היום (שני) נערך בבג"ץ דיון בעתירה של ארבע צעירות המיועדות לשירות ביטחון ומבקשות שצה"ל יאפשר להן לעבור מבדקים ולהשתתף בגיבושים ליחידות שדה מיוחדות כגון סיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת גולני, צנחנים ודובדבן. 

ארבע העותרות - מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי ועמר סריה - מבקשות לעבור את המבדקים באופן שוויוני, בדומה לגברים. בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין ויינברגר וברטנטל, ביקשו הצעירות ששר הביטחון והרמטכ"ל ינמקו "מדוע תפקידי הלוחמה ביחידות המובחרות סגורים באופן קטגורי בפני נשים, עניין פסול העומד בניגוד לעקרון שוויון ההזדמנויות ובניגוד לחוק".

העותרות (צילום: ללא)
העותרות (צילום: ללא)

בתשובתה לבג"ץ טענה המדינה בשם משרד הביטחון והרמטכ"ל כי דינה של העתירה הוא להידחות על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת אשר אינה בשלה לבירור ולביקורת שיפוטית בעת הזאת. הסיבה לכך היא החלטות של הרמטכ"ל כוכבי מיולי האחרון, על הקמת צוות מקצועי שיקיים תהליך בחינה "רציני ויסודי, מתוך גישה רחבה, כוללת ומעמיקה, ביחס לאפשרות שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל, בהתאם למהותם ואופיים של התפקידים, בטרם קבלת החלטות בנושא".

הצוות יבחן לעומק את נושא שילובן של נשים בתפקידי לחימה, שעד כה לא שולבו בהם בצה"ל בשל המורכבות הנובעת, בין היתר, מהדרישות הפיזיולוגיות הכרוכות במילוי תפקידים אלו. המדינה ציינה בתשובתה כי עבודת הצוות אינה צפויה להסתיים לפני מועד גיוסן של העותרות, בחודש מרץ 2021.

בתשובה שנמסרה מצה"ל לבג"ץ הובהר, כי לעמדת המדינה יש לאפשר את מיצוי הבחינה הנערכת בצה״ל על ידי צוות מקצועי שמינה הרמטכ"ל, וכי בצה"ל יתקבלו החלטות רק לאחר סיום עבודת הצוות. 

כן נמסר עדכון תמציתי על ההתקדמות בעבודת הצוות. הצוות החל כבר בבחינה מעמיקה של הנושא, נערכו דיונים ואף מונו צוותי משנה הבוחנים ארבעה נושאים מרכזיים: היבטים פיזיולוגיים, ניתוח תפקידי לוחמה ומאפייניהם, היבטי משאבי אנוש והיבטים הנוגעים לפעילות מסגרות לחימה מעורבות.

לדיון משמעות מיוחדת מאחר ששופטי ההרכב יבחנו אם לקבל החלטה שתאפשר את פתיחת התפקידים הנוספים ללוחמה בצה"ל בפני נשים או שטרם בשלה לכך העת.

אחת החיילות אמרה בראיון בגל"צ: "אני רוצה עדיין להיות לוחמת ומגיע לי, כמו חבריי, לעבור את המיון ליחידות המיוחדות האלה. כמו שמגיע להם מגיע לי, אין הבדל בין המסלול שעברתי לזה שהם עברו. אם אהיה מספיק טובה שיתנו לי לשרת ביחידות האלה כלוחמת".

בתחילת הדיון אמרו השופטים חיות, מזוז ווילנר בתשובה להזכרת מקרה הטייס אליס מילר, כי השאלה היא עקרונית ולא פרטנית. לדבריהם, "אי אפשר לבחון את המקרה של הטייסת במנותק מהשאלה העקרונית. זו לא שוויוני כלפי שאר הנשים. צריך לבחון את השאלה העקרונית לא את הנתונים הפרטניים של העותרת כאן".

השופט מני מזוז אמר לעורך דינן של העותרות, ינור ברטנטל: "אדוני עושה לעצמו חיים קלים מדי. סעיף 16א קובע את הכלל ואת החריג, השאלה איך מיישמים. אין מחלוקת על הנורמה עצמה. יש 85 אחוזים מתפקידי הלוחמה שפתוחים לנשים. אפשר לטעון שזה לא מספיק, גם הצבא לא חולק על זה".

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות אמרה בעניין: "יש מכנה משותף לכל היחידות האלה, שלא מאפשרים לבנות – הן יחידות של לוחמה מסתערת להבדיל מהגנתית. יש שאלה: סעיף 16א, קובע קודם את העיקרון של השוויון. זו נקודת המוצא. ויש את החריג, אופיו ומהותו. עכשיו השאלה מהו התהליך שמממש את הוראת החוק ותכליתו בצורה הנכונה, שחרט על דגלו שוויון. זאת השאלה".

הנשיאה חיות אף מתחה ביקורת על השימוש החוזר שעשו העותרות במקרה אליס מילר: "אדוני אמר אליס מילר 50 פעם. עם כל הכבוד אנחנו כבר לא במקום של אליס מילר. החוק והמשפט עברו כברת דרך ארוכה, יש הוראת חוק והיא שטעונה פרשנות ויישום".