פריצת דרך משמעותית בתחום ההיתוך הגרעיני הושגה בסין, כאשר הכור המכונה "השמש המלאכותית" (EAST - טוקאמק על-מוליך ניסיוני מתקדם) שבר שיא עולמי חדש. הכור, הממוקם בחפיי שבמחוז אנחוי ומופעל על ידי מכון הפיזיקה של הפלזמה (ASIPP) במכוני המדע הפיזי של חפיי, הצליח לייצר לולאת פלזמה יציבה למשך 18 דקות בטמפרטורה של 100 מיליון מעלות צלזיוס, טמפרטורה הגבוהה פי שבעה מליבת השמש. הישג זה עובר את השיא הקודם של 6.3 דקות, שנקבע גם הוא על ידי אותו כור בשנת 2023.

הטכנולוגיה המשמשת בכור זה מבוססת על היתוך גרעיני, שהוא תהליך שונה מהביקוע הגרעיני המשמש בתחנות כוח גרעיניות כיום. בעוד שביקוע מפצל גרעין אטומי אחד, היתוך מאחד שני גרעינים. היתרון המשמעותי של היתוך הוא שהוא בטוח יותר - אין סיכון לתאונות קטסטרופליות כמו זו שהתרחשה בפוקושימה, והוא מייצר פחות פסולת רדיואקטיבית.

הכור פועל באמצעות מכשיר הנקרא טוקאמק, שהוא בצורת דונאט ופותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי מדענים סובייטים. בתוך הטוקאמק, דלק מימני הופך לפלזמה (מצב החומר הרביעי) תחת תנאי חום ולחץ קיצוניים. הפלזמה, המהווה יותר מ-99 אחוז מהיקום הנראה, נשלטת על ידי שדות מגנטיים חזקים. כאשר היונים מתחממים מספיק, הם מתגברים על הדחייה ההדדית שלהם ומתמזגים, משחררים כמויות אנרגיה הגדולות פי מיליון מתגובה כימית רגילה ופי שלושה עד ארבעה מכור ביקוע גרעיני קונבנציונלי.

המטרה הסופית של פרויקט זה היא לפתח מקור אנרגיה נקי ובלתי מוגבל. דלק ההיתוך מורכב מדויטריום וטריטיום, שהם איזוטופים של מימן - היסוד הנפוץ ביותר ביקום. תוצר הלוואי היחיד של התהליך הוא הליום, גז אינרטי שאינו מזיק לסביבה. לאחרונה, הכור עבר שדרוג משמעותי, כאשר מערכת החימום שלו, שפעלה קודם בעוצמה השווה לכמעט 70,000 תנורי מיקרוגל ביתיים, הכפילה את תפוקת האנרגיה שלה.

פרויקטים דומים מתקיימים ברחבי העולם. בצרפת נבנה הכור ITER, שצפוי להתחיל לפעול ב-2035 ויהיה הגדול מסוגו. בארצות הברית, פרויקט SPARC במסצ'וסטס צפוי להתחיל לפעול ב-2026. גם קוריאה הדרומית ויפן מפעילות כורי היתוך ניסיוניים משלהן.

האתגר העיקרי כיום הוא שכמות האנרגיה הנדרשת להפעלת הכור עדיין גדולה מהאנרגיה המופקת ממנו. התהליך דורש איזון עדין מאוד - הפלזמה חייבת להיות בטמפרטורה המדויקת, עם כמות הדלק הנכונה ותחת תנאים מדויקים של שדות מגנטיים. זו הסיבה שטכנולוגיה זו עדיין בשלב המחקר והפיתוח, בעוד שכורי ביקוע כבר מייצרים חשמל באופן מסחרי.

כאשר הטכנולוגיה תבשיל, היא עשויה לא רק לספק פתרון לצרכי האנרגיה של כדור הארץ, אלא גם לאפשר חקר חלל מעבר למערכת השמש באמצעות מערכות הנעה חזקות יותר. זהו צעד משמעותי לקראת עתיד של אנרגיה נקייה ובלתי מוגבלת.