המצוקה הכלכלית של חמאס בעזה, במהלך המלחמה, הביאה אותו למצוא פתרונות "יצירתיים" ובצה״ל גוברת ההערכה כי הארגון הצליח להבריח, באמצעות המשלוחים ההומניטריים, גם כסף מזומן לתוך רצועת עזה. במהלך הכנסת המשלוחים ההומניטריים, פעל חמאס למכור את המוצרים במחירים מופקעים לאזרחים העזתיים וגרף סכומי כסף גדולים. אולם בצה״ל גוברת ההערכה כי הארגון לא הסתפק רק במכירת הסחורות, אלא גם הצליח להבריח בתוך המוצרים גם משלוחים של כסף מזומן.

גורמים בצה״ל אומרים כי המשאיות עברו בדיקות מקיפות ולא נמצאו הברחות של כסף מזומן. בשבועות האחרונים, לאחר עצירת הסיוע ההומניטרי, נקלע חמאס למצוקה כלכלית והוא מתקשה לשלם משכורות לאנשיו. אחת הדרכים בהן הארגון מנסה למלא את קופת המזומנים הריקה היא הברחה של כסף וסמים באמצעות רחפנים.

בתוך כך, שר החוץ גדעון סער פנה היום (חמישי) לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בבקשה לבטל שטרות של 200 ש"ח, מכיוון שעל פי הערכות, כ-80% מכלל המזומנים של חמאס מוחזק בצורת השטרות הללו.

כך כתב סער במכתבו: "שלילת יכולת מימון של ארגוני טרור ככלל והחמאס בפרט מהווה נדבך חיוני במאמץ המלחמתי. אנו במשרד החוץ משקיעים מאמצים מדיניים חשובים בקידום סנקציות, דזיגנציות והקפאות נכסים, באמצעות ידידינו בעולם, כנגד ישויות כלכליות טרוריסטיות בזירות העימות השונות, לרבות החמאס.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

"בעת הזו, יש לאל ידינו להנחית מהלומה כלכלית אסטרטגית על ארגון הטרור הרצחני חמאס ברצועת עזה, מבלי להסתייע בשותפים זרים. בעת האחרונה, מתרבים קולותיהם של אנשי מקצוע ובעלי ניסיון בתחום הפיננסי והכלכלי, כמו גם ממלאי תפקידים ברשויות רלוונטיות המצביעים על כך שעיקר חיותו הכלכלית של החמאס ברצועת עזה מתבססת על צבר של מיליארדי שייח, במזומן ושטרות, אשר משרת אותו כהון חוזר. הכספים משולמים כמשכורות לפעילים וחוזרים לידיו תוך זמן קצר בצורת 'ימיסיםי' שהוא גובה מסוחרים ברצועה. צוות מומחים התנדבותי אשר בחן את הסוגיה, על בסיס נתונים גלויים וחסויים, מעריך כי החלק הארי, סדר גודל של 80% מסכום זה, מוחזק בצורת שטרות של 200 שייח.

"הצוות מעריך כי ביטול ההליך החוקי של שטרות אלו בישראל או לכל הפחות בשלב ראשון ומיידי - ביטולן של סדרות השטרות של 200 ₪ אשר הועברו לעזה בשנים עברו, יביא לפגיעה דרמטית ביכולתו הכלכלית של החמאס, יערים קושי משמעותי על תשלום שכר לפעיליו, יפגע ביכולת הגיוס של מחבלים נוספים לשורותיו, על יכולתו להצטייד באמל"ח ובאספקה לוגיסטית, לשמר פונקציות של משילות ולקנות את נאמנות תומכיו.

"בימים אלה, בהם גוברים הדיווחים על הפגנות ספונטניות של עזתים נגד החמאס ועל קשיים של ארגון הטרור לשלם שכר לפעילות, מהלומה כלכלית כבדה כעין זו עשויה לתרום תרומה מהותית להשגת יעדי המלחמה - מיגור החמאס כישות צבאית ושלטונית והשבת החטופים לביתם.

"אף אם יש שיקולים משמעותיים וזמן הערכות למימוש התוכנית המלאה, יש לקדם לכל הפחות ובאופן מיידי את ביטולן של מספר סדרות של שטרות של 200 שייח, שידוע כי נכנסו לרצועת עזה, על מנת לממש את הפגיעה ביכולות החמאס. הגם שחלופה זה תייצר פגיעה מוגבלת יותר בקופת החמאס, היא תשפיע פחות על המשק הישראלי, ואת ההשפעה שלה, ניתן לצמצם ע"י הטמעת אמצעים טכנולוגים )אפליקציה( לזיהוי הסדרות המופללות בתוך זמן קצר ביותר, כפי שהציעו דייר אדם רויטר ומר אייל עופר. אני כותב לך כדי להביע את תמיכתי במהלך נחרץ זה במאבק הגורלי בו אנו נתונים. מכובדי, קטיעת צינור החמצן הכספי של החמאס הוא צו השעה, והשעה דוחקת".

בבנק ישראל התייחסו לפנייה ומסרו: "ביטול השטר אינו עומד על הפרק. הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. על אף העלאת הנושא, לא הוצג לנגיד עד כה צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר. ההצעות שהועלו בנושא על ידי גורמים שונים אינן עומדות ברף מקצועי כלשהוא, ההיתכנות ליישומן לא קיימת והן לא הוצגו באופן מסודר לנגיד ולא תואמו בשום דרך עם בנק ישראל. לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור. נדגיש כי שטר ה-200 ש"ח שבמחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם".

בעקבות המסר של בנק ישראל, שר החוץ סער פרסם הצהרה: "מצער שבנק ישראל בוחר להשתמט אפילו מדיון בנקיטת צעדים כלכליים שבתחום סמכותו במערכה נגד החמאס. לאחר שבנק ישראל דחה הצעה קודמת לביטול כולל של השימוש בשטרות 200 ש״ח, החליט הבנק לשלול הצעה חדשה ומנומקת לביטול סדרת השטרות של 200 ש״ח שהוכנסו לרצועת עזה.  הדבר נעשה תוך דקות ספורות, ללא דיון וללא הסבר של ממש. בנק ישראל אינו ישות חיצונית למדינת ישראל וחובתו לבחון הצעה בעלת חשיבות ביטחונית בזמן מלחמה. מצופה מבנק ישראל כמו כל גוף רשות ציבורית בישראל לבחון את ההצעה, בה תומכים רשויות וגורמים רלוונטיים כמו עמדות הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המסים, גורמי הביטחון ומומחים כלכליים אזרחיים הרלוונטיים בנושא- ועליו מוטלת החובה לעשות זאת ללא דיחוי".