בית המשפט העליון קיים היום (שלישי) החל משעות הבוקר דיון בעתירות נגד תיקון החוק שמאפשר מינוי ראש ממשלה חליפי. במהלך הדיון, אשר מועבר גם בשידור חי, ידונו השופטים גם בשלל עתירות שאוחדו יחדיו וטוענות כי ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד, בסעיף שנוגע לקביעת ראש ממשלה חליפי, אינו חוקתי.

לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר בשתי ממשלות שונות, כשבראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר, והעובדה הזו משתקת את הרשות המבצעת בישראל, ופוגעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל.

לטענת הארגון, ממשלת החילופים היא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי אשר נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת ובפרוצדורה לא תקינה - דבר שמחייב את ביטולה. גם גורמים נוספים עתרו לבג"ץ בסוגיה זו ומעלים טענות דומות ויציגו מחר את עמדתם. 

לפני כשבוע וחצי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לבג"ץ את תגובתו לעתירה הדורשת לבטל את מוסד ראש הממשלה החליפי, וטען כי לבג"ץ אין סמכות לדון בחוקי יסוד שמחוקקת הכנסת.

גם היועמ"ש הגיש את עמדתו וקבע כי "אין צורך להכריע כרגע בעניין ביקורת בג"ץ על תוכנם של חוקי יסוד", וכי "אין כל בסיס משפטי לטענת העותרים לפיה התיקון לחוקי היסוד מנוגד ל"הלכת דרעי-פנחסי", וזאת כיוון שהכנסת מוסמכת לקבוע נורמות חדשות ובכלל זה קביעת מוסדות משטריים חדשים".

בפתח הדיון אמרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לעורך הדין אליעד שרגא המייצג את "התנועה לאיכות השלטון" כי "אין אף פסיקה עד היום בישראל, יש שאלה גדולה אם לאמץ את הדוקטרינה שבג"ץ מתערב בחוק יסוד, במיוחד כשאין חוקה שלמה, ויש שאלה גדולה אם יש ביקורת שיפוטית על חוק יסוד".

עו"ד שרגא השיב לה ואמר כי "יש מספיק כלים לטפל בכך, כאשר יש פגיעה ביסודות דמוקרטיים יש צורך להתערב". הוא טען כי "שלושה נאשמים בפלילים - בנימין נתניהו, אריה דרעי ויעקב ליצמן - יצרו ברית ובלוק חוסם", והוסיף כי "ההסכם הקואליציוני הוא פגיעה קשה וגם בית המשפט הסכים שזה הסכם קואליציוני חריג שמעורר קשיים לא מבוטלים".

הנשיאה חיות השיבה: "מבנה ממשלת החילופים התקיים בשנות ה-80 בישראל בממשלת שמיר-פרס, אף שחוק היסוד לא תוקן באותה ממשלה".

עו"ד שרגא: "שמיר ופרס יצרו שתי ממשלות שהן ממשלות רוטציה, אבל לא שינו את חוק היסוד. אפשר לכונן ממשלת רוטציה בלי לשנות את החוק ולפגוע במעמד המיוחד של ראש הממשלה, שהוא ראשון בן שווים, בעצם העובדה שיש לו חליף ומפקיע חלק מהזכויות שלו".

על כך השיבה הנשיאה חיות לעורך הדין: "כבר בשנת 1999 נדחתה עתירה וראו שביטול מספר השרים היה אולי ממניעים לא ראויים אך זה לא היווה עילה לביטול החוק. המניעים שאתה מציג הם פוליטיים. לאחר שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה החליטו לייצר שינוי שמתקיים לצד ההסדר הקיים. ועולה שאלה האם יש כאן תיקון שצריך בגללו להתערב בחוק יסוד?. לנוכח העובדה שלא הגיעו להכרעה בחירות אחר בחירות עשו הסדר שונה עבור הקמת ממשלה. מה כאן פגום מבחינה משטרית?".

עו"ד שרגא: "שללו כאן את הכוח של הכנסת, שינו את כל האיזונים והבלמים במערכת וכך גם בנושא זה (ראש הממשלה החליפי). יש כאן פגיעה בעקרון הכי בסיסי של הפרדת רשויות. המהלך שנעשה פוגע אנושות במבנה הרשויות. יש כאן גם פגיעה אנושה בקואליציה".

הנשיאה חיות: "עולה השאלה האם זו שאלה משטרית או שזה פרסונלי והם אינם מסתדרים ביניהם".

השופט ניל הנדל:" אין שימוש לרעה מעצם שינוי השיטה. מה בתוך השינוי מראה שיש שיש שימוש לרעה?".

עוה"ד יונתן ברמן המייצג את "מרצ" הצטרף לדיון ואמר כי "התכליות כאן הן להוות עיר מקלט לעבריינים. זו עיר מקלט לראש הממשלה הראשון ברוטציה. נתניהו נאשם בפלילים".

לדבריו, "אם היו מחילים תיקון על הבחירות הבאות ניתן היה להבין זאת, אבל הסדרים חוקתיים לא נקבעים על פי תוצאות הבחירות הנוכחיות".

השופט חנן מלצר:" נוכח הסיטואציה הפוליטית והקורונה אמרו שצריך לתת עוד אופציה".

עו"ד ברמן: "היה צריך לשקול ולהחיל רק מהבחירות הבאות ולא לעשות שינוי חוקתי עקב תוצאות הבחירות. יצרו יצור דו ראשי. אני לא סבור גם שאפשר יהיה לחוקק את זה בכנסת הבאה בגלל שיש פגיעה בערכי יסוד של המשטר. במצב הפוליטי והמשפטי הנוכחי אין מניעה לקיים ממשלת רוטציה שבסוף הקדנציה שלו יתפטרו 61 חברי כנסת אחרים וימליצו על ראש הממשלה הבא בתור".

עו"ד אביגדור פלדמן שמייצג את "משמר הדמוקרטיה" הצטרף אף הוא לדיון ואמר כי "הכנסת מצווה להקים ממשלה כי זה המבנה החוקתי שלנו. כל הנתונים לגבי סיום הבחירות היו נתונים לבוחר. המצביע בוחר ראש ממשלה אחד. הביאו כאן שינוי רדיקלי שחייב שורה ארוכה של שינויים. היה צריך להעביר את ההחלטה לכנסת הבאה".