מלחמת השבעה באוקטובר טלטלה את עולמם של ילדי האומנה בישראל. על פי נתוני משרד הרווחה, בישראל חיים כיום כ-5,505 ילדים במשפחות אומנה. יותר ממחציתם (כ-3,107 ילדים) נמצאים אצל קרובי משפחתם, אך עבור רבים אחרים, אין משפחות זמינות או מתאימות, והם נמצאים בינתיים זמן ממושך מהרצוי והמקובל במעונות ואומנות חירום זמנייים, המספקים עבורם את המענה הראשוני עד שתמצא עבורם משפחת אומנה קבועה.

ככל שהזמן שעובר על הילד באותם פתרונות "קלט חירום" הוא ממושך יותר, כך הקושי הרגשי של התניידות בין בתים ומסגרות עבורו קשה יותר ובהתאם הטיפול בילדים גם מוצא את אנשי המקצוע מתמודדים עם אתגרים מורכבים גם משנמצאת משפחת אומנה קבועה.

משפחות אומנת החירום: קו ההגנה הראשון לילדים והמחסור שמכביד על המשימה

המחסור במשפחות אומנה ניכר במיוחד בקרב משפחות אומנת חירום, אשר נועדו לשמש מסגרת זמנית לילדים שהוצאו מבתיהם במצבי חירום. אלו משפחות שעוברות הכשרה ייחודית וזמינות 24/7 לקלוט ילדים במצבי משבר, לרוב לתקופה קצרה ועם זאת, בשל המחסור במשפחות אומנה קבועות השהות באומנת החירום מתארכת משמעותית לעיתים עד מעבר לשנה.

"מבחינה אידיאלית, הילדים אמורים להיות אצלנו עד שלושה חודשים", מספרת שירה (שם בדוי) המשמשת יחד עם בעלה אברהם (שם בדוי) כמשפחת אומנת חירום מזה שבע שנים. "אבל יש לנו ילד שכבר נמצא אצלנו שנה וחודש פשוט כי אין מספיק משפחות שיכולות לקבל אותו. ככל שהוא נשאר יותר זמן, אנחנו רואים את הקשר שנוצר והקושי בפרידה.

אב אומנה עם פעוטה (צילום: יח''צ אדנמ)
אב אומנה עם פעוטה (צילום: יח''צ אדנמ)

אנחנו מבינים שזה לא טוב בשבילו, וגם לנו זה נעשה קשה ומורכב יותר". אברהם מוסיף: "אנחנו עושים את כל שביכולתנו כדי להקל עליהם את המעבר למשפחה חדשה, ממסיבות פרידה ועד אלבומים אישיים שמתעדים את התקופה אצלנו. אבל ככל שהם נשארים יותר זמן, היכולת שלהם להשתלב במקום חדש הופכת למאתגרת יותר".

"צופים גל של הוצאת ילדים מבתיהם אחרי המלחמה"

מאז פרוץ המלחמה נוספו רק 57 משפחות אומנה חדשות שהשלימו את כל תהליכי האבחון ונכנסו למאגר. מדובר במספר נמוך לעומת שנים קודמות והוא לא נותן מענה לדרישה הגבוהה יותר למשפחות אומנה, במיוחד לאור המצב המורכב עמו מתמודדות משפחות רבות: מהנתונים עולה כי 90 משפחות אומנה נאלצו להתפנות מבתיהן בעקבות המלחמה (מהצפון והדרום) ובקרב 40 משפחות גויס אחד ההורים לשירות מילואים.

"הדבר המרכזי שאנחנו רואים מאז פרוץ המלחמה, הוא ירידה במספר המשפחות המוכנות לשמש כמשפחות אומנה מה שמוביל לכך שיותר ילדים נותרים ללא מענה" מסבירה קורל פז אלפסי, רכזת אומנת חירום ומנחת אומנה בארגון "אדנמ – בית לילדים ולמשפחות אומנה", אחד הגופים המרכזיים המפעילים את מערך האומנה בישראל.

"לירידה בביקוש לשמש כמשפחות אומנה סיבות ברורות: במצב של חוסר יציבות על רקע המלחמה, כשהעתיד לא ברור, ובשעה שמשפחות רבות מתמודדות עם גיוס אחד מבני המשפחה למילואים, מצוקה כלכלית, ופינוי מהבית – המחשבה  לפתוח את הבית לילד שזקוק לכך יכולה להיות עשויה להיות מפחידה ומרתיעה". 

קורל פז אלפסי (צילום: באדיבות המצולמת)
קורל פז אלפסי (צילום: באדיבות המצולמת)

קורל מוסיפה כי את ההשפעות האמיתיות של המלחמה על מערך האומנה אנו צפויים לראות רק בהמשך: "בזמן המלחמה, הרבה ילדים בסיכון שהו בבתיהם ללא מסגרות סדירות מבלי להיות תחת עין מקצועית של מורים ויועצים. כפי שראינו לאחר הקורונה והסגרים עלייה במספר הילדים שהוצאו מבתיהם ונזקקו למשפחות אומנה, גם כאן אנחנו צופים גל של הוצאת ילדים מבתיהם ברגע שאנשי מקצוע יפגשו בהם ויבינו את המצוקה שבה הם נמצאים".

עדי מקל, מנהלת שירות האומנה במשרד הרווחה והביטחון החברתי מוסיפה: "המלחמה המתמשכת מהווה אתגר גדול למעטפת טיפולית מיטיבה ויציבה עבור ילדים שזקוקים למשפחות אומנה וזה מתאפשר רק בזכות משפחות מופלאות שפותחות את ביתן וליבן".

משפחות המעוניינות להצטרף לתהליך מוזמנות ליצור קשר לקבלת מידע נוסף במספר 4561*