"העיוורון שלי מרים אותי למעלה"

עידו, בן 17 המאובחן על הרצף האוטיסטי, מספר: "אני לא מוותר לעצמי – תמיד שואף גבוה"

בשבת הקרובה יצוין בעולם היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. על פי נתונים אחרונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1.017 אנשים וילדים עם מוגבלויות חיים בישראל. מתוכם 867 אלף הם בני 20 ומעלה שחיים עם מוגבלות תפקודית חמורה - 16% מהנשים הבוגרות ו-13% מהגברים. 67 אלף הם נכי צהל ו-933.5 אלף זכאי קצבת נכות.

110 אלף מקבלים קצבת ילד נכה עבור ילדיהם. מבחינה תעסוקתית, רק 50% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים, לעומת 79% בקרב אנשים ללא מוגבלות. 52% מהאנשים עם מוגבלות אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, לעומת 26% מהאנשים ללא מוגבלות.

עוד עולה מהנתונים כי ל־20% מהאנשים עם מוגבלות יש תעודה אקדמית, לעומת 41% מהאנשים ללא מוגבלות. למרות הנתונים הלא פשוטים, לקראת יום שבת, "מעריב" מביא את סיפורים של שני תושבים עם מוגבלויות שרוצים להעביר מסר של תקווה.

שמעון רויטבורד (27) מקריית גת נולד עם לקות ראייה. למרות העיוורון, רויטבורד חולם להיות מורה. הדרך לתואר לא הייתה פשוטה לטענתו, אך עם המון נחישות הוא השתלב בתוכנית "להיות סטודנט" במכללה האקדמית אחוה, ובמסגרתה הוא קיבל כלים לקראת הלמידה באקדמיה.
לאחר גמר התוכנית התקבל רויטבורד לתואר ראשון בחינוך, שם הוא לומד כעת את שנתו השנייה.

"סיימתי 12 שנות לימוד בבית ספר רגיל", הוא אומר ל"מעריב". "הלקות שלי לא נותנת לי להרגיש שונה אלא להיפך, אני יכול להשתלב ולחיות בעולם של אנשים רואים וחשוב לי מאוד להנחיל את התחושה הזו לכלל. יש הרבה אנשים שמנסים להסתיר את הלקות שלהם או שלא משתפים עליה יותר מדי. העיוורון שלי דווקא מרים אותי למעלה".

עוד מספר הסטודנט הנחוש כי "בבית הספר אמרו לי שאני לא מסוגל, ומאז אני בכל יום מוכיח לעצמי שאני יכול. ניגנתי על אורגן ותופים, הייתי בקבוצה אולימפית בשחייה, עשיתי שנתיים של שירות לאומי ואני מתנדב במרכז קליטה. התחברתי לזה מאוד וכך גם גיליתי שאני רוצה להיות מורה".

עידו רז, בן 17 מאילת, מאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה והוא משמש מנכ"ל של חברת סטארטאפ בת שישה יזמים צעירים, וזאת במסגרת פעילותו בעמותת יוניסטרים, המקדמת יזמות עסקית וחברתית בקרב בני נוער מהפריפריה ומעניקה להם כישורי תעסוקה מתקדמים.
ביחד עם חבריו, מפתח רז עמדות קרם הגנה שיימצאו בכל חופי ישראל במטרה להגביר מודעות להגנה מהשמש.

"לכו אחר החלומות שלכם", אומר הצעיר ומוסיף: "החלום שלי הוא להיות פוליטיקאי. אני רוצה לעשות שינויים במדינה ובעיר שבה אני גר, וזה לחלוטין מתחיל בסטארטאפ שאותו אני מוביל. לתחושתי הכל אפשרי והשמיים הם הגבול. אני פעיל גם במועצת הנוער העירונית, במועצת התלמידים של ביה"ס, ואני מדריך בתנועת נוער. לא מוותר לעצמי ותמיד שואף גבוה".

אורי כרמל (צילום: סנאפ)
אורי כרמל (צילום: סנאפ)

שורת מיזמים למען אנשים עם מוגבלות

ארגון ארץעיר, הפועל לקידום קהילתיות עירונית בכל רחבי הארץ, מפעיל ותומך בשורה של מיזמים אזרחיים לשיפור חייהם של אנשים עם מוגבלות, כולם פרי יוזמתם של אזרחים מהשורה. אורי כרמל, מנכ"ל הארגון, אומר: "הפרוייקטים הללו הם דוגמא ליזמות שצומחת מלמטה ומזהה את הצורך האמיתי במתן מענה לאנשים עם מוגבלויות שונות, והם יובילו את החברה הישראלית למקום טוב יותר". 

אחד המיזמים נקרא TOVTECH, והוא פועל להכשרה וקידום תעסוקה בתחומי הטכנולוגיה והייטק לאנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית. את המיזם הקימו רז הדס וטליה אביחי, שמגיעים מעולם ההייטק ולהם בני משפחה עם מוגבלות שנותרו ללא תעסוקה. הדס ואביחי הבינו את הצורך בהתאמת עולם הקריירה הטכנולגי עבור אנשים עם מוגבלות.

לדבריהם, בעולם ההייטק כמעט ולא קיימות משרות בהיקף חלקי, שכן אנשים עם מוגבלות מתקשים מאוד לעבוד בהיקף מלא בשל העומס והיכולת שלהם לעמוד בלחצים אלו. המיזם מציע הכשרה מקצועית בתחום הדאטה ומסלול השמה והעסקה.

מיזם נוסף הוא "לעוף על התואר", והוא מסייע לסטודנטים וסטודנטיות עם מוגבלות לעבור את התואר בצורה חיובית. המיזם הוקם על ידי סתיו ניסר, עיוורת ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואנגלית ותואר שני בחקר סכסוכים ויישובם של האוניברסיטה העברית. עוד מיזם נקרא הקשב"ה, והוא נועד לסייע לאנשים עם אוטיזם להשתלב בעסקים המנגישים עבורם את שירותיהם.

לתרומות עבור המיזמים ניתן למצוא את עמוד "ארץעיר" בפייסבוק. 

32% מהאנשים עם מוגבלות רשומים בלשכות התעסוקה

32% מהאנשים עם מוגבלות רשומים בלשכות התעסוקה, זאת לעומת 45% ללא מוגבלות הרשומים בלשכות. העבודות הבולטות בקרב דורשי עבודה שהגישו בקשת הכרה במוגבלות: עובדי ניקיון ומטפלים סיעודיים. זאת, לפי לקט נתונים על דורשי העבודה עם מוגבלות שפרסם שירות התעסוקה לקראת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות בשבת.

שיעורי ההשמה של דורשי עבודה עם מוגבלות נמוכים משמעותית משל דורשי עבודה ללא מוגבלות – 32% לעומת 45%. נכון לחודש שעבר, 22.2 אלף איש, שמהווים 15.6% מכלל דורשי העבודה, הוכרו עם מגבלה כלשהי (43.8% מבין כל מי שהגישו בקשה להכרה אכן הוכרו).

המספר נמוך מעט משל למ"ס וגבוה מעט מזה של ביטוח לאומי, זאת כי לכל אחד מהגופים הגדרות שונות. משלחי היד הבולטים ביותר בקרב דורשי עבודה שהגישו בקשת הכרה במוגבלות הם עובדי ניקיון או עוזרים בבתי מלון ובמשרדים (15%) ומטפלים סיעודיים (11.9%).

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אומר: "מהנתונים עולה בבירור כי מצבם התעסוקתי של דורשי העבודה עם מוגבלות מורכב יותר ומשפיע על סיכויי חזרתם לעבודה. לממצא הזה יש קשר ישיר למאפייני הרקע שלהם ברמה הגילית וברמת המיומנויות התעסוקתיות. נוכח זאת, שירות התעסוקה נחוש לפעול לחיזוק המיומנויות של דורשי העבודה עם מוגבלות ולשפר את סיכוייהם לחזרה מיטבית למעגל העבודה".