הממשלה הודיעה הערב (חמישי) כי החל מחצות יפקעו התקנות לשעת חירום שאפשרו את השימוש באיכונים סלולאריים ע"י שירות הביטחון הכללי לאיתור מאומתים לקורונה בזן האומיקרון. תקנה זו הייתה שנויה במחלוקת בתוך הממשלה, כאשר ארבעה שרים התנגדו לה.
בהתאם למדיניות שהוגדרה מראש בקבינט הקורונה, לפיה השימוש באיכוני השב"כ ייעשה במשורה ותוך בחינה יום-יומית, ולנוכח הערכת המצב העדכנית, החליטו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ, בעצה אחת עם גורמי המקצוע במשרד הבריאות, לא להמשיך בשלב זה בהפעלת האיכונים.
בשלב זה לא ידוע האם בעתיד יופעלו האיכונים מחדש, אולם אפשרות זו נשמרת פתוחה. הממשלה הודיעה כי תבחן מחדש את חידוש האיכונים בהתאם לנסיבות התחלואה.
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב (העבודה), בירך על ההחלטה. "יש לברך את ראש הממשלה ואת שר הבריאות על ההחלטה הנכונה להפסיק להפעיל את יכולות השב"כ במאבק בהתפשטות הווריאנט אומיקרון", אמר. "ההחלטה מוכיחה שהממשלה הנוכחית פועלת באופן מידתי, שיש בו מענה ראוי לאתגרים הבריאותיים, תוך הקפדה על שמירת זכויות היסוד של אזרחי ישראל. זוהי הגישה שצריכה לאפיין גם צעדים עתידיים", הוסיף.
מוקדם יותר היום דחו שופטי בג"ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד השימוש בתקנות שעת חירום לעניין איכוני השב"כ. השופטים, עופר גרוסקופף, ניל הנדל וג'ורג' קרא, קבעו פה אחד כי "לא הוכח כי ההסדר הקבוע בתקנות הסמכת השב"כ פוגע בזכות לפרטיות בצורה לא מידתית, המצדיקה את פסילתו".
השופט הנדל נימק את ההחלטה וכתב: "בנסיבות הייחודיות שלפנינו, לא מצאנו כי העתירה מגלה, בשלב זה, עילת התערבות בתקנות הסמכת השב"כ. עם זאת, מובן שיש משמעות רבה לפרמטר הזמן – הן כשלעצמו, משום שהזמן מאפשר לממשלה לצעוד בדרך המלך ולקדם חקיקה ראשית חלף המסלול העוקף של תקנות שעת חירום, והן ככלי לאיסוף מידע על אודות הזן החדש, באופן שיאפשר לקבל החלטות מידתיות ומדויקות יותר לגביו".
אתמול, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקר את מבצע איכוני השב"כ ואמר כי "עלו ליקויים בכל הנוגע ליעילות השימוש באיכוני השב"כ. בדוח עלה כי רק כ-3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים".