מאות משורדי מסיבת הנובה ומשפחות שכולות של הנרצחים הגיעו למתחם האקספו בתל אביב לשמוע את התחקיר של הצבא הבוקר (רביעי). האווירה במקום הייתה טעונה וכואבת כאשר משפחות רבות חיפשו תשובות לשאלות שמטרידות אותן מזה שנה וחצי.
רבים יצאו מהמפגש ללא תשובות מספקות, כך גם משפחתו של אלון ורבר בן ה-27 שנמלט מהמסיבה ונרצח בצומת תל גמה, משם נחטפה גופתו של גיא אילוז שעדיין חטוף בעזה. "3 שעות היינו שם, הוא יכול לקצר את זה למשפט אחד ולהגיד – 'חבר'ה, היה בלאגן. אף אחד לא ידע מימינו ומשמאלו'", סיכמה בכאב נמריטה, אימו של אלון.
אחותו ואימו של אלון, אלין ונמריטה ורבר, הגיעו לשמוע את התחקיר הצבאי אך לדבריהן לא קיבלו תשובות אמיתיות. השיחה עם האלוף גולדפוס לוותה בצעקות מצד חלק מהנוכחים, ובשלב מסוים הן עזבו את האולם לאחר שנגמר החלק הנוגע לאלון ז"ל. "לא נתנו לו לדבר", סיפרה אלין, "כאב לי הלב עליו".
"לא קיבלנו תשובות, לא חידשו לנו כלום. את החקירה במקרה שלנו עשינו לבד", אמרה נמריטה ורבר, אמו של אלון ז"ל. "המצגת שעשו יפה מאוד", הוסיפה אלין בציניות, לדבריהן, הכשל הוא גדול ומבטא את תרבות "הסמוך" בישראל, כאשר על גבול עזה אישרו 24 שעות לפני את המסיבה. לדברי המשפחה, באולם נכחו כ-150 אנשים, רבים מהם "מאוד טעונים" כפי שתיארה נמריטה.
המשפחה, שביקשה לדעת מי אישר את קיום המסיבה - קיבלה תשובה חלקית בלבד. "רציתי לדעת, לקבל תשובות על מי אישר את המסיבה. לא קיבלנו שמות", אמרה נמריטה ורבר. "התשובה היחידה שנתנו לנו זה שהאישור באמת נעשה 24 שעות לפני על רגל אחת". נמריטה הדגישה: "אפילו לא בכתב, אישור בעל פה".
לדבריה של אלין, זו לא הייתה הפעם הראשונה שמסיבה התקיימה באזור, אך האישור המהיר ללא בדיקה מעמיקה מעלה שאלות קשות. "איך מאשרים 24 שעות לפני מסיבה כזאת של אלפי משתתפים? איך מאשרים דבר כזה?" שאלה אלין ורבר בכאב. למרות הכעס, המשפחה ציינה שהצבא מודה בכישלון. "הוא הראשון שבא ומסתכל עלינו בעיניים ואומר טעיתי", אמרה נמריטה על האלוף גולדפוס.
המפגש התקיים שנה וחצי לאחר האירוע, והמשפחה הביעה תסכול על כך שלא פנו אליהם קודם לכן. "אנחנו מחכים שיבואו אלינו ואף אחד לא בא עד היום," אמרה נמריטה. "זה האירוע הראשון שבאמת מתייחסים אלינו, וגם הוא נעשה בצורה בזויה לגמרי".
לפי עדותן של בני המשפחה, בתחקיר עלה כי הצבא הסתמך יותר מדי על המודיעין שכשל. "המודיעין כנראה היה שכשל הכול, הם מודים בכישלון. הצבא מודה בגדול בכישלון," אמרה אלין. "הם לא שמו מספיק אנשים בשטח, והכוחות הגיבוי היו בכלל ברמת הגולן. עד שהם הגיעו כבר היה בצהריים. אח שלי נרצח בשבע בבוקר." אלין הוסיפה בכאב: "הקפיצו מרמת הגולן שבאו באוטובוסים שלקח להם 5 שעות להגיע במקום רגע להקפיץ מסוק. לא עזר כל כך. למה באמת לא היו שמים מסוקים? אין תכנון, לא היה תכנון".
נמריטה סיכמה את התחקיר במילים קשות: "3 שעות הוא יכול לקצר את זה למשפט אחד של להגיד - חברה, היה בלאגן. אף אחד לא ידע מימינו ומשמאלו". המשפחה ציינה את מה שהם רואים כפרדוקס: "הביזיון המרכזי זה שבכל המדינה הזאת אף פעם לא מאשרים מסיבות ויש בלגן שלם של מסיבות, ובשטח היחידי שמאשרים מסיבות בארץ ושם על הגבול - הכי ביזיוני שיש. ואיך אישרו את זה? לא בכתב, בשיחה בעל פה".
"יצאנו כואבות", סיכמה אלין את הפגישה, "כל הצבא כי לא עזר כלום". נמריטה הוסיפה: "היה כישלון, כולם יודעים שהיה כישלון." אלין חתמה את דבריה בתקווה מהולה בכאב: "שילמדו מזה ושזה לא יהיה ככה, שלא ימשיך ככה, כי זה פשוט כשל אחד גדול".
