לאורך ההיסטוריה, מיקומו של ארון הברית היה אחת התעלומות הגדולות. הארון, שעל פי המסורת מכילה את עשרת הדיברות, הייתה נושא לספקולציות רבות במשך שנים. אולם, מסמכי CIA שנחשפו לאחרונה וצפו מחדש בשיח הציבורי טוענים כי הארון המקודש כבר אותר.
על פי התנ"ך, ארון הברית נבנה על ידי בני ישראל זמן קצר לאחר יציאת מצרים, בערך במאה ה-13 לפני הספירה. משה רבינו הניח בתוכו את לוחות הברית עם עשרת הדיברות. על פי ההיסטוריה התנ"כית, ארון קודש זה, המצופה זהב ועשוי מעץ, נבנה בסביבות שנת 1445 לפנה"ס.
היסטוריונים רבים מאמינים כי הארון הוחזק במקור בתוך קודש הקודשים, החדר הפנימי ביותר של בית המקדש העתיק בירושלים. במהלך תקופה זו, רק הכהן הגדול של בני ישראל יכול היה לראותו, וגם לו הותר להתקרב אליו רק ביום הכיפורים, החג הקדוש ביותר ביהדות. הארון נעלם בזמן כיבוש ירושלים על ידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה.
פרויקט סאן סטריק: ה-CIA והצפייה מרחוק
בשנות ה-70 וה-80, סוכנות המודיעין של משרד ההגנה (DIA) ומספר סוכנויות מודיעין נוספות כולל ה-CIA העסיקו אנשים "שנטען כי יש להם יכולות על-טבעיות" במסגרת פרויקט סודי בשם "פרויקט סאן סטריק" (Project Sun Streak). מטרת הפרויקט הייתה לאסוף מודיעין על "אירועים מרוחקים" באמצעות אנשים בעלי יכולות פאראנורמליות, המכונים "צופים מרחוק" (Remote Viewers). צופים אלה לכאורה מסוגלים להשליך את תודעתם מעבר לגופם כדי לצפות במיקום מרוחק, כשהם מקבלים רק קואורדינטות כנקודת התחלה.
ה-CIA הפעיל מדיומים אלה למגוון רחב של מבצעים, מאיתור בני ערובה שנחטפו על ידי קבוצות טרור אסלאמיות ועד מעקב אחר מסלולי פושעים נמלטים בארה"ב.
הפרויקט זכה לאחרונה לתשומת לב ציבורית לאחר שהוצג בפרק של הפודקאסט "נינג'ות הן פרפרים" (Ninjas are Butterflies). מנחה התוכנית, ג'וש הופר, אמר שחשב שפרויקט סאן סטריק הוא "מזויף" עד שנכנס לאתר הרשמי CIA.gov ומצא את המסמך בעצמו. "הייתי כמו... 'מה אני מסתכל על זה?'" הוא אמר, מופתע מהגילוי.
המסמך: ניסוי מ-1988 שחשף את ארון הברית
במסמך שהוסר מסיווג בשנת 2000, מתואר ניסוי מיוחד שבוצע ב-5 בדצמבר 1988 עם "צופה מרחוק מספר 032". לצופה ניתן מיקום מדויק כדי לאתר יעד מסוים, מבלי שנאמר לו מהו היעד או מה הוא מחפש. המדיום השליך את תודעתו מעבר לגופו כדי לחפש את החפץ המסתורי, וכתב את תצפיותיו בזמן אמת. "מה שהוא כתב היה מקפיא דם", העיד הופר בפודקאסט.
הצופה תיאר "מיכל שיש בתוכו מיכל נוסף", בדיוק כמו ארון הברית על פי התיאורים הקלאסיים. הוא הוסיף כי האובייקט עשוי מעץ, זהב וכסף ומעוטר בדמות מלאך בעל שישה כנפיים (שרף). התיאור התאים באופן מדהים לתיאורים המסורתיים של ארון הברית.
הוא טען כי האובייקט דמוי ארון קבורה נמצא "אי שם במזרח התיכון", באזור שבו אנשים מדברים ערבית. "יעד זה ממוקם אי שם במזרח התיכון כשהשפה המדוברת על ידי אנשים נוכחים נראתה כערבית," כתב המדיום במפורש במסמך.
פרטי המיקום והסביבה
הצופה המשיך לתאר את המיקום בפירוט. הוא ציין כי היעד מוסתר עמוק מתחת לאדמה, במקום חשוך ורטוב. "היעד מוסתר — מתחת לאדמה, חשוך ורטוב היו כולם היבטים של מיקום היעד", רשם בדו"ח.
הוא תיאר את מטרת היעד כמשהו שנועד "לאחד אנשים" וקשור ל"טקס, זיכרון, כבוד, תחייה". הוא הוסיף כי יש באובייקט "היבט של רוחניות, מידע, לקחים וידע היסטורי הרבה מעבר למה שאנחנו יודעים כעת". - תיאור שיכול להתאים היטב לחפץ בעל משמעות דתית עמוקה כמו ארון הברית.
המדיום הדגיש שהאובייקט מוגן באופן מיוחד: "היעד מוגן על ידי ישויות וניתן לפתוח אותו (כעת) רק על ידי אלה שמורשים לעשות זאת — מיכל זה לא יפתח/לא ניתן לפתיחה עד שהזמן ייחשב נכון". הוא הוסיף אזהרה מטרידה, שכאשר יגיע הזמן המתאים, "מכניקת מערכת הנעילה תימצא כפשוטה למדי", אך כל מי שינסה לפתוח את המיכל בכוח או בחשאי "יושמד על ידי מגיני המיכל באמצעות כוח לא ידוע לנו".
הצופה מרחוק גם תיאר את האנשים בסביבת האובייקט - הם היו "לבושים כמעט כולם בלבן" עם "שיער שחור ועיניים כהות". הוא ציין במיוחד ש"דמות אחת שהתמקדתי בה לבשה שפם". הצופה זיהה גם בניינים סמוכים שדמו למסגדים עם כיפות, רמז נוסף למיקום במזרח התיכון או בצפון אפריקה.
סקיצות והדמיות
המסמך כולל מספר סקיצות מפורטות שצייר הצופה במהלך הפגישה. אחת מהן מציגה "מסגד לבן" עם כיפה בראש וחלונות. סקיצה נוספת מראה שמונה דמויות מקל מסודרות בשורה לאורך קיר, שהוא כינה "מומיות" - אולי רמז לקשר למצרים העתיקה.
לקראת סוף המסמך, הצופה מרחוק שרטט יצור מכונף מוזר עם זנב, מקור וציפורניים וסימן אותו כ"סרדין" - קרוב לוודאי התכוון ל"שרף", מלאך בעל שישה כנפיים המוזכר בתנ"ך.
בנוסף לציורים, המסמך מכיל גם רשימות של מילים מטרידות שכנראה עלו בתודעתו של המדיום בזמן הצפייה מרחוק. בין המילים הללו: "מוות", "אסור", "מוגן", "מפוחד", "הרוס", "כאב" ו"סבל" - מילים המרמזות על הסכנה וההשלכות הקשות של ניסיון לא מורשה להגיע לארון.
ארון הברית בתרבות ובמסורת
חשוב לציין שארון הברית הפך לאובייקט מפורסם בתרבות הפופולרית, במיוחד לאחר שהופיע בסרט משנת 1981 "אינדיאנה ג'ונס: שודדי התיבה האבודה", מה שהגביר מאוד את העניין הציבורי בחפץ מסתורי זה.
לאורך השנים התפתחו תיאוריות שונות לגבי מיקומו של ארון הברית. אחת התיאוריות המפורסמות ביותר מצביעה על אתיופיה כמקום המסתור האחרון של הארון. למרות שהצופה מרחוק טען שהארון נמצא במזרח התיכון, חשוב לציין שאתיופיה היא בית לאוכלוסייה מוסלמית דוברת ערבית גדולה ולמסגדים רבים, מה שעשוי להתאים לתיאורים שסיפק.
המסורת האתיופית
לפי אגדה דתית ותיקה באתיופיה, הארון הובא לשם על ידי מנליק, בנם של מלכת שבא והמלך שלמה מישראל. האגדה המפורטת מספרת כי מלכת שבא, שמוצאה מאתיופיה אך שלטה על ממלכה באזור תימן המודרנית, ילדה את מנליק באתיופיה לאחר שחזרה מביקורה המפורסם אצל המלך שלמה.
לאחר שגדל, מנליק נסע לירושלים ללמוד עם אביו, המלך שלמה. במהלך שהותו שם, כך על פי האגדה, הוא גנב את ארון הברית והביא אותו לאקסום, אתיופיה. המסורת האתיופית מאמינה בתוקף כי הארון נמצא עד היום בכנסיית גבירתנו מרים מציון.
חיפוש הוכחות
חוקר בריטי בשם אדוארד אולנדורף, אשר למד שפות שמיות ולימודי אתיופיה, טען בעבר כי ראה את הארון בכנסייה האתיופית במהלך מלחמת העולם השנייה - טענה שעוררה עניין רב.
אולם, טיודור פארפיט, היסטוריון בריטי שהיה עמיתו של אולנדורף, חשף מאוחר יותר ב-2018 בראיון ל-Live Science כי מה שאולנדורף ראה היה למעשה רק העתק. לדברי פארפיט, "מה שהוא ראה היה מה שאתה מוצא בכל כנסייה אתיופית, שהוא דגם של ארון הברית".
פארפיט הוסיף כי אולנדורף עצמו התבטא בצורה ברורה שמה שראה "לא היה שונה בשום דרך מארונות רבים שהוא ראה בכנסיות אחרות באתיופיה" וכי "זה לא היה עתיק ובוודאי לא הארון המקורי".
רמז למקרה נוסף
המאמר המקורי גם מתייחס לכותרת נוספת שמופיעה במסמך, המרמזת על סיפור אחר הקשור לפעילות ה-CIA: "אבא שלי היה מדען ממשלתי שעבד על תוכנית סודית לשליטה בתודעה... ואז ה-CIA רצח אותו. הנה ההוכחות המזעזעות שאני מאמין שמוכיחות זאת." אזכור זה מעלה שאלות נוספות לגבי פעילויות מחקר סודיות נוספות של סוכנות הביון המרכזית ומציג קשר אפשרי לסיפורים אחרים של קונספירציה.
מסתורין שנמשך
למרות הטענות השונות וה"גילויים" לאורך השנים, לא נמצאו עד כה הוכחות חד-משמעיות לקיומו או למיקומו של ארון הברית. יחד עם זאת, המסמכים שנחשפו מפרויקט ה-CIA מעלים שאלות מעניינות לגבי האמצעים החריגים שהופעלו בניסיון לפתור את אחת התעלומות הארכיאולוגיות והדתיות הגדולות בהיסטוריה.
כך או כך, מיקומו האמיתי של ארון הברית נותר תעלומה מרתקת שממשיכה להעסיק חוקרים, ארכיאולוגים, היסטוריונים ומאמינים ברחבי העולם. האם הארון אכן נמצא במקום סודי במזרח התיכון כפי שטען הצופה המרחוק? האם הוא באתיופיה כפי שטוענת המסורת המקומית? או שמא הוא אבד לנצח בערפילי ההיסטוריה? תעלומה זו ממשיכה לרתק ולהזין את הדמיון האנושי, בין אם מדובר באמת היסטורית או באגדה דתית.
