בפסק דין שניתן לאחרונה, העביר בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביקורת חריפה על חברה קבלנית גדולה בתחום השירותים המוניציפליים, שתבעה עובדת זוטרה בטענה כי הפרה סוד מסחרי והתחרתה בה, לאחר שאותה עובדת עברה לעבוד אצל לקוחה לשעבר של המעסיקה.
החברה, אשר מספקת שירותים שונים לרשויות מקומיות רבות, הציבה את אחת מעובדותיה במועצה האזורית תמר כעובדת גבייה. כעבור כמה שנות עבודה התפטרה העובדת, ובהמשך עברה לעבוד ישירות במועצה המקומית.
החברה ראתה במעבר של העובדת למזמינת השירות לשעבר הפרה של הסכם העבודה, וכן תחרות פוטנציאלית בשירותים הניתנים על ידי החברה. כתוצאה מכך, הוגשה תביעה נגד העובדת בגובה כ־87 אלף שקל בגין אובדן הכנסות, הפרת חובת תום הלב, ועוד.
כדי להצדיק את דרישותיה, טענה החברה בכתב התביעה כי מדובר ב"עובדת בכירה", למרות שהעובדת השתכרה כ־7,000 שקל בחודש בלבד. בנוסף, שללה החברה את פיצוייה של העובדת ואף קיזזה ממנה תשלומים נוספים, בגינם הגישה העובדת תביעה שכנגד.
השופט עדו בן־צור דחה את תביעת החברה, ואף מתח ביקורת נוקבת על התנהלותה הכוחנית והתעקשותה להמשיך לנהל את ההליך עד תומו, תוך הכבדה רבה על העובדת. לפיכך פסק השופט בן־צור כי על החברה לשלם לעובדת הוצאות משפט בגובה 25 אלף שקל – סכום הנחשב חריג בבית הדין לעבודה.
בנוסף, קיבל בית הדין את רוב תביעותיה של העובדת בנוגע לזכויותיה שהופרו בידי החברה, ופסק כי על החברה לשלם לעובדת כ־33 אלף שקל עבור דמי נסיעות, הפרשים לגמל, ועוד.
עו"ד מיכאל כהן אשר ייצג את העובדת, מסר כי "מדובר בעובדת זוטרה אשר הרוויחה שכר צנוע ונאלצה להתמודד עם תביעת השתקה שהוגשה על ידי חברת ענק, אך ורק כדי להרתיע עובדים אחרים מלעזוב, כשהעובדת שימשה שעיר לעזאזל. לשמחתנו, בסופו של יום בית הדין לעבודה פסק לטובת העובדת הוצאות בגובה משמעותי, ובנוסף קיבל את רוב דרישותיה הסוציאליות".