ספורטאים רבים, בכל הגילאים, אשר מעוניינים לעבור לשחק בקבוצה אחרת, ללא קשר לענף הספורט, נתקלים לא פעם בסירוב העברה מטעם הקבוצה בה הם משחקים.
לא פעם אותם ספורטאים, ובעיקר ילדים, יותר נכון הורי הילדים, מתקשים להבין את מקור הסירוב לבקשה לעבור מקבוצה אחת "בחוג כדורגל" לקבוצה אחרת. ההורים מנסים להבין "מדוע כהורה משלם אני לא יכול להעביר את הילד"" או "אני משלם עבור החוג, כיצד מישהו יכול למנוע ממני לשלם ל'חוג' אחר?"
לפניה ישירה אל עורך דין טל שגב, לחץ/י כאן
ההבדל טמון בין ספורט מקצועני לספורט חובבני
כאשר ילד נרשם לחוג כדורגל במתנ"ס המקומי למשל, מדובר ב"חוג" כמו כל חוג אחר (חוג חשמל, חוג אלקטרוניקה). ההורים מעבירים תשלום שנתי, הילד משתתף בחוג, וכאשר הוא מחליט לעבור לחוג במקום אחר, אין באמת מניעה לעשות זאת.
להבדיל, כאשר ילד נרשם לחוג כדורגל או כל חוג ספורט אחר, ולא תחת מתנ"ס עירוני אלא תחת קבוצה אשר מסונפת לאחת מהתאחדויות הספורט (כדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף), ולא משנה אם מדובר בענף קבוצתי או יחידני, הרי שבעת ובעצם הרישום, הילד מקבל על עצמו את תקנון אותה התאחדות, על כל המשתמע מכך.
חוק הספורט מגדיר ומתווה את פעילות הספורט בישראל
לעניין זה, חוק הספורט, אשר נועד להגדיר ולהתוות את אופן פעילות הספורט בישראל, מגדיר מיהו ספורטאי, מהי אגודת ספורט, מהי התאחדות וכיו"ב.
החוק מסמיך התאחדויות (בכל הענפים) להתקין תקנונים אשר יסדירו את ניהול הענף, לרבות תקנוני משמעת, תנאים להעברת שחקן וכד' (כבר דובר על חובת הקבוצות לעדכן את ההורים בהשלכות של מעברי ילדים, במועדיהם, ובתשלומי פיצויים שבקשה להעברה עשויה לגרור אחריה, ושלדאבוננו לא מתבצע כמעט בכלל).
אם כן, כאשר ילד נרשם לקבוצה מקצוענית שכזו, הוא מקבל על עצמו את תקנוני אותה התאחדות, לרבות כל האמור לעיל ולהלן: תקנון משמעת, תקנון העברת שחקנים, תקנון רישום שחקנים, תקנון המוסד לבוררות ועוד.
מכאן, כאשר הורה רושם את בנו או בתו לקבוצה מקצוענית, אין ביכולתם להחליט על מעבר לקבוצה אחרת ללא הסכמת הקבוצה הנוכחית שבה הם משחקים, והדבר יעשה על בסיס הוראות התקנון הרלבנטי. ברוב המקרים ההורים והילדים נתקלים בעובדה זו בפעם הראשונה שהם מבקשים לעבור. אז, עליהם לקבל את הסכמת הקבוצה למהלך, ובלא מעט פעמים, גם לקבל את "רוע הגזירה" ולשלם פיצוי עבור מעבר שכזה, וזאת אף על פי שההורים משלמים לאותו "חוג", על אף שההורים הם אלו שמסיעים את הילד לאימונים ולמשחקים ועל אף שההורים לא ידעו ולא סיפרו להם מלכתחילה על התנאים וההגבלות הללו.
חכם לא נכנס לצרות שפיקח יודע לצאת מהן
אין ספק כי מי שמכיר את ההבדל בין חוג לבין קבוצה מקצוענית ידע מראש מהן ההשלכות של רישום ילד לכאן או לכאן.
אף על פי כן, יש בידי ההורים והילדים שכבר "נכנסו לקלחת" ונרשמו לקבוצה מקצוענית, אפשרות לצאת מהפלונטר בו קבוצה מסרבת לשחרר את השחקן, וזאת באחת מהדרכים הבאות:
- עריכת הסכם שחקנים, שבו יוגדרו התנאים לגבי העברת שחקן, תנאיו של השחקן בקבוצה, ואופן סיום דרכי ההתקשרות בין הצדדים.
- הליך שחרור קטין ("הסגר" בעגה המוכרת, למרות שקיים הבדל בין "הליך שחרור קטין" לבין "הסגר", שהוא תלוי גיל ושעליו כתבתי בכתבה אחרת).
- השאלה של השחקן למקום אחר (לרוב מדובר בפתרון לטווח קצר).
- פתרון משפטי בדמות "המוסד לבוררות" או "הוועדה למעמד השחקן".
יודגש, על אף שאין פתרונות קסם, ואין הבטחה כי כל הסכם יכלול את כל התנאים באופן שבו שההורים והילדים מבקשים, או כי הליך שחרור קטין (מעל גיל 15) "יעבור חלק" (שכן הליך זה עשוי לגרור אחריו תשלום פיצוי בגין קידום ואימון השחקן למעט אם מתקיימים הפטורים המנויים בתקנונים הרלבנטיים), הרי שדרכים אלו הן העדיפות והכדאיות לצורך יצירת ודאות בנוגע לעתיד השחקן בקבוצה.
מכאן, כאשר שחקן כבר רשום בקבוצה וחלים עליו התקנונים הרלבנטיים של התאחדות ענף הספורט, אזי הסכם שחקן יצור ודאות בכל הנוגע לעתיד השחקן, ודאות אשר מייצרת ומגבירה את הביטחון והשקט הנפשי הן של ההורה והן של הילד, ואשר מגדילה את הסיכוי להשאת הישגים ספורטיביים גדולים יותר.
מסקנה
כאשר רושמים ילדים לחוג, יש לוודא מראש האם מדובר בחוג "עממי" או בחוג תחת קבוצה אשר מסונפת להתאחדות ספורט, שם יחולו על הילד אותן הוראות תקנונים לעניין משמעת, העברות וכיו"ב.
משנרשם ילד לחוג מקצועני שכזה, יש לוודא כי עתידו מובטח, ולכל הפחות להבטיח כי עתידו באותה קבוצה ברור (בעיקר ביחס לאופן דרכי סיום ההתקשרות עם אותה קבוצה), כאשר הדרך הטובה ביותר לעשות כן היא על ידי הסכם שחקן.
עורך דין טל שגב עוסק במתן ייעוץ משפטי מקיף לסוגיות הספורט השונות וביניהן הכנה ועריכת חוזים, כרטיס שחקן, ניהול משא ומתן, מעבר בין קבוצות ושחרור מקבוצות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.