שחר מזרחי, שוטר לשעבר אשר ריצה עונש מאסר על הריגת גנב רכב בשנת 2006, התראיין אצל אראל סג"ל וחיים לוינסון הבוקר (שני) בתכניתם ב-103FM בעקבות דריסתו למוות של השוטר ברק משולם ז"ל על ידי נער פלסטיני שפרץ מחסום משטרתי ברעננה ברכב גנוב.

בראשית השיחה, מזרחי סיפר על האירוע שבו היה מעורב בעצמו: "שנת 2006, האמצעים הם שונים, אנחנו מדברים על אירוע שבו אין אמצעי ביניים כמו טייזר. אני הייתי ראש משמרת בילוש בפעילות ממוקדת על פריצות לרכבים, אז בתקופה שעוד היו גונבים את הרדיו מהרכבים. על חניון, מזהים פריצה על חם, דרך תצפית".

השוטר לשעבר המשיך בתיאור המקרה: "אני מגיע ראשון לאותה נקודה של הרכב הפרוץ, מתנהל מרדף רגלי, אחרי זה מתנהל סוג של חצי מאבק ביני לבין אותו חשוד, שהוא בנקודת זמן מצליח להיכנס לרכב, מניע אותו ומתחיל בנסיעה. אני מורה לו לעצור, הוא ממשיך, אני משחרר כדור אחד שפוגע בראשו והורג אותו במקום. זה על רגל אחת. האירוע המקדים היה עם מברג שממנו הצלחתי להילחץ והאירוע השני הסתיים לצערי במותו הטראגי של החשוד".

לטענה כי אי אפשר לירות למישהו בראש, ענה מזרחי: "זה יפה לשבת תחת מזגנים ולנתח אירוע כשלשוטר יש שבריר של שנייה לקבל החלטה אם הוא מציל את החיים שלו ובאיזו דרך, ואני חושב שיש היום שוטרים מצוינים במשטרה שיש להם את שיקול הדעת הנכון לכך. גם היום אני עוסק בביטחון, והפער שהיום אני מזהה אותו יותר ויותר, זה הפער שהולך וגובר ומתחיל מרמת החקיקה. כמו כל דבר, מדיניות, נהלים, תקציבים ומשם זה מחלחל לעובדים".

באותו נושא, הדגיש מזרחי ש"משפחה קמה היום בלי אבא לשני ילדים, עזבו את הכול בצד. אני לא מכיר, ואני מניח שגם אתם, את פרטי האירוע, אני לא ממהר לקפוץ למסקנות או לצאת בהצהרות. אני כן חושב שבקווים המנחים שמדינת ישראל נמצאת מול הפשיעה, ויש לעשות מעשה מהותי בשני אלמנטים - בחקיקה ולא רק באמירות של המפכ"ל. אני לא אומר חסינות מבצעית, אני אומר כן לבוא ולעשות את ההתאמות גם ברמת האמצעים וגם ברמת החקיקה".

מזרחי המשיך: "המדינה צריכה להתעורר, אנחנו נמצאים ב-2022, התעוזה והפשע היום נמצאים במדרגה שונה לחלוטין. ההבנה שהמשטרה נשארה מאחור. השימוש בנשק לשוטר צריך להיות שונה במהות שלו משימוש בנשק לאזרח, מפה זה צריך להתחיל. כאשר שניהם יושבים על אותו משקל זה לא יכול להצליח. אתה צריך להגיע לסכנה ממשית, מיידית, בכדי לבוא ושיהיה כוונה ואמצעי ואתה כבר נמצאת בנקודת אל חזור, לא לכולם יש את האינסטינקט לבוא ולעצור, להוציא את הנשק ולעצור את הסכנה".

לשאלה איזה שינוי בהוראות הפתיחה באש היה משנה, השיב השוטר לשעבר: "היום המשטרה צריכה לסגל לעצמה אמצעים הרבה יותר מתוחכמים לעצור רכבים. זה קשור בין היתר להוראות פתיחה באש, בהחלט".

לטענה כי מהלך כזה עלול להוביל לטעויות רבות, ענה מזרחי שיש מספיק שוטרים מקצועיים שידעו לבוא ולעצור רכב בצורה נבונה, והוסיף: 

"שאלת את עצמך איך הגיע אותו אדם לסיטואציה שהוא מנגח במהירות את המחסום? למה בנקודת זמן הזו הוא כבר לא נעצר? בן אדם שמגיע במהירות X והולך לפורץ מחסום, צריך לקחת בחשבון שהחיים שלו בסכנה. פה צריכה להיות האמירה, זה לא אירוע שאדם לא שם לב שיש מחסום".

מזרחי הזהיר מפני נאיביות: "אל תהיו תמימים, כשאתם חיים את השטח, מזיעים בניידת ונמצאים בנקודה שאתם רוצים להגן על חפים מפשע, אז אתם עושים הכול בכדי לנתב למחסום, המחסום צריך להיות נקודת עצירה. למה הוא לא עובר על הדוקרנים ופוגע במקרה הזה באותו שוטר ז"ל? כי הוא מנסה להימלט. תרדו לקרקע ותגידו שלא מדובר באזרח תמים, תעשו את ההפרדה מאותם אלו שמחבלים בכל האוכלוסייה וברכוש של החברה. מי ששם את ידו שם צריך לקחת בחשבון שידו בסכנה. בזמן הנסיעה אתה לא יודע מי נוהג ברכב. כמה עוברי אורח תמימים פורצים מחסום?"

לקראת סיום הראיון, מזרחי העלה זכרונות מהיותו שוטר במאסר:

"מצב לא נורמלי בכלל, תקופה שהיא סופר מאתגרת ומורכבת, בטח ברמה האישית, כשיש שני ילדים בבית קטנים. את המחיר אני שילמתי. אני לא כועס על המדינה מצד אחד, כי אני אומר שבמכלול הנתונים שהיו בידיי עשיתי את הפעולה כדי להגן על חיי ואני עומד עליה, אמרתי את זה גם בבית המשפט. אם הייתי נקלע לאותה סיטואציה, לא הייתי משנה דבר כי יש סיכוי שלא היינו מדברים בכל התנהלות אחרת. יחד עם זאת, אנחנו מגיעים לאותה סיבת שורש- המדינה לא ערוכה ולא מוכנה לשינוי ולקפיצת המדרגה שהפשע עלה. לצערי זאת הנקודה".