"הדם מציל חיים, מחבר ומאחד בין אנשים", אומרת הייזל בריף, אימו של לוחם דובדבן, רס"ל יונה בצלאל בריף ז"ל, שמאז שנפצע באורח אנוש ב-7 באוקטובר בעת שהציל פצועים בכפר עזה - נלחם במשך 417 יום במאבק הירואי בטיפול נמרץ על חייו, עד שנפטר.

מחר (חמישי) יצויין יום הולדתו ה-24 של בריף ומשפחתו ביקשה להנציח את זכרו במבצע התרמת דם בבית החולים שיבא, שם אושפז במרבית הזמן ובשישה מוקדי התרמה של מד"א ברחבי הארץ – בתל אביב, בירושלים, באשדוד, במודיעין, בחיפה ובבאר שבע.

 "היעד שלנו הוא להגיע לפחות לתרומה של 417 מנות דם, כמספר ימי האשפוז של יונה", מספרת האם בשיחה עם "מעריב". "מבחינתם, יונה קיבל דם, עזרה, רפואה ואהבה ועכשיו הם רוצים להגיד תודה ואצל משפחת בריף הדרך להגיד תודה היא לעשות עוד טוב ולהציל חיים", אומרים מובילי המבצע אותו מובילה עמותת דובדבן, בשיתוף בית החולים שיבא ומד"א.

יונה, שהוא האח הצעיר מבין שישה, עלה עם משפחתו מארה"ב בשנת 1994 ומשנת 1997 המשפחה מתגוררת במודיעין. "עלינו כציונים לארץ, יונה שלמד בישיבה תיכונית, היה מדריך בבני עקיבא במודיעין ובכנפיים של קרמבו, הוא מאוד אהב ספורט ולטייל", מספרת האם – "יונה תמיד בלט עם ערכים ונתינה, צנוע מאוד, אף אחד לא יכול היה לכעוס עליו. האחים שלו נשואים והוא היה איתנו בבית ותמיד דאג שלא נהיה לבד, הוא היה ילד משפחתי ואהוב. לקראת גיוסו לצה"ל, הוא עבר הכשרת כושר קרבי וביקש להיות בשירות משמעותי בצה"ל. יונה עבד קשה והתקבל לדובדבן".

בריף היה חובש קרבי בדובדבן. במאי 2023, כחמישה חודשים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוא נפצע מפיצוץ מטען חבלה באזור טול כרם. "יונה אושפז בבלינסון ויצא לשיקום. הוא החליט לחזור לחבריו ליחידה, שהיתה מאוד חשובה לו", מספרת עוד האם – "ב-7 באוקטובר, כאשר פרצה המלחמה יונה היה עם חבריו ליחידה במישור אדומים ואחרי ששמעו מחבר שלהם ליחידה המתגורר בכפר עזה, על המחבלים שנכנסו, הם יצאו לכפר עזה".

הקרבות בכפר עזה היו קשים. "חבר שלו מהצוות נהרג ומפקד הצוות נפצע. יונה, כחובש, רץ להציל אותו והוא נפגע מ-16 כדורים שירו מחבלים. הפגיעות היו ברגליים, בבטן, ביד ובראש. יונה הגיע כשהוא פצוע לבית סמוך וטיפל בעצמו ואז המשיך לסייע בטיפול בפצועים אחרים. הוא פונה רק לאחר כארבע שעות", מספרת האם על אותה שבת שחורה במהלכה בלט בנה בגבורתו – "הטייס שפינה אותו במסוק ראה שהפציעה שלו מאוד קשה והוא היה הראשון שהגיע לשיבא".

במהלך אשפוזו בטיפול נמרץ בשיבא, עבר בריף ניתוחים וטיפולים ובמשך כחודש וחצי הוא עבר לאשפוז באסף הרופא בצריפין, כדי לעבור טיפול בתא לחץ. לאחר מכן הוא הוחזר לשיבא והמשיך להיאבק על חייו.

"יונה היה בהכרה ותמיד הצליח להתגבר על הזיהומים והסיבוכים שנוצרו בעקבות הפציעות הקשות, שפגעו גם בכבד ובכליה. גם אנחנו היינו אופטימיים כל הזמן והאמנו שהוא ימשיך להתגבר. היו כמה פעמים שאמרו לנו להגיע להיפרד, אבל יונה התגבר והחלום שלו היה להגיע לשיקום, זה מה שהוא רצה, לצאת לדרך חדשה".

אבל לאחר 417 ימים של מאבק הירואי, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו, ב-26 בנובמבר 2024, בעיתוי מצמרר – בשעה 6.29, השעה בה פרצה מלחמת חרבות ברזל.

לקראת יום הולדתו ה-24, החליטה משפחתו לפעול להנצחתו בדרך שעשוייה לסייע בהצלת חיים - שהיתה דרך חייו של יונה. "יונה בעצמו קיבל הרבה מנות דם, שסייעו לו לשרוד במשך ימים ארוכים. כחובש קרבי, הוא התמודד עם דימומים של פצועים. הדם מציל חיים, מחבר ומאחד בין אנשים וזה מסמל את יונה", מסבירה האם לקראת המבצע המרגש, שבכוונת המשפחה להפוך אותו למסורת שנתית קבועה, ביום הולדתו של יונה.