"אנחנו צריכים לעשות כחלק מהלימודים הכשרה מעשית, היקף שמשתנה בין מוסד למוסד ואין איזשהו נוהל לגבי החזרי נסיעות כך שיש מצב שסטודנטים נוסעים להכשרה ולא מקבלים את הכסף עבור הנסיעה", מספרת עדי נוסימוביץ', סטודנטית שנה שנייה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, המרכזת את עמותת עוס"ים שינוי במקום, על הבעיות שחווים סטודנטים במקצוע זה.
יום העובד הסוציאלי התקיים היום (שלישי) בכנסת ועמותת עו"סים שינוי הציגה בו את תמונת המצב הקשה בה נמצאים לטענתה, סטודנטים הלומדים מקצוע זה. בין היתר אומרים בעמותה כי הסטודנטים מחויבים להכשרה מעשית אך לא קיימת אחידות בין ההכשרות השונות במוסדות הלימוד השונים וישנם פערים גדולים. בנוסף, קיימים פערים בלימודים לחברה הערבית - מלמדים את הסטודנטים שיטות ותיאוריות טיפוליות שרובן מערביות ושאינן מתאימות לטיפול בחברה הערבית.
"דורשים פתרון מקיף"
"זה לא נושא חדש, כבר כמה שנים מדברים על זה ותמיד הדברים נופלים", אומרת בתסכול נוסימוביץ'. "אנחנו בעצם דורשים שיהיה פתרון מקיף שלא יהיה תלוי במוסד או בכל מיני שיקולים כאלה ואחרים, משהו גורף שכולם צריכים לקבל החזרי נסיעות מלאים כי אין סיבה שלא. אצלנו יש מדיניות של החזר אבל הוא חלקי ויש מקומות שלא מקבלים בכלל, זה נראה לנו דבר טרוויאלי".
אברהים טאהא, רכז פעילות לסטודנטים ערבים בעמותה, סטודנט שנה שלישית ואחרונה באוניברסיטת תל אביב לעבודה סוציאלית, אומר בכעס כי אחרי שנתיים וחצי של לימודים הוא מרגיש שלא קיבל את הכלים כדי לצאת ולטפל באוכלוסייה בחברה הערבית בצורה המקצועית ביותר. "יש פער בין האקדמיה לשטח בחברה הערבית. אנחנו, הסטודנטים הערבים, נכנסים לאוניברסיטה, למרחב שהכל מתנהל בו בשפה העברית שהיא לא שפת האם - עבודות, מבחנים, מזכירות, מרצים ודורש מאיתנו מאמץ כפול", מסביר טאהא.
"אני לא מרגיש שיש לי את הכלים לצאת החוצה"
"בתוך האוניברסיטה אנחנו לומדים גישות ושיטות טיפוליות שכולן כמעט פותחו במדינות מערביות שמי שיצר אותן אלה אנשים מתרבות מערבית. למשל יש לנו קורס על המשפחה כמערכת, בקורס אנחנו לומדים את כל סוגי המשפחות חוץ מהמשפחה הערבית. בשנה א' לומדים תיאוריות פמיניסטיות שונות ולא לומדים על פמיניזם ערבי", מוסיף טאהא ומדגיש כי "אנחנו לא מרגישים חלק מהאוניברסיטה אלא באנו לביקור לכמה שנים, נסיים את התואר ונצא. אנחנו נשלחים להכשרות מעשיות, הולכים ליישם תיאוריות מערביות שלמדנו במקום ההכשרה שנמצא בחברה היהודית עם מטופלים מהחברה היהודית. יש פה ושם הכשרות בחברה הערבית אבל מעטות. אני לא מרגיש שיש לי את הכלים לצאת החוצה", מדגיש טאהא.
רותי קליין ונעם שומן-הראל, יו"ריות שותפות של עו"סים שינוי, אומרות כי "במציאות כיום הסטודנטים מסיימים את התואר הראשון ונכנסים לעולם העבודה הסוציאלית כשאין להם את הכלים המתאימים כדי לבצע את עבודתם כראוי. תכני הלימוד וההכשרות המעשיות אינם מותאמים לצורכי השטח המקצועי והדבר קורה ביתר שאת בחברה הערבית. השנה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב לדוגמא, הסטודנטים הערבים מהוות כ-50% מכלל הסטודנטים בשנה א' ו-ב'. על אף זאת, במוסדות הלימוד השונים לא מלמדים את הסטודנטים כיצד להנגיש את התיאוריות והשיטות שלמדו לחברות שאינן מערביות, כגון, החברה הערבית".
בדיון שנערך היום בנושא בוועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), הוא דרש מהמל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) לבחון את סוגיית הסטנדרטיזציה של לימודי העבודה הסוציאלית במוסדות הלימוד השונים. "אנחנו רוצים לקבל עו"ס איכותי ומוכשר ברמה אחידה בכל המדינה. אני מצפה מהמל"ג לבחון את עלויות הסטודנטים וכיצד ניתן לפצות אותם על הוצאות אלה וזאת בתוך 60 יום".