במהלך שנת 2020 הוגשו בצה"ל 1,542 תלונות על הטרדה מינית, אך רק 31 מהן הבשילו לכתבי אישום, כך נחשף אתמול בדיון מיוחד שנערך בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שעסק בהטרדות מיניות בצה"ל. על פי נתוני הצבא, במהלך 2020 נסגרו 22 תיקים ללא נקיטת צעדים וב־61 תיקים אחרים ניתנה הוראה להעמדה לדין משמעתי.
את הדיון יזמו חברות הכנסת אמילי מואטי (העבודה), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), ענבר בזק (יש עתיד), ומיכל שיר־סגמן (תקווה חדשה) בעקבות פרשת "הקצין המציץ".
פילוח התלונות מלמד כי מרבית התלונות (535) היו על הטרדות מילוליות, 391 היו על מעשים מגונים, 319 על הטרדות פיזיות ו־26 תלונות על אונס, מעשה סדום או ניסיון לאונס. כמו כן, 92 תלונות היו על מקרים של הצצה, צילום והפצה, 28 תלונות על מקרים של יחסי מרות אסורים ו־117 תלונות על אווירה מטרידה.
את הנתונים הציגה תא"ל אלה שדו שכטמן, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, שאמרה כי "צה"ל מתייחס בחומרה לכל מקרה של הטרדה, ולכן הקים את מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה) כחלק מהתמודדות זו, כדי להעניק מענה, ייעוץ משפטי וליווי וכתובת לטיפול רגשי ופיזי".
על פי הנתונים שהציגה בשנים האחרונות נרשמת עלייה בדיווחים על הטרדות בצבא, ולדבריה הסיבה לכך היא עלייה במודעות ובהבעת האמון של החיילות במערכת הצבאית.
כמעט 50% מהפוגעים הם חיילי חובה בעוד 29% הם אנשי קבע, רובם צעירים. 51 חיילים הועמדו לדין משמעתי בשנת 2020 לעומת 31 בלבד בשנת 2016. בדיון אחר, שהתקיים בוועדה לביטחון הפנים ועסק בהתמודדות המשטרה עם פגיעות מיניות בחברה החרדית, נמסר כי מתוך 55 תיקים של פגיעה מינית בדרגת פשע חמור שמתנהלים בפרקליטות מרכז, ב־20% הפוגע והנפגעים הם חרדים.
לדיון הגיע ח"כ חרדי אחד, יצחק פינדרוס (יהדות התורה), שאמר: "המושג 'רודף' מתייחס לפוגע אני לא מכיר מושג של 'מוסר' בפגיעות מיניות, מפני שמי שפוגע מינית הוא רודף ועל פי ההלכה מותר להרוג אותו, וכך בעצם אתה מציל את הציבור מפניו".