כולי".