מחזור השני של הגדוד המעורב "אריות הירדן", שפועל בבקעת הירדן, מסיים בימים אלו את הכשרתו, וזוהי עילה טובה לחזור למורשת הקרב של האזור, שהותירה את חותמה על ההיסטוריה של המדינה ומעניקה השראה ללוחמים שאמונים על הביטחון בבקעה גם כיום.



שנות ה־60 המאוחרות התאפיינו במאבק מתמשך במחבלים שחדרו לשטח ישראל דרך הגבול עם ירדן. בתקופה זו הוקמה חטיבת הבקעה, שתפקידה להגן על גבולה המזרחי של מדינת ישראל. מאות מחבלים נהרגו ונשבו בקרבות הללו, ומנגד גם צה"ל ספג עשרות נפגעים, רבים מהם מפקדי הכוחות בשטח.

הקרבות הללו התחוללו עד "ספטמבר השחור", המאבק שהתנהל בין צבא ירדן לארגונים הפלסטיניים החמושים בספטמבר 1970, ומאז השקט בגבול הירדני נשמר. 
 
נגד החוליות שהצליחו לחצות את הירדן בימים ההם ולחדור אל הגדה המערבית הופעלה שיטת קרב חדשה, שהגה מפקד חטיבת הבקעה הראשון רא"ל רפאל (רפול) איתן ז"ל: המרדף. כוחות גששים, חי"ר ומסוקים היו מכתרים את המחבלים וקוראים להם להיכנע. המרדפים התנהלו בתנאי שטח קשים ביותר, ולעתים גם בתנאי מזג אוויר לא פשוטים. 

"ארץ אשר הרריה נחושת, אבל עצביה ברזל" ימי המרדפים. צילום: דובר צה"ל

אחד הקרבות המפורסמים שהתחוללו בתקופה זו הוא מרדף הג'יפתליק, שבו נהרג מפקדה השני של חטיבת הבקעה, אל"מ אריה רגב ז"ל, שעל שמו נקרא גדוד "אריות הירדן". מרדף הג’יפתליק, שמכונה על שם אזור בבקעת הירדן, כעשרה קילומטרים דרומית לגשר אדם, החל בבוקר 26 ביולי 1968, כאשר קצין גששים הבחין בסימנים על תוואי הדרך, שהעידו על חדירת מחבלים. למקום הוזעק כוח המרדף.

המח"ט אל"מ רגב, שהגיע למקום, ארגן את הכוח כך שיחסום את תנועת המחבלים לכיוון מערב. קצין המבצעים של החטיבה, סרן גד מנלה, זיהה תנועה חשודה במערה במצוק סלע. כוח נוסף שהונחת ממסוק החל בתנועה בשטח והותקף בידי מחבל. הכוח פתח באש, זרק רימונים לעבר המחבל והרג אותו. תוך כדי כך, הוזעק מסוק, כדי לפנות את שני הפצועים שנפגעו במהלך הקרב. כשפנה הכוח להמשיך במשימתו ולסרוק את השטח בכיוון צפון, הותקף על ידי מחבל נוסף. 
 
בהמשך הכוח נע שמאלה במטרה לאגף את המחבל. תוך כדי תנועה, נפגעו שני חיילים נוספים מאש שנורתה לעברם. המח"ט אל"מ רגב נתן פקודה להסתער על המחבל, נפגע ונהרג. במקביל, הסתער סרן מנלה מאגף שמאל, ואף הוא נפגע מכדור בלבו, נפל ומת. שאר חיילי הכוח המסתער הצליחו לזרוק רימון ולהרוג את המחבל. בסריקות בשטח התגלו שמונה מחבלים הרוגים ואחד שנשבה. חמישה מחיילי צה"ל נפצעו במרדף בנוסף לשני ההרוגים: אל"מ רגב וסרן מנלה. 

השבוע לפני: המשחתת אח"י אילת טובעה

ספינת חיל הים אח"י אילת החלה את שירותה המבצעי בשנת 1944, לאחר שיוצרה עבור הצי המלכותי הבריטי. תפקידה המבצעי היה בעיקר ללוות שיירות אספקה בים הצפוני בסוף מלחמת העולם השנייה. ב־15 ביולי 1955 היא נמכרה לישראל, וניתן לה השם אח"י אילת. 
 
לאח"י אילת מורשת מבצעית ארוכת שנים. במהלך מבצע קדש היא השתתפה, יחד עם אח"י יפו, בלכידת המשחתת המצרית איברהים אל־אוול שהתקרבה לחיפה והפגיזה את העיר. ב־1959 השתתפה אח"י אילת בצילומי הסרט "אקסודוס", שעסק בספינת המעפילים. במהלך מלחמת ששת הימים ביצעה המשחתת סיורים להגנת החוף. לאחר המלחמה השתתפה בסיורי ביטחון שוטף לאורך חופי צפון סיני. למרות הסכם הפסקת האש, הוסיפו המצרים לסייר בכלי שיט קרביים מזרחית לקו הפסקת האש בקרבת חוף סיני, תוך הפרת תנאי ההסכם. 
 
ב־11 ביולי 1967 התרחש בסמוך לרומני, שבצפון-מערב חצי האי סיני, קרב רומני בין כוח של חיל הים הישראלי, ובו אח"י אילת ושתי טרפדות, לבין כוח של חיל הים המצרי, ובו שתי טרפדות. הקרב נמשך 25 דקות, ובסופו התפוצצו כלי השיט המצריים מהתחמושת שנשאו על סיפונם, וכל אנשי צוותם נהרגו מהפיצוץ או טבעו. לכוחות ישראל לא נגרם נזק.


אח"י אילת. צילום: דובר צה"ל

בערב 21 באוקטובר 1967, בשעה 17:30 בערך, במהלך סיור ביטחון שוטף לאורך חופי סיני, נורה לעברה של אח"י אילת טיל סטיקס מסטי"ל מצרי מסוג "קומאר" ששהה בנמל פורט סעיד. הטיל פגע בגשר המשני של האונייה, סמוך לבסיס התורן, ופוצץ את הדוד הקדמי. שלוש דקות לאחר מכן פגע טיל שני באונייה, בנקודה סמוכה לפגיעת הטיל הראשון. שני הטילים שיתקו לחלוטין את מערכות ההנעה והקשר. בבסיס התורן פרצה שריפה, והאונייה החלה נוטה על צדה.

כשעה וחצי מאוחר יותר יצא "קומאר" שני מפתח נמל פורט סעיד, ואחרי כרבע שעה שיגר שני טילי סטיקס נוספים לעבר המשחתת הטובעת. הטיל השני פגע באונייה בסמוך לעמדת התותח הדו־קני בירכתיים והתלקח, בלי להתפוצץ. מפקד אח"י אילת, שחשש מהתפוצצות מחסני התחמושת מתחת לסיפון, הורה לנטוש את האונייה. דקות ספורות לאחר נטישת האונייה אכן התלקחו מחסני התחמושת והתפוצצו, והאונייה טבעה. במהלך הלילה התנהל מבצע לחילוץ אנשי הצוות. בהטבעת הספינה נהרגו 47 מלחים וקצינים, ונפצעו 91.