הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
כולם כבר יודעים על תרגילי חקירה בתביעות ביטוח, הן של חברות הביטוח הפרטיות והן של המוסד לביטוח לאומי. אך מה קורה בשלב הבא שבו המבוטח מופיע בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי? הדיון בוועדה הרפואית הוא דיון חשוב וקריטי לקביעת גובה הפיצוי שהמבוטח יקבל, אך האם יש דברים שיכולים להשתבש גם שם? עו"ד עדי לוי, שבעבר עבד בחברות הביטוח וכעת מייצג מבוטחים, מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים ומגלה את הסודות הנסתרים.
לדברי עו"ד עדי לוי, הבדיקות של ביטוח לאומי, הן הבדיקות הסמויות והגלויות לא מסתיימות בחקירות. "החקירות", הוא אומר, "זה רק שלב שהוא בדרך ליעד והיעד הוא הכסף בבנק. החקירה יכולה להיות גלויה או סמויה. במידה והתביעה תאושר, וזה שלב מאוד מכריע, רק לאחר מכן עולים להר סיני ומקבלים את לוחות הברית וזו הוועדה הרפואית".
מה יכול להשתבש בוועדה הרפואית?
עו"ד לוי: "הכל יכול להשתבש. ועדה רפואית נמשכת מספר דקות בודדות. יש שיח שנמשך כמה דקות, ואני מתייחס לוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי. אנחנו מגדירים לאדם את הנכות בכמה דקות. כדי שנעשה סדר, יש כל מיני סוגים של ועדות, מתייחסים כעת לביטוח הלאומי. אך גם בתוך הביטוח הלאומי יש ועדות שונות – נכות מעבודה, נכות כללית, וכדומה. נתייחס כעת רק לגבי ועדות הדנות בפגיעה מהעבודה, נכות מהעבודה. הדבר הזה רלוונטי לכולם. יש מי שלא צריך נכות כללית, ושהילדים בריאים ולא צריכים גמול, אך נכות בעבודה יכולה לקרות לכולם. אנחנו מגיעים, כל אחד נתקל באיזה שלב אצלו או אצל החברים והמשפחה במצב שהוא צריך להגיע לוועדה רפואית בביטוח הלאומי. בתוך הוועדה הרפואית יש טריקים ושטיקים ובדיקות שמבוטחים בכלל לא מודעים אליהם".
מה כבר יכול להשתבש בכמה דקות?
עו"ד עדי לוי: "הבדיקה מתחילה בכניסה לשערי המבנה, לא בתוך החדר. זה מזכיר סרטי בלשים אבל זו המציאות. יש רופאים שיושבים בחדר ועוברים על החומר ויש רופאים 'סקרנים', חשדנים, פותחים את הווילון של חדר הוועדות ורואים את המבוטח הולך בשביל שמוביל לוועדה, ורוצים לראות אם עכשיו מדובר על בחור שהגיע עם בעיה לבבית, או בעיה אורתופדית – עושה הפסקה בדרך? הולך רצוף? מדדה? תבנית ההליכה שלו מאוד משמעותית לבעיות נוירולוגיות ואורתופדיות – והרופאים האלה, הם רואים הכל".
עו"ד לוי מוסיף, כי בתוך חדר הוועדה, עוד בטרם מתחיל השיח מתקיים מבחן למבוטח. "לאחר שנפתחת הדלת והמבוטח נכנס", הוא אומר, "הרופאים בוחנים אותו מהרגע הראשון. למשל, הם קוראים למבוטח במקום מערכת הכריזה, כדי לראות איך הוא קם מהספסל, האם הוא צולע, איך הוא הולך? איך הוא חוצה את החדר, מתיישב על הכיסא ואפילו מוריד את המעיל. כל ההתנהלות הזו היא בדיקה עבור הרופאים באשר למצבו האמיתי של המבוטח".
אז יש צורך להכין היטב את המבוטח לקראת הדיון בוועדה?
עו"ד לוי: "אני תמיד הולך עם האמת. מהניסיון שלי, בוועדות פוסקים לפי הניסיון שהם צברו לאורך השנים ומי שמנסה להקצין ולהגזים את המצב שלו, וממציא דברים שלא קיימים הוא מאבד את הפוסק במקום. צריך להגיד את זה".
מצבים רפואיים הם משתנים, גם בכאב וגם ביכולת, יש בכך התחשבות?
עו"ד לוי: "יש התחשבות במצב שמשתנה ומתחשבים בהערכת הנכות במצבי הקיצון של הבעיה הרפואית. כלומר, אם יש מצבים שלא תוכל לתפקד אז יסייעו. ללכת עם האמת זה אומר שהאמת נמצאת בפרטים הקטנים. כלומר, אם עכשיו המבוטח יש לו הגבלה בכתפיים הוא יכול להרים את גובה סוים אך מתקשה, אנחנו יודעים שניגשים על כך לדיון בוועדה. וכשנכנסים המבוטח מנשק מזוזה, נגמרה הוועדה באותו הרגע. יש משפט שרבים מכירים אותו, אתה יכול לבחור עורך דין אבל עורך דין לא יכול לבחור לקוח".
החלטה סופית או שניתן לערער?
עו"ד לוי: "ההחלטה היא לא סופית, יש ועדה לעררים, אליה מגישים בביטוח הלאומי. גם שם יש הזדמנות נוספת כדי לקבל את מה שמגיע, אך חשוב להגיד בנוגע לייצוג והופעה בוועדה עצמה – מייצג טוב, מייצג שמכיר את המקצוע הוא יתדרך את הלקוח שלו בצורה הנכונה וידע לעבור את המכשולים בדרך. עורך דין טוב יודע להגיד ללקוח איך להתלבש, לבוא עם טרנינג ולא עם ג'ינס, לא לבוא עם עקבים, ידע להגיד מה הבדיקות הסמויות והגלויות וגם יודע לדרוש את מה שצריך לדרוש".
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר