מעריב שוחח עם אל”מ (מיל’) ד”ר משה אלעד, מזרחן ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, מומחה ללבנון ולשעבר מושל נפות צור ובינת ג’בל ברצועת הביטחון. אלעד מנתח את ההתפתחויות האחרונות בצפון וטוען כי הנשיא החדש של לבנון, ג’וזף עאון, עשוי להוביל להסכמים היסטוריים בין ישראל ללבנון, אך הדרך לשם רצופה אתגרים.

“אם ייחתמו הסכמי שלום בין ישראל ללבנון, אלה יהיו ‘הסכמי יוסף’, לכבודו של נשיא לבנון, ג’וזף עאון”, אומר אלעד. לדבריו, תהליך זה החל בנאום יוצא דופן של עאון בפסגה הערבית בקהיר, שבו הצהיר: “אם הערבים החליטו להשמיד את עצמם, לפחות זה צריך להיות עבור עצמם ולא עבור אחרים”.

עאון, שהיה בעבר רמטכ”ל צבא לבנון ונחשב לדמות כריזמטית ואמינה, מבטא רצון לשנות את המדיניות האזורית, כאשר סעודיה והאמירויות מאותתות על הפסקת התמיכה בארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה, לטובת שיקום סוריה, לבנון ועזה.

פעילי חיזבאללה (צילום: REUTERS/Mohammed Yassin)
פעילי חיזבאללה (צילום: REUTERS/Mohammed Yassin)

עם גיבוי מדינות ערב המתונות, הנשיא הלבנוני אישר פתיחת שיחות ישירות עם ישראל במפקדת האו”ם בנאקורה, תוך שהוא מגדיר אותן כשיחות על “חילוקי הדעות הטריטוריאליים בגבול הצפון”. אלעד מסביר כי “ישנן שלוש-עשרה נקודות מחלוקת בין ישראל ללבנון, ועוד חמש נוספות בעקבות תפיסת מאחזים שולטים בקו הגבול על ידי ישראל. אולם ברור שמטרת העל של הנשיא הלבנוני היא שינוי אסטרטגי במדינה, שיביא עמו גם השפעה גיאו-פוליטית רחבה”.

לדברי אלעד, עאון מעוניין להתקרב לארה”ב ולמדינות אירופה, ולנצל את ההזדמנות שמעניקה האפשרות להסכם שלום בין ישראל לסעודיה במסגרת “הסכמי אברהם”. אם הסכם כזה אכן ייחתם, לדבריו, “הבאה בתור שתיקח חלק בתמורות המשמעותיות של המזרח התיכון תהיה בת חסותה ההיסטורית של סעודיה – לבנון”.

כתמיכה בתהליך, ישראל מיהרה לשחרר חמישה לבנונים שהיו כלואים אצלה בשל מעורבות בטרור. צעד זה נתפס כמחווה לנשיא החדש, המייצג את “לבנון השפויה שרוצה שיקום ושלום וסולדת מהקיצוניות השיעית”. אלעד מציין כי חיזבאללה נמצא בנקודת שפל – גם מבחינה צבאית, לאחר שנפגע משמעותית במבצעי צה”ל, וגם מבחינה פוליטית, לאחר שאיבד את ה”שליש החוסם” בפרלמנט הלבנוני.

“כעת עאון ימהר לנצל את המצב הזה לטובת קידום מטרותיו הגדולות. אולם ישראל חייבת להיזהר ולא למהר לחבק את ‘יוסף’ עאון חיבוק דוב, כדי שלא ייתפס כמשתף פעולה עם ישראל – דבר שעלול לפגוע בלגיטימיות שלו בעיני הציבור הלבנוני”, מדגיש אלעד.

למרות האופטימיות הזהירה, אלעד מזהיר כי התהליך אינו מובטח. “כן, אפשר לומר את המילה ‘נורמליזציה’, אך הדרך לשם עדיין ארוכה ורצופה מהמורות”, הוא מסביר. “רוחות חדשות נושבות מכיוון לבנון – הן יכולות להיות נעימות ומלטפות, אך באותה מידה עלולות להפוך במהירות לרוח סערה”.

האם עאון יצליח לשנות את עתידה של לבנון ולקרב אותה להסכם היסטורי עם ישראל? האם חיזבאללה ימשיך להיחלש, או שמא יתאושש וינסה לטרפד את המהלך? ישראל תצטרך להלך בזהירות בשנים הקרובות, כשהזדמנות נדירה לשינוי אסטרטגי נמצאת על הפרק.