עו"ד משה כאהן, המייצג עורכי דין בתביעות רשלנות מקצועית ובפני ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד, מביא מספר המלצות, אשר יסייעו בהתמודדות עם המצב בצורה המיטבית.

אחד האירועים הקשים והמאתגרים ביותר אשר עלולים לקרות לכל עורך דין, הוא התמודדות עם תביעה המוגשת כנגדו בגין רשלנות מקצועית. במקום להיות עסוק בהגנה וייצוג של לקוחות, אתה עלול למצוא את עצמך עסוק בהגנה על שמך הטוב, מנסה למנוע פגיעה במוניטין בגינו עמלת רבות במשך השנים שבהם אתה משמש כעו"ד. עורכי דין הנקלעים לסיטואציה כזו, עוברים לעיתים קרובות טלטלה רגשית עצומה, ותחושה של חוסר ודאות בנוגע לעתידם המקצועי. 

בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות התביעות אשר מוגשות לבתי המשפט כנגד עורכי דין, בעיקר בגין רשלנות מקצועית.
 
כולנו מבינים את התוצאה הקשה שיכולה לנבוע  ממתן פסק דין כנגד עו"ד, בתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגדו. בעולם של תקשורת פתוחה וחופשית , כאשר כל דבר צף ועולה בחיפוש פשוט בגוגל, מדובר בעניין שעשוי להיות קריטי ביותר לעתידו המקצועי של עורך הדין. 

דוגמאות למקרים בהם עלולה להיות מוגשת תביעה כנגד עורך דין

  • טענות לרשלנות בעת עריכת הסכם – "חוסר מיומנות משפטית מקובלת, ומעשים ומחדלים אשר עורך-דין סביר ונבון נשמר היה מפניהם באותן נסיבות – הרי זו התרשלות. עורך דין חייב כלפי הלקוח שלו לנהוג באותה מיומנות ולהימנע מאותם מעשים ומחדלים", כך קבע בית המשפט העליון לפני שנים רבות, בפרשת רויטמן נגד אדרת. התרשלות מקצועית בעת עריכת הסכם פירושה כי עורך הדין לא נהג בהתנהגות סבירה, על מנת להגן על האינטרסים של הלקוחות שלו, ועל כך הוא עלול להיות אחראי בעוולת הרשלנות. 
  • טענות לרשלנות  בעת ייצוג בבית משפט – ההנחה הבסיסית היא כי עורך דין יעשה כל שביכולתו על מנת לכבד את מערכת המשפט ולא להתבזות בפני בית המשפט בעת שהוא מייצג לקוח. עם זאת, במקרים בהם עורך דין נכשל בתפקידו בייצוג לקוח בבית המשפט, במידה כזאת אשר ניתן למצוא קשר ישיר בין התנהלות עורך הדין לבין הנזק אשר נגרם ללקוח, עתידה להצליח תביעה כנגד עו"ד בעוולה של בגין רשלנות מקצועית. 
  • טענות להתנהלות בניגוד לכללי האתיקה – כללי האתיקה של עורכי הדין בישראל, הינם חלק מהדין. תלונות בגין: פעילות בניגוד אינטרסים, הפרת חובת סודיות או חיסיון לקוח והתנהגות לא ראויה, עלולות להסתיים בהרשעת עורך הדין בבית הדין המשמעתי של הלשכה. לבית הדין סמכויות ענישה הכוללות אף את השעיית עורך הדין מחברותו בלשכה ומפעילותו כעורך דין.

טעות או רשלנות מקצועית?
חשוב לציין כי בחלק גדול מהתביעות המוגשות כנגד עורכי דין בעילה של רשלנות מקצועית,  מתברר בדיעבד, כי אין מדובר  ברשלנות מקצועית אלא בטעות בשיקול דעתו של עורך הדין בעת מתן שירותיו המקצועיים. לא כל טעות אשר מבצע עורך הדין נחשבת לרשלנות מקצועית. ישנם מקרים בהם עורך הדין פעל בשיקול דעת סביר, ובכל זאת טעה בשיקול דעתו. 

כיצד נבחין בין טעות בשיקול הדעת לבין רשלנות מקצועית?

  • שיקולים ענייניים ולגיטימיים – לא כל עורכי הדין נוהגים באותו האופן בקרות מקרה מסוים. יכול עורך דין אחד להפעיל שיקול דעת מסוים, ועורך דין אחר, להפעיל שיקול דעת אחר נכון לא פחות, ולפעול אחרת. יש להבחין בשיקולים ששקל עורך הדין. אם אלו הינם שיקולים ענייניים ולגיטימיים, והם נשקלו מלוא כובד משקלם, הרי כי מדובר בשיקול דעת מוטעה, ולא ברשלנות מקצועית.
  • מידע נתון בזמן אמת – פעולות עורך הדין נבחנות בעת ביצוע פעולותיו והחלטותיו, ולא בראייה לאחור. גם אם בדיעבד מתברר כי התוצאה לא הייתה האופטימלית ביותר שניתן היה להשיג, לא ניתן להגדיר את התנהלותו של עורך הדין כרשלנות מקצועית, מכיוון שהפעיל שיקול דעת בזמן אמת וקיבל החלטה מושכלת לאור הנתונים. לפיכך, ברוב המקרים לא ייקבע כי מדובר ברשלנות מקצועית, אלא בטעות בשיקול הדעת. 
  • התנהלות טכנית – כאשר מדובר בהתנהלות טכנית כגון איחור בהגשת מסמכים או אי הגעה לדיון בבית המשפט, בד"כ לא מדובר בהפעלת שיקול דעת, ועל כן במקרים אלו קל יותר להוכיח רשלנות מקצועית מצידו של עורך הדין. 

אל תטפלו בעצמכם בתביעה שהוגשה כנגדכם. תמיד דאגו לייצוג נפרד
הטעות הבסיסית של עורכי דין רבים, כאשר מתברר להם שהוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות מקצועית, היא ההנחה כי הם יכולים לטפל בעצמם בתביעה, בתוקף היותם אנשי מקצוע. זוהי טעות קריטית. ראשית, התנהלות עורך הדין הנתבע במקרה כזה עלולה להיות אמוציונלית , מונעת משיקולים לא ענייניים  ולכן עלולה לפגוע בסיכויי ההתגוננות  התביעה. שנית, בייצוג בתביעות רשלנות מקצועית, נדרש ידע נרחב, מומחיות ניסיון ומיומנות.

רק עורך דין המתמחה בתחום, ייטיב לייצוג עורכי דין הנתבעים בתביעות רשלנות מקצועית, ויוכל להשיג את התוצאות הטובות ביותר, במינימום נזקים לנתבע ולשמו הטוב. במרבית המקרים כאשר עורך הדין הנתבע מבוטח בביטוח אחריות מקצועית (ראו להלן)  וחברת הביטוח מאשרת את הכיסוי הביטוחי, היא תעמיד  לעורך הדין הנתבע גם את הייצוג המשפטי.

נסו תמיד להפעיל את הכיסוי הביטוחי 
הרוב המוחלט של עורכי דין בישראל מכוסים בביטוח אחריות מקצועית, וזהו כמובן הבסיס ההכרחי להגנה מפני תביעות רשלנות מקצועית. כל עורך דין חייב שתהיה לו פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, וחשוב לציין כי הפוליסה יכולה לכסות מקרי רשלנות, אך ברוב המקרים לא תכסה פעולות מצידו שנטען שהיו בזדון או מעשים שנטען שהם בבחינת מרמה או הונאה וגם תביעות לקוח להחזר שכר טרחה, גם אם הן נובעות מרשלנות. 

במידה וקיבלת מכתב התראה מלקוח בגין רשלנות מקצועית, הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לדווח על כך  לחברת הביטוח, אך קודם לכן, וללא כל דיחוי, מומלץ  להיוועץ עם עורך דין אשר יסייע לך לענות על שאלות חברת הביטוח שיופנו אליך.  

במהות התשובות שתענה לחברת הביטוח טמונה לעיתים קרובות החלטת חברת הביטוח האם להעניק לך את הכיסוי הביטוחי. כמו כן, גם אם החליטה חברת הביטוח שלא להעניק לך כיסוי ביטוחי, עדיין פתוחה בפניך הדרך להתמודד עם החלטה זו באמצעות הגשת ערר לוועדת הערר (ככל שקיים הסדר כזה בפוליסה)  וכן באמצעות הודעת צד שלישי כנגד חברת הביטוח.

השתדלו להימנע מהגעה לפסק דין
מטרתו של עורך דין אשר נתבע בגין רשלנות מקצועית, היא לעשות ככל שביכולתו, על מנת להימנע מפסק דין אשר יזכיר את שמו, היה ותתקבל התביעה כנגדו. ברם, גם אם תדחה התביעה נגד עורך הדין, אין זה בבחינת אות ומופת שפסק דין שכזה יזכיר את שמו של עורך הדין. 

לפיכך, ההמלצה היא להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ולא להגיע לפסק דין ככל שניתן, על מנת שלא לגרום נזק למוניטין עורך הדין. כמעט כל פסק דין שניתן בישראל מוצא את דרכו לרשת האינטרנט ומכאן הדרך להכתמת שמו של עורך הדין הינה קצרה ביותר. זהו נזק אשר כמעט בלתי אפשרי למחות מעל דפי הרשת.

התמודדות עם פניות לוועדת האתיקה 
במידה ומופיעות  בכתב התביעה טענות חמורות כנגד תפקודו של עורך הדין, הרי שבהחלט עלולה להיות גם פניה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל, להשעות את חברות עורך הדין  בלשכה עד לסיום בירור ההליכים בבית המשפט. עורך דין אשר מושעה מתפקידו , אפילו באופן זמני, כתוצאה מפנייה לוועדת האתיקה, נפגע לא רק תדמיתית אלא שגם במטה לחמו. מדובר בפגיעה חמורה הרבה יותר. ללא יכולת להמשיך בעבודתו, תיקים קיימים יורחקו ממנו, והוא ייוותר ללא פרנסה לאלתר, וללא יכולת לומר מילה בעניין, בשלב זה.

מן הראוי, גם בשלב שבו מתקבלת פנייה לוועדת האתיקה, כנגד עורך הדין, לקבל ייצוג מקצועי הולם מעורך דין המנוסה בתחום, על מנת לעמוד מול ועדת האתיקה, שזהו, לכל הדעות, מעמד שאף עורך דין לא מעוניין להגיע אליו כנתבע.

לסיכום
לסיכומו של דבר, חשוב להבין, במידה והינך עורך דין ותיק ומנוסה ככל שתהיה ונתבעת בגין רשלנות מקצועית, חשוב מאוד לא להתקדם בנושא, מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה בייצוג עורכי דין בתביעות רשלנות. 

משרד משה כאהן, עורכי דין  בתל אביב, מתמחה  בייצוג עורכי דין בתביעות רשלנות מקצועית, בעבירות משמעתיות בפני וועדות האתיקה, ובבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין.

לאתר משרד עו"ד משה כאהן