בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ותמורת עבודה בשעות נוספות שהגשתי בשמו של עובד נגד מעסיקתו - חברה בתחום הזכוכית, בה עבד במשך יותר מ-17 שנים עד שפוטר. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה שנפל פגם בהליך השימוע שנערך לעובד וכי המעסיקה לא הצליחה להוכיח שהעובד מילא תפקיד ניהולי בחברה אשר מחריג אותו מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. לפיכך נקבע כי המעסיקה תשלם לעובד פיצויים בסך כולל 240,196 שקלים עבור גמול שעות נוספות, פגמים בשימוע, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
העובד שייצגתי עבד בחברה שעוסקת בתחום הזכוכית במשך יותר מ-17 שנים, כאשר במהלך רוב התקופה הוא עבד בתפקיד מנהל רכש. בחודש דצמבר בשנת 2017 הוא זומן לשימוע לפני פיטורים, שם הטיח בו המנכ"ל ביקורת ביחס להתנהלות המחלקה שניהל ולהוצאותיה הגבוהות. על כן, העובד קיבל מכתב פיטורים בתאריך 25.12.17 בהיותו בגיל 65.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד וגישור שי שרון אידגה, לחץ/י כאן
העובד טען שמעולם לא קיבל גמול מהמעסיקה עבור עבודה בשעות נוספות
בתביעה שהגשתי בשמו של העובד נטען כי הליך השימוע שנערך לו לא היה הוגן ואמיתי ולא כלל הצגה של טענות המעסיקה כלפיו. כמו כן נטען כי העובד פוטר בטקס שערכה לו המעסיקה כדי לצאת ידי חובה וזאת לפני הגיעו לגיל פרישה.
עוד טענתי בשם העובד כי המעסיקה מעולם לא שילמה לו גמול עבור עבודה בשעות נוספות, ובתלושי השכר שקיבל לא פורטו שעות עבודתו וימי עבודתו. לפי גרסת העובד, הוא מעולם לא חתם על חוזה עבודה מול המעסיקה ולא קיבל הודעה המפרטת את תנאי העסקתו. עוד טענתי בשם העובד כי בעקבות עומס עבודה, הוא נדרש לעבוד בשעות נוספות רבות אך לא קיבל תגמול עבורן. העובד הוסיף וטען כי רק בסוף שנת 2017 הוא נדרש להחתים את כרטיס הנוכחות וזאת אך ורק בכניסה לעבודה.
מנגד, המעסיקה טענה כי השימוע שנערך לעובד נעשה כדין, ולא הפתיע אותו מאחר שנערך כשנה אחרי שימוע קודם שנערך לו ביחס לתפקודו הלקוי בעבודה. המעסיקה הוסיפה וטענה כי העובד הועסק בשכר גלובלי קבוע ולכן לא היה זכאי לקבל גמול עבור שעות נוספות, ופיטוריו נבעו משיקולים ענייניים מכיוון שלא תפקד כנדרש בעבודה ונעדר ממנה ללא אישור הממונים.
השופטת קיבלה את טענת העובד בדבר אי תשלום עבור שעות עבודה נוספות
לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי במכתב הזימון לשימוע שנמסר לעובד לא הוצגה הסיבה שבגינה הוחלט לשקול את פיטוריו, ולכן החליטה שבהינתן הוותק הרב של העובד בחברה וגילו המתקדם ראוי לפסוק לו פיצוי בסך של 10,000 שקלים.
השופטת הוסיפה כי אין חולק ביחס לעובדה שהמעסיקה לא שילמה לעובד גמול עבור עבודה בשעות נוספות. לפי קביעת השופטת, העובד לא החתים כרטיס נוכחות בעבודה במהלך תקופת העסקתו בחברה ורק בשנת 2017 דרשה ממנו המעסיקה להחתים את הכרטיס וזאת רק פעם אחת ביום, עם כניסתו לעבודה.
השופטת החליטה לדחות את טענות המעסיקה שלפיהן העובד אינו זכאי לקבל גמול עבור עבודה בשעות נוספות מאחר שקיבל שכר גלובלי עבור עבודתו. השופטת הבהירה כי לצורך בחינת תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה יש צורך לבחון את מהות התפקיד, האם העובד נחשף למידע רגיש, האם גובה שכרו של העובד מבטא את מעמדו ואת רמת האמון האישי שניתן בו, האם ניתנה לו אחריות מיוחדת ומה היה היקף שיקול דעתו העצמאי.
אין נתונים מספיקים ביחס לגבולות אחריותו וסמכויותיו של העובד
לאחר שבחנה את הראיות הרלבנטיות, השופטת קבעה כי לא ניתן להגיע לממצאים ברורים ביחס לסוגיות שצוינו לעיל מאחר שאין נתונים מספיקים ביחס לגבולות אחריותו של העובד, היקף סמכויותיו ושכר הבכירים בחברה.
לפיכך, השופטת קבעה כי המעסיקה לא הצליחה להוכיח שהעובד מילא תפקיד ניהולי בכיר בחברה אשר מחריג אותו מתחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. על כן, ולנוכח דלות הראיות בנושא, הוחלט לקבל את טענות העובד ולדחות את גרסת המעסיקה ביחס לאי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה.
בסופו של דבר, השופטת קבעה כי המעסיקה תשלם לעובד פיצויים בסך של 10,000 שקלים עבור פיטורים שלא כדין, פיצוי בסך של 220,196 שקלים עבור גמול בגין עבודה בשעות נוספות והוצאות משפט כולל שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 שקלים.
סע"ש 3531-06-18
עורך דין שי שרון אידגה עוסק בדיני עבודה, בייצוג עובדים מהמגזר הציבורי והפרטי מול מעסיקים בבית הדין לעבודה ובהליכי גישור ביחסי עבודה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.