אודליה כרמון, מי שהייתה עוזרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקופה בה ארי הרו היה ראש לשכתו, התראיינה היום (רביעי) ליעל דן בגלי צה"ל בנוגע לדיווחים כי הרו ישמש כעד מדינה, מה שעלול לסבך את נתניהו. "מדובר בבחור ערכי, על סמך ההכרות שלי איתו, מאוד מאוד איכותי ואינטליגנטי, ביישן ונאמן, ומעריץ עיוור של נתניהו, מה שנקרא ילד טוב ירושלים", סיפרה כרמון. בתשובה לשאלתה של דן בנוגע למשמעות הפיכת הרו לעד מדינה, היא הוסיפה: "מדובר בדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לרה"מ".



לטענתה, "במקרה של ארי הרו הוא שמר על קשר עם התורמים שלו והיה עושה דברו. ארי לא פעל באופן עצמאי, אלא תמיד על פי הוראתו הישירה והמפורשת של נתניהו, מה שמאוד משנה את פני הדברים לעומת אחרים, שאפשר לכאורה להתנער מהם. במקרה הזה רה"מ לא יוכל להתנער מדבר וחצי ודבר שארי יגיד למשטרה".



"בכל שאר הפרשיות הוא יוכל לומר - לא ראיתי, לא ידעתי, לא שמעתי. במקרה של ארי הרו, שפעל מטעמו כראש הלשכה שלו, לא כאיש עסקים בכיר, לא כעורך דינו שמחויב לחשאיות, הייתי אומרת שזו פצצה ואני מוכרחה להסיר את הכובע בפני המשטרה", הוסיפה כרמון.





"ארי הרו - שולה זקן של נתניהו"



בשלב זה, השוותה יעל דן את הרו לשולה זקן, שהייתה העוזרת של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט, ולבסוף שימשה כעדה נגדו והביאה להרשעתו. כרמון הסכימה עם ההשוואה והוסיפה כי "הוא עסק בגיוס תרומות, בכספים ובסודות מדינה. בין אם מדובר בהתנהלותו האישית של נתניהו, בהתנהלותו הפוליטית ובהתנהלותו הבינלאומית, איך אומרים - ידו בכל ויד כל בו. כך שמבחינה זו לא מדובר במישהו שנתניהו יכול להתנער ממנו".



בסוף הראיון התייחסה דן לחשיפת בן כספית במעריב, ביחס לניסיונותיהם של נתניהו ועורך דינו, החשוד בפרשת הצוללות, דוד שמרון, להתנער מכרמון ומהעסקתה על ידי נתניהו. "את שמרון ונתניהו אני מכירה מעל 30 שנה, אבל נכון לעת ההיא שבה התרחשו הדברים מדובר על 20 שנות היכרות שאני מאוד מיודעת אליו, מבחינת המשמעות של כוחו וקרבתו לבוס שלי דאז נתניהו. נפגשתי איתו (שמרון) ועם נתניהו ארבע פעמים, שעה וחצי כל פגישה".


"לאחר מכן נפגשתי עם שמרון פעמיים. מדובר בפגישות מתועדות וממוסמכות, כולל בהעברות בנקאיות לחשבונות בנק. אין פה מקום להתכחשות. מה שקרה זה שבאיזשהו שלב החליטו להפוך את הקערה. אני חושבת שאני הבן אדם היחיד במדינת ישראל שמכל סיבובי הכספים האלו נותרתי חייבת כסף לנתניהו".

"לא רציתי להישאר עם הכסף הזה ולכן יזמתי איזושהי פגישה עם דוד שמרון. להפתעתי אחרי כל הדין והדברים, והתכתובות והעברות וכל הדברים שנעשו איתו ובנוכחותו, אני יושבת מולו - אדם שאני מכירה מעל 20 שנה ומאוד מכבדת ומעריכה אותו. הוא אמר לי שאין לו מושג על מה אני מדברת. עכשיו, הניירות לפני על השולחן. אני יושבת מול מישהי שאני מכירה, בתום לב רוצה להשיב כספים שלא שייכים לי, על פי מה שסוכם בינינו, ומתנהגים אלי כאילו אני בודה מלבי וממציאה. הוא לא זכר על מה אני מדברת. היה המון כעס מצידו, עלבון צורב מבחינתי. אני זוכרת שחזרתי לתל אביב וממש בכיתי כל הדרך".  
היא הוסיפה כי "שמרון לא קרה לי שקרנית, יש גבול. הוא לא אדם אלים. אני לא יודעת מי המקורות שמסרו את הסיפור, אבל הייתי אומרת שהוא זעם הוא והאדים, אך בהחלט לא היה אלים. המילים שלי זה זעם כבוש. זה מיקרוקוסמוס של ההתנהלות כפי שאני פירשתי אותה".