בלב קניון עזריאלי תל אביב, במקום שוקק חיים ותנועה, ניצב בימים אלה "החדר של גלי וזיו ברמן" - מיצג מרגש המציג בפני הציבור את חייהם של שני אחים שנחטפו ב-7 באוקטובר 2023 ועדיין מוחזקים בשבי ברצועת עזה. המיצג, שהוקם ביוזמת חבריהם הקרובים, נועד להאיר את הסיפור האישי מאחורי הפוסטרים ולהעמיק את המחויבות הציבורית למאבק להשבת כל החטופים.
"גלי וזיו הם הלב הפועם של החבורה, הם האחים הגדולים," מספר אור כהן, חבר קרוב של האחים ברמן. "הם בני 27 ואנחנו 24 בממוצע. הבית שלהם היה מקום מפגש של החברים - שישי, שבת, אמצע שבוע. לבוא לקפה, למשחק כדורגל, לשתות בירה, לדבר באמצע היום".
"ככה גלי היה מקבל את פנינו כל פעם שנכנסנו," מוסיף איתי זהר, חבר נוסף. "וזיו היה קורא מהצד השני של המדשאה - 'תעשה קפה ותסדר את השש-בש'. יש צו איסור לצרות בשכונת הדור הצעיר. לרוב לא עושים יותר מדי, נהנים מהביחד. כדורגל, בירות, אוכל, והרבה מהם. רגעים שלא ישובו עוד".
החדר במיצג משקף נאמנה את עולמם של גלי וזיו - מהספה והתמונות המשותפות ועד לטלוויזיה שמשדרת כדורגל נונסטופ. ניתן לראות את סמלי קבוצות הכדורגל האהובות עליהם - הפועל תל אביב וליברפול.
"זאת יוזמה של החברים הטובים שלהם, עשרות חברים שעוטפים אותנו והם עוגן כל כך משמעותי בחיים שלנו", מסבירה מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו המובילה את המאבק להחזרתם. "הם החליטו להביא את החדר של גלי וזיו למרכז העולם. אנחנו בעזריאלי תל אביב, שנתנו לנו את המקום הזה לחודש ימים".
"הדיסוננס הזה של לראות את תנועת האנשים שיורדים וכאילו אורח החיים ממשיך, כשהחיים של גלי וזיו נעצרו - זאת המציאות", היא מוסיפה בכאב. "החיים של גלי וזיו נעצרו".
המיצג כולל פריטים אישיים מחדריהם של השניים, כולל חפצים שנותרו מאותה שבת נוראית "כפי שהם, כאילו קפא הזמן". לצד אלה מוקרנים סרטונים המתעדים רגעים שמחים עם משפחה וחברים, המדגישים את הפער העצום בין עברם לבין מצבם הנוכחי.
אחד ממוקדי המיצג הוא "קיר חתימות", שבו מוזמנים המבקרים לחתום כהתחייבות אישית לפעול למען השבתם של גלי וזיו והחטופים האחרים.
"אני מקווה שבגלל כל רעש הרקע, שכל יום אנחנו נחשפים עוד ועוד ויותר ויותר, חשוב שנראה מה באמת חשוב", אומרת מכבית. "אני מצפה שאנשים יבואו, יסתכלו, יחתמו על קיר החתימות ויתחייבו שהם עושים הכל גם למענם ולמען כל מי שנותר".
"אני מצפה שהעם יהיה באמונו איתנו. אני יודעת, אני מרגישה את זה, אני מרגישה שהעם עוטף אותנו וכמה קשה העם חווה את מה שקורה. אבל עדיין עוברים עוד ועוד ימים. העם הוא הריבון, שהעם יגיד את דברו".
למרות חלוף הזמן, החברים והמשפחה ממשיכים להיאחז בתקווה. "אנחנו רוצים לצאת מנקודת הנחה שהם חיים, אם לא - אז מה אנחנו שווים פה?", אומר אור כהן. "העשייה, אני חושב, של מה יכול להחזיר אותם - זה מה שמשמעותי".
"אנחנו כל הזמן נעים מתקווה לתקווה, שומרים על אופטימיות למרות כל מה שאנחנו חווים, למרות העדויות, למרות שאנחנו יודעים בידיים של מי הם נמצאים", מוסיפה מכבית. "אבל עדיין, עבורם אנחנו מפיצים תקווה, מנסים להעביר להם את זה באופן אנרגטי כזה או אחר. מקווים שהתקווה שלנו תגיע אליהם באיזשהו אופן".
מכבית מחזקת את המסר: "גלי וזיו הם אזרחי מדינת היהודים, הם לא צריכים אזרחות אחרת בשביל שיצילו אותם. הם נחטפו כאזרחים מהבתים שלהם. ההפקרה שהייתה באותה שבת הופכת היום להפקרה רבה, ואם לא יוציאו את כולם עד החטוף האחרון, כמה שיותר מהר, זה לדיראון עולם".
"לגלי וזיו זה במקרה קרה", היא מוסיפה, "זה היה יכול לקרות לכל אזרח במדינה הזאת. צריך להבין שבסולם הערכים זה הערך החשוב ביותר. כמו שגלי היה גיבור והלך לעמילק שהייתה במצוקה - את אותה גבורה אני מצפה ממקבלי ההחלטות שלנו".
המיצג יישאר פתוח לקהל בקניון עזריאלי במשך חודש ימים, כאשר המטרה היא להרחיב את מעגל התמיכה במאבק להשבת החטופים ולהעמיק את המחויבות הציבורית.
"החיים עצובים, אנחנו עוד תקועים בשבעה באוקטובר כמו שהם עדיין תקועים בשבעה באוקטובר", אומר אור כהן. "מאוד קשה להמשיך ביום-יום מבחינת עבודה, לימודים, פרויקטים אישיים כאלה ואחרים. אני חושב שאנחנו, החברים הקרובים והמשפחה, רתומים מאה אחוז למאבק של גלי וזיו, ואנחנו רק מחכים להם בבית".
איתי זהר מסכם במילים המופנות ישירות לחבריו החטופים: "הדירות שאמא טלי עשתה לכם בבית גוברין מחכות לכם, אנחנו מחכים לאחות את השברים יחד".
