15 תצפיתניות נפלו בקרב הגבורה על מוצב נחל עוז בשבעה באוקטובר: שיר אילת, אביב חג'ג', נועם אברמוביץ', שי אשרם, הדר כהן, נועה פרייס, שחף ניסני, שירת ים עמר, ים גלס, יעל לייבושור, מיה ויאלובו פולו, רוני אשל, שירה שוחט, עדי לנדמן ושיראל מור.
שבע תצפיתניות נוספות נחטפו לעזה. אורי מגידיש חולצה על ידי צה"ל, נועה מרציאנו ז"ל נרצחה בשבי, לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה לוי, אגם ברגר ונעמה לוי שבו לישראל בעסקת החטופים האחרונה. יעל רוטנברג ומאיה דסיאטניק הן שתי התצפיתניות היחידות ששרדו את האירוע.
רב"ט הדר מרים כהן ז"ל נפלה בהגנה על מוצב נחל עוז. בת 20 הייתה במותה, בת זקונים להוריה ואחות יחידה לשלושה בנים. הדר לא רצתה תחילה לשרת בתפקיד הזה: "ניסינו בכל דרך אפשרית להוציא אותה מהמיון לתפקיד התצפיתנית", אומרים הוריה יגאל ואילנה בראיון מיוחד וקורע לב שיפורסם במלואו ביום שישי במוסף "מעריב", "הדר אמרה שלא סופרים אותן, לא מקשיבים להן. אבל כשהיא התגייסה לבסוף והגיעה אל נחל עוז היא הבינה עד כמה התפקיד משמעותי והתאהבה בו".
"היא וחברותיה היו העיניים של הצבא במשמרות לא נגמרות, והצבא לא העריך את המסירות ואת ההשקעה הרבה שלהן בתפקיד המחייב. בתחילה הדר עשתה חפיפה, חודשיים אינטנסיביים, שעות על גבי שעות בחמ"ל. היו לילות שהתקשרה אלי בוכה וזיהיתי את השבר בקולה. אני בטוחה שגם בשבעה באוקטובר היא התכתבה ולא שלחה לי הודעות קוליות כי היא לא רצתה שאשמע את הבהלה והפחד בקול שלה".
סיפרו כי "במקום זה היא שלחה לי הודעות הרגעה: אמא אני בסדר, אמא אני אוהבת אתכם, תלכו לממ"ד, תשמרו על עצמכם. והוסיפה לבבות. המילים האחרונות שהיא רשמה לי היו מצורפות לתמונה של הבנות בממ"ד עם הכיתוב 'זה רק כדי שתראו שהכל בסדר חחחחהה'. גם החחחה הזה מתקשר למה שכתוב על המצבה שלה, 'ותשחק ליום אחרון'".
פחדתם?
"לא פחדנו בשלב הזה כי לא העלנו בדעתנו מה מתחולל שם. פחדנו הרבה קודם ומסיבות אחרות. חודשים ושבועות לפני השבעה באוקטובר הדר סיפרה לנו שיש התארגנות של אנשי חמאס לפעולה גדולה. היא הראתה לנו סרטונים של חמאסניקים שהניחו מטען ובגלל טעות התפוצצו איתו על הגדר. היא אמרה, הבנות שאיתי במוצב מדברות על פשיטה. אמורה להיות פשיטה בקרוב, אנחנו רק לא יודעות מתי בדיוק זה יקרה".
אמרו להן מה צריך לעשות כשזה יקרה?
"לא, רק אמרו להן שאם תהיה פשיטה, שירוצו למיגונית", אומר יגאל בזעם. "ואנחנו היינו נאיביים. אפילו צחקנו על זה. לא אמרו להן מה לעשות לפני ולא עזרו להן בזמן אמת. הייתה שם מיגונית של גולני שהמחבלים לא חדרו אליה כי היו בה לוחמים. אם היו לוחמים עם הבנות, הן היו ניצלות. אבל אף אחד לא ספר אותן. אף אחד לא חשב שצריך להגן עליהן".
הוסיפו: "המשפט 'חיילות של אף אחד' לא היה סתם סלוגן, הן באמת היו חיילות שאף אחד לא דאג להן. הן היו היחידות שישבו בבסיס 24 שעות ביממה. הגדודים התחלפו אבל הן נשארו. והגדודים הגיעו עם כל הפסיליטיז, עם טבחים ומפקדים וקצינים, ורק את התצפיתניות אף אחד לא ראה. לא היה להן בכלל למי לפנות. הן היו נטושות שם".
עם הכאב שלא נגמר, ההורים מצהירים שהם מתכוונים להיאבק בכל כוחם על הקמת ועדת חקירה לחקר המחדלים שהובילו לשבעה באוקטובר: "אנחנו נלחמים שהצדק יצא לאור", מצהירה אילנית.
"שכולם ידעו שהמחדל של השבעה באוקטובר לא התחיל בשבת השחורה. זה הולך שנים אחורה. הכל היה ידוע, הכל היה מונח על השולחן של מקבלי ההחלטות ושל ראשי הצבא. הבנות שלנו התריעו. הן שמעו דברים בקשר, הן ראו דברים מול העיניים. חמאס היה על הגדר לאורך שנים ועדיין היו הוראות של אי פתיחה באש. חמאס לא החליט יום אחד להיכנס לישראל. הוא עבד עלינו לאורך זמן וכולם קנו את השקרים שלו, כולל הממשלה שלנו שישבה והעלימה עין והעבירה להם כסף. הכתובת הייתה על הקיר".
יגאל הוסיף: "יש מושג במשפטים שנקרא גרימת מוות ברשלנות. האנשים הבכירים גם בממשלה, גם בצבא וגם במערכת הביטחון שאפשרו את הרשלנות הפושעת הזו צריכים לשבת בכלא. צריך לשלול מהם את הדרגות, את הפנסיות, את הכבוד למען הדורות הבאים, כדי שהבאים במקומם ידעו להיות יותר אחראים ושיבינו שעל טעויות ופשעים משלמים".
"הנה חליווה פרש ונסע לתאילנד, וקינח במרוקו באיזו מסיבה שם. לא מקובל עלי. אנחנו נרדוף את האנשים האלה. כמו שהחיים שלנו נהרסו, גם החיים שלהם ייהרסו. כל 16 משפחות התצפיתניות מאוחדים בדעה הזו שלא ניתן להם מנוח. לא ניתן להם שקט".
איך זה יקרה בלי ועדת חקירה?
"חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור ותעמיד לדין. אם לא, אנחנו מזמינים את האסון הבא, כי איך נדע איפה טעינו כדי שנוכל לתקן".
אילנית: "אני רואה את ההתרחקות מוועדת חקירה ממלכתית של הממשלה וממש משתוללת מזעם. אני רואה את חברי הכנסת שלא הצביעו בעד החטופים, רואה את דודי אמסלם מצביע נגד עסקת חטופים ונוסע למרוקו לחגוג במסיבה שם. איפה הלב שלך, איפה המצפון שלך, איזו דוגמה אתה נותן? לראות ולא להאמין".
יגאל: "האנשים האלה מפחדים על הכיסא שלהם יותר ממה שהם פוחדים על המדינה. והאשם הראשי בסיפור הזה של השבעה באוקטובר זה בנימין נתניהו שעשה עסקאות עם קטאר. רק לפני שנתיים בפרשת הרוגלות הוא צעק וצווח שצריך ועדת חקירה ממלכתית עכשיו. ועל השבעה באוקטובר הוא לא רוצה? מי שלא רוצה ועדת חקירה יודע שיש לו מה להסתיר. זה כל כך שקוף. אבל העם לא יניח לו ולממשלתו".
ציין כי "הם משחקים אותה עם מלחמות ימין ושמאל, שופטים שמאלנים בוועדת חקירה, איזה שטויות. אני רוצה להודיע שאנחנו לא נהיה ההורים של מחדל 73' שקיבלו את התחקיר על יום כיפור חמישים שנה אחרי המלחמה. אנחנו ההורים של אוקטובר 23', נמצה את הדין כמה שיותר מהר וכמה שיותר דחוף עם כל האשמים. נלך עם זה עד הסוף כי שם זה היה צבא מול צבא ופה זה צבא מול צבא, אזרחים, קשישים וטף".
הראיון המלא יפורסם ביום שישי במוסף "מעריב"
