ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (רביעי) דיון בהטלת סנקציות אישיות על חרדים המשתמטים משירות צבאי בניגוד לחוק. במקביל, הממשלה עובדת על חוק גיוס אשר יסדיר את ההשתמטות ההמונית. על פי ההערכות, כעת יש כ-80,000 חייבי גיוס חרדים אשר משתמטים מחובתם לשרת בצה"ל.

לקראת הדיון, מרכז המחקר ומידע של הכנסת ביצע מחקר מעמיק אודות ההטבות אותן מקבלים החרדים מהמדינה. מתוך 18 הטבות אותן מקבלים החרדים, 17 הן בעלות שווי כספי ישיר. 7 מההטבות מסווגות כהטבות אישיות-פרטיות לחרדים ו-11 כהטבות אישיות-משפחתיות לחרדים. רק ב-8 מההטבות קיים מבחן הכנסה אישי או משפחתי וב-10 מההטבות קיים תבחין אחד או יותר הקשור למצב המשפחתי של מקבל ההטבה.

הפגנה של הפלג הירושלמי נגד גיוס חרדים, חסימות בכביש 4 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')
הפגנה של הפלג הירושלמי נגד גיוס חרדים, חסימות בכביש 4 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')

עוד עלה כי במחצית מתוך 18 ההטבות לחרדים שנבדקו, קיים תבחין האם מקבל ההטבה הינו חרדי או לא. במרכז המידע והמחקר של הכנסת מציינים כי מרבית ההטבות העונות על התבחין "חרדי", ניתנות גם לקבוצות אוכלוסיות ייחודיות נוספות כדוגמת עולים, ערבים, סטודנטים ועוד.

רשימת ההטבות לחרדים מונה כאמור 18 הטבות. ההטבה היחידה שאינה בעלת שווי כספי ישיר הינה העדפה מתקנת בקבלה לעבודה בשירות המדינה, במסגרתה ישנם תקנים בשירות המדינה המיועדים לחרדים בלבד ללא קשר לשאלה האם הם שירתו או לא – ובכך מי שמשתמט מקבל העדפה בכניסה לשירות המדינה.

הפגנה נגד גיוס חרדים לצה''ל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הפגנה נגד גיוס חרדים לצה''ל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בנוסף לכך, החרדים מקבלים סיוע בשווי כספי ישיר בתחומים הבאים: דמי ביטוח לאומי מופחתים, הכשרות מקצועיות, קבלה ללימודים אקדמאים בתנאים מקלים, מכינות קדם אקדמאיות, סיוע כלכלי לסטודנטים, תחבורה ציבורית, מענקי עבודה, דירה בהנחה, שכירות ארוכת טווח, סיוע בשכר דירה, דיור ציבורי, משכנתא לזכאים, הנחות בארנונה, מעונות יום ומשפחתונים, מסגרות חינוך משלימות, צהרוני משרד העבודה וסיוע כלכלי ללומדי התורה.

במהלך הדיון בוועדת חוץ וביטחון, התקבלו נתונים עדכניים על ידי נציג הצבא, סא״ל אביגדור דיקשטיין, לפיהם מתוך עשרת אלפים הצווים שיצאו מאז יולי 2024, גויסו 205 איש בלבד. 5,000 צווים יצאו מתוך 14,000 לשלישון השלישי והאחרון. ביום ראשון הקרוב תצא פעימה של עוד 5,000 צווים. ח״כ מירב כהן זעמה בתגובה: ״נתוני הגיוס הם כישלון. שליחת אלפי צווים כדי לעשות כאילו מנסים לגייס לא שווה כלום בלי שלילת הטבות למשתמטים״.

תנועת "אמא ערה", המאגדת אימהות ללוחמים ולוחמות בסדיר ובמילואים, העותרות המרכזיות בבג"ץ הגיוס, שהשתתפו הבוקר בדיון, הגיבה בזעם לנתונים: "הנתונים שפרסם צה"ל חושפים את הקנוניה השקטה של הממשלה: מצד אחד מורים על שליחת צווים כדי לצאת ידי חובה כלפי בג"ץ, ומצד שני נמנעים במכוון מהטלת סנקציות אפקטיביות שיביאו לגיוס אמיתי. זה לא במקרה שהצבא מוריד את דרישות הפרופיל הקרבי - זו הודאה מפורשת שנכון להיום, השיקול הפוליטי ניצח את השיקול הביטחוני".

"ללא סנקציות משמעותיות - כלכליות, חברתיות ומשפטיות - לא יהיה גיוס שוויוני. הממשלה מעדיפה את שרידותה הפוליטית על פני חיי ילדינו", הדגישו לסיכום.