הכתבה נכתבה בשיתוף דור מוריה
ישראל במרכז המאבק הגיאופוליטי העולמי החדש
בעידן של תמורות גלובליות, ישראל ניצבת בפני הזדמנות להפוך מאובייקט של עימות בינלאומי לגשר טכנולוגי וכלכלי בין המערב לדרום הגלובלי
בשנים האחרונות ישראל חווה תקופה של מתיחות פוליטית פנימית. הפגנות המוניות, הצהרות של פוליטיקאים מסוימים על אפשרות של "מלחמת אזרחים", האשמות כלפי הממשלה ב"תנועה לעבר דיקטטורה" (כפי שטוען, למשל, מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד) מתרחשות על רקע רפורמה במערכת המשפט ובמנגנוני אכיפת החוק.
תהליכים פנימיים אלה מתרחשים במקביל להיווצרות אתגרים חדשים במדיניות החוץ. ביניהם:
- התחזקות ההשפעה הטורקית בסוריה ויצירת גוש סוני פוטנציאלי עוין לישראל
- מתיחות ביחסים עם האיחוד האירופי, הנובעת מהתקרבות ישראל למפלגות הימין האירופאיות
- יוזמות של נשיא צרפת עמנואל מקרון לקיום פסגה אסטרטגית בנים, שאותה מפרשים אנליסטים רבים כניסיון ליצור קואליציה התומכת במשטר הסורי החדש
בתנאים אלה קיימת סכנה שישראל עלולה להפוך לנושא למיקוח או לנקודת התנגשות של אינטרסים בין מעצמות גלובליות. כוחות חיצוניים אלה עלולים, בהתאם לאינטרסים שלהם, להחריף את המחלוקות הפוליטיות הפנימיות בחברה הישראלית.
בהתחשב בנסיבות אלה, דיון מקיף בעתידה של ישראל תוך התחשבות באתגרים פנימיים וחיצוניים הופך לחיוני ביותר.
ב-26 במרץ, במקביל לנאומו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במליאת הכנסת, באותו בניין של הכנסת, באולם "ירושלים" התקיימה ישיבה של השדולה להסדרת מועצות רובעים בערי ישראל. שדולה זו נרשמה על ידי חבר הכנסת ממפלגת הליכוד עמית הלוי ביוזמת מכון המחקר "דור מוריה".
בזמן שראש הממשלה דיבר על כך ש"אנחנו משנים את פני המזרח התיכון", משתתפי ישיבת השדולה דנו גם הם בדמותה העתידית של ישראל במזרח התיכון החדש.
בישיבת השדולה, מלבד מומחים ונציגי החברה האזרחית בישראל, השתתפו חברי כנסת. בנוסף לעמית הלוי (ליכוד), נכחו חבר הכנסת סימון מושיאשווילי (ש"ס) וסגן יושב ראש הכנסת משה סולומון ("הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ').
העובדה שחברי פרלמנט אלה עזבו ישיבת מליאה חשובה בהשתתפות ראש הממשלה כדי להיות נוכחים בישיבת השדולה, מעידה באופן משכנע על חשיבות הנושאים הנדונים והרלוונטיות של היוזמות המוצעות.
מבט על עתיד ישראל בעולם משתנה
בישיבת השדולה הציג מכון המחקר "דור מוריה" לדיון אסטרטגיה מקיפה להתגברות על שסעים חברתיים בחברה הישראלית וליצירת תדמית חדשה לעתיד המדינה. היה חשוב להראות שהסדרת מועצות רובעים היא רק אחד המרכיבים במערכת להתמודדות עם בעיות פוליטיות פנימיות בישראל.
כפי שידוע ממחקרים שפורסמו בעבר על ידי המכון, הסתירות החברתיות העכשוויות בישראל כבר אינן מוגבלות למחלוקות פוליטיות רגילות, אלא קיבלו אופי של "בועה אונטולוגית" - מצב שבו קבוצות שונות בחברה מתקיימות במציאויות מקבילות ומוציאות זו את זו.
"המחקרים רבי-השנים שלנו מראים כי החברה הישראלית נמצאת במעבר מקיטוב פוליטי רגיל למצב חדש מבחינה איכותית, כאשר דו-שיח ציבורי כמעט בלתי אפשרי בשל היעדר שפה משותפת והכרה הדדית", ציינה לולה קולפינה, דוקטור לסוציולוגיה, מומחית באוניברסיטת חיפה ומנהלת כיוון המחקר ב"דור מוריה".
מודל תלת-רמתי להתגברות על שסעים חברתיים
להתגברות על מצב מסוכן זה מציע "דור מוריה" גישה מקיפה בשלוש רמות:
- מיקרו-רמה: מועצות רובעים (ועד שכונתי) - יצירת מערכת של שלטון מקומי ברמת רובעים עירוניים, שתאפשר לאזרחים להשתתף ישירות בפתרון בעיות מקומיות, מעבר למחלוקות אידיאולוגיות.
- רמה לאומית: בנקאות הלכתית - פיתוח מערכת פיננסית המבוססת על עקרונות ההלכה היהודית, שתקדם השקעות אחראיות מבחינה חברתית ותשמש גשר בין גישות דתיות וחילוניות לכלכלה.
- רמה בינלאומית: אשכול כלכלי אברהמי - מיצוב ישראל כגשר טכנולוגי וכלכלי בין המערב לדרום הגלובלי על בסיס הסכמי אברהם.
ד"ר בוריס לזרב, לשעבר חבר מועצת העיר חיפה, מומחה לנושאי התארגנות תושבים ושלטון מקומי ציין: "רעיון מועצות הרובעים לא רק מחזיר את הפוליטיקה לרמה המקומית, אלא גם יוצר מרחב שבו אנשים עם דעות שונות יכולים לשתף פעולה בנושאים קונקרטיים המשפיעים ישירות על חייהם. הניסיון שלנו מראה שאפילו יריבים אידיאולוגיים בלתי מתפשרים מוצאים שפה משותפת כשמדובר בפיתוח השכונה שלהם או בבטיחות ילדיהם".
ישראל כגשר בין ציביליזציות: מה חושבים הישראלים?
תשומת לב מיוחדת בדיון הוקדשה לתפיסת ישראל כ"גשר טכנולוגי" בין המערב לדרום הגלובלי בהקשר של הסכמי אברהם. רעיון זה זוכה לתמיכה גוברת בקרב החברה הישראלית, כפי שעולה מתוצאות מחקר שנערך לאחרונה.
על פי סקר שנערך בפברואר 2025 בקרב 1007 משיבים, המייצגים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל (טעות דגימה ±3.09%), 39% מהנשאלים הישראלים משוכנעים כי ישראל תוכל בעתיד להפוך למדינה המחברת בין האינטרסים של המערב הקולקטיבי והדרום הגלובלי. רק 30% מביעים דעה הפוכה, והשאר התקשו לענות.
מה שעוד יותר מרשים הוא ש-58.3% מהישראלים מעריכים שיתוף פעולה כלכלי עם מדינות הדרום הגלובלי (BRICS) כחשוב או בעל פוטנציאל רב, כאשר 17.6% רואים בזה "אחד מכיווני האסטרטגיה המבטיחים ביותר", ו-40.7% מתייחסים לכך כ"כיוון חשוב, אם כי לא בראש רשימת העדיפויות".
פרספקטיבות של הסכמי אברהם
רוב הישראלים מאמינים בהצלחת הסכמי אברהם בעתיד הקרוב. 53.3% מהנשאלים אופטימיים לגבי הסיכויים של הסכמים אלה בחמש השנים הקרובות (13.7% אופטימיים מאוד ו-39.6% אופטימיים במתינות), ורק 26.1% מביעים ציפיות פסימיות.
ראוי לציין כי הישראלים רואים השפעה חיובית של פיתוח קשרים כלכליים עם מדינות ה-BRICS על היחסים הבינלאומיים של ישראל:
- 43.3% סבורים שהדבר ישפר את היחסים עם ארה"ב (רק 6.4% צופים הרעה)
- 28.6% מצפים לשיפור ביחסים עם מדינות המזרח התיכון
- 23.9% חוזים שיפור ביחסים עם האיחוד האירופי
בה בעת, בטווח הארוך, רוב הישראלים רוצים לראות את מדינתם באזור המזרח התיכון בראש ובראשונה כמרכז כלכלי (63.7%) ומרכז טכנולוגי (58.7%), מבלי לשכוח את תפקידה ככוח צבאי דומיננטי (54.8%).
תפקידם של מנהיגי העולם בתהליכים במזרח התיכון
ראוי לציין שבין מנהיגי העולם היכולים להשפיע על התפתחות הסכמי אברהם (מלבד ד. טראמפ), ציינו הישראלים בראש ובראשונה נציגים ממדינות ה-BRICS: 28.9% ציינו את ו. פוטין, 17% -- את שי ג'ינפינג, ו-13.9% -- את נ. מודי.
לא פחות חשוב, 70% מהישראלים רואים קשר בין הסכסוך הרוסי-אוקראיני לעימות הגלובלי מערב-דרום, ו-42% מכירים בקשר בין המלחמה של ישראל עם חמאס וחיזבאללה לסכסוך גלובלי זה. הדבר מעיד על הבנה עמוקה של החברה הישראלית את ההקשר הגיאופוליטי המורכב שבו נמצאת המדינה.
צעדים מעשיים לקראת עתיד חדש
במהלך ישיבת השדולה הוצגו הצעות קונקרטיות ליישום האסטרטגיה התלת-רמתית:
- הצעת חוק בנושא מועצות רובעים לערים עם אוכלוסייה של מעל 50,000 תושבים, המבטיחה בחירות ישירות של נציגי התושבים והקצאת תקציב ליישום פרויקטים מקומיים.
- יצירת בסיס משפטי לבנקאות הלכתית, אשר, לדברי ד"ר מיכאל פינקל, דוקטור למדעי המדינה, "יכולה להפוך לא רק לכלי פיננסי התואם את הערכים המסורתיים היהודיים, אלא גם לבסיס לאינטגרציה עתידית עם בנקאות אסלאמית במסגרת האשכול הכלכלי האברהמי".
- פיתוח תפיסת ישראל כגשר טכנולוגי בין ציביליזציות על בסיס הסכמי אברהם, מה שיאפשר למדינה לתפוס מקום ייחודי במערכת רב-קוטבית מתגבשת של יחסים בינלאומיים.
"בתנאים של תמורות גלובליות ועליית המתיחות, ישראל יכולה להפוך או לקורבן קדוש של סתירות גיאופוליטיות, או לדוגמה לגישה חדשה לשיתוף פעולה בינלאומי, המתגברת על הדיכוטומיות המסורתיות מזרח-מערב", הדגיש איגור קמיניק.
ראוי לציין שהאסטרטגיה המוצעת זכתה לתמיכה מנציגי כוחות פוליטיים שונים. כפי שציין חבר הכנסת עמית הלוי, "במצב הנוכחי עלינו לחפש את מה שמאחד אותנו כאומה, ולא את מה שמפריד בינינו. מועצות רובעים, בנקאות הלכתית וראייה חדשה של תפקיד ישראל בעולם המשתנה - אלה בדיוק היוזמות שיכולות להפוך לבסיס לקונצנזוס לאומי".
הכתבה נכתבה בשיתוף דור מוריה
