מסמכים שנתפסו ברצועת עזה חושפים כי הנהגת חמאס ראתה במשבר הפוליטי בישראל חולשה אסטרטגית והזדמנות להסלמה צבאית. על פי מחקר של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, הארגון העריך כי ישראל נמצאת בנקודת שבר דומה לזו של 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים.
ניתוח של מסמכי שלל, שתורגמו ונערכו על ידי סא"ל (במיל') יהונתן דחוח-הלוי, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מספק הצצה נדירה לתפיסת העולם של הנהגת חמאס בתחילת 2023. המסמכים, שפורסמו לציבור ב-13 במרץ 2025 על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור, חושפים כיצד פירש חמאס את המשבר הפוליטי בישראל בעקבות הרפורמה המשפטית.
"המסמכים שנתפסו חושפים את תמונת העולם של הנהגת חמאס בראשית 2023. מדובר בעדות נדירה ומדויקת של האופן שבו פירשה הנהגת חמאס את המשבר הפוליטי בישראל בעקבות הרפורמה המשפטית, ואת הדרכים בהן ביקשה לנצל אותו לצורך עימות צבאי כולל", מסביר סא"ל (במיל') דחוח-הלוי.
המסמכים מציגים את הערכות המצב של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, ושל חבר הלשכה המדינית מוחמד נצר. מהם עולה באופן חד משמעי כי חמאס זיהה במשבר הפנימי בישראל הזדמנות היסטורית לפגוע בליבת קיומה של המדינה.
בדברים שנשא איסמאעיל הניה, מנהיג חמאס, בפני הוועד הפועל של חמאס, הוא קבע כי הממשלה הנבחרת בישראל מהווה איום חסר תקדים על 'העניין הפלסטיני' ועל ירושלים. מעבר להיבט האידיאולוגי, התמקד סינוואר במציאות הפוליטית המתערערת בתוך ישראל – מחאה המונית, קריאות למרי אזרחי מצד בכירים לשעבר, והאשמות הדדיות בין הגושים הפוליטיים על 'מיטוט יסודות המדינה'.
"הניה הגדיר את המשבר בישראל לא כהתנגשות פוליטית רגילה, אלא כפיצול מהותי בין יסודות קיומיים של 'הישות הציונית', כזה שמערער את לכידותה החברתית ומבשר, לדבריו, התפרקות פנימית", מדגיש סא"ל (במיל') דחוח-הלוי.
בפגישת עבודה מתועדת בין סינוואר למוחמד נצר, עולה מסקנה מובהקת: בחמאס מאמינים שהשסע הפנימי בישראל מסכן את עצם המשך קיומה כמדינה. לפי סינוואר, המשבר העמוק "מסוכן יותר ממלחמת יום הכיפורים", והתפרקות הדבק המלכד את החברה הישראלית היא כבר עובדה מוגמרת. נצר מצדו טען כי התמיכה האמריקנית במחאה נגד הממשלה מסייעת להחרפת המשבר, ומגדירה שינוי במאזן הכוחות – פנימית, חיצונית, וצבאית.
לפי המסמכים, שני המנהיגים מתארים תכנית סדורה לעימות צבאי נרחב, כשהם מזהים במסגד אל-אקצא את הנפץ הסמלי והמעשי לעימות, כזה שיביא לגל של תמיכה עממית בעולם המוסלמי. סא"ל (במיל') דחוח-הלוי משתף כי "חמאס, כך עולה מהמסמכים, האמין כי המצב בישראל הבשיל לרגע של חולשה חסרת תקדים – והכין את כוחותיו בהתאם. סינוואר הצהיר כי 'חרב אל-קודס תיראה כטיול בפארק' לעומת העימות הצפוי, וכי כוחות חמאס מוכנים למלחמה כוללת שתשנה את פני האזור".
בראיון למעריב, מספק סא"ל (במיל') דחוח-הלוי הקשר חשוב: "התוכנית הייתה קיימת, התוכנית לתקוף את ישראל הייתה קיימת, היא לא מהיום. התוכנית הוצבה כבר בשנות העשור השני של המאה, וביטחונית גם נחשפה, אם את זוכרת, במסמך של אביגדור ליברמן בזמן שהיה שר הביטחון, ששלח לראש הממשלה ושם הוא פירט את התוכנית. לאחר מכן היא עברה עדכון, במקום תקיפה באמצעות מנהרות לתקיפה מעל הקרקע". הוא מוסיף: "זו הייתה תוכנית. ההחלטה להאיץ את התוכנית לתקופת ישראל התקבלה קרוב לודאי בפברואר 22, בעקבות הצהרות בישראל לגבי הכוונה להציב את המערכת לירוט טילים באמצעות לייזר. זה עולה ממסמכי שלל".
"ועל פי התחקירים של צה"ל, עולה שהייתה כוונה של חמאס לבצע מתקפה נגד ישראל באפריל ובספטמבר 22, שנדחתה בסופו של דבר. כלומר, זה חשוב לראות את כל ההקשר ההיסטורי. הייתה כוונה, הייתה תוכנית ארוכת שנים". החוקר מדגיש כי בעוד שהתוכנית הייתה קיימת שנים, המשבר הפנימי בישראל שימש כגורם מסייע: "הייתה התכוננות בתחום של ההצטיידות, האימונים, גם כן לאורך שנים. התקבלה החלטה להאיץ את ההכנות בסביבות פברואר 22. וההקמת ממשלת ימין ובעקבות זה, המאבק הפוליטי בישראל שהלך והקצין, שימשו גורמים נוספים, בוא נאמר מהזווית של חמאס, שהם נתפסו כמסייעים לקבל החלטה לבצע את הפעולה".
"אבל הסוגיה של החולשה, של החברה הישראלית, של התפוררות הלכידות הפנימית, והמאבק שערב גם את הצבא, היו גורמים מסייעים. בהחלט. זה עולה בחומר". כאשר נשאל על הלקחים שישראל צריכה להפיק ביחס לתפיסת האויב את המציאות הפנימית בישראל, השיב סא"ל (במיל') דחוח-הלוי: "אני יכול להמליץ רק על דבר אחד. זה תמיד להקשיב לאויב וללמוד אותו היטב, ללא הטיה פוליטית, ולהציג את הנתונים כמו שהם. זה ההצעה שלי".
"לאחר מכן, אם התהליך הזה נכון, של איסוף מידע, ניתוח, ודיון פתוח, ללא הטיה פוליטית, ניתן להגיע, להתקרב להבנת המציאות כפי שהיא. ברגע שהדיון הציבורי בישראל, וזה לדעתי עיקר הבעיה בישראל, וזו המסקנה שלי לאורך שנים בעיסוק בתחום, שגם המידע הופך להיות שבוי של תפיסה פוליטית. כלומר, אם מישהו מציג נתונים מסוימים, הוא הופך מיד להיות מתויג פוליטית, למרות שהנתונים הם אובייקטיביים, הם לא ימין או שמאל".
כאשר נשאל אם קיימת סכנה שמחלוקות פנימיות בעתיד ינוצלו באופן דומה על ידי ארגוני טרור, השיב באנלוגיה רפואית: "בכל מצב שם, תקחי את זה מתחום הבריאות, מתי וירוסים תוקפים? כשהגוף חלש. מתי הרפס תוקף? כשהגוף חלש. אותו סיפור, זו המציאות, זה טיבו של עולם". אמר החוקר וסיכם: "ברגע שהמדינה משדרת חולשה, זה הזמנה למתקפה. אבל ללא שום ספק בכלל, אם נאמר, אמצעי הביטחון סביב הבנקים לא יהיו אפקטיביים, זה הפרצה קוראת לגנב, ועל זה אין בכלל מחלוקת".
