מנתוני הלמ"ס עולה כי חלה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות בשבע השנים האחרונות - 32.2 אלף מועמדים בשנת תשע"ה - 2014/15, לעומת עלייה במספר המועמדים למכללות האקדמיות - 41.9 אלף מועמדים בשנה זו.
בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היה פער משמעותי בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים לעדיפות ראשונה - 617.4 לעומת 531.4 נקודות, בהתאמה - פער של 86 נקודות בממוצע, במיוחד במשפטים - פער של 144.5 נקודות בממוצע לטובת האוניברסיטה.
המקצועות הסלקטיביים ביותר, מקצועות שלהם נדרשים ציוני פסיכומטרי גבוהים במיוחד כדי להתקבל, באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (739), התכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית (719), רפואת שיניים (701), מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (691), מדעי הרפואה (688), הפרעות בתקשורת (683), הנדסת חשמל (681), משפטים (678), פסיכולוגיה (674), מדעי המחשב (673), הנדסת מערכות מידע (672), פיזיקה (671) והנדסת מחשבים-מדעי המחשב (671). במכללות האקדמיות המקצועות הסלקטיביים היו הפרעות בתקשורת (628), הנדסה ביו-רפואית (617), פיזיותרפיה (613), ארכיטקטורה ובינוי ערים (608), ריפוי בעיסוק (604) ומדעי ההנדסה (595).
רוב לנשים בעיצוב, רוב לגברים בהנדסה
המקצועות שהיו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים הם: הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, חינוך עיוני ומחקרי, חינוך מיוחד, תולדות האמנות, עיצוב תכשיטים, עיצוב אופנה ועיצוב פנים. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת מכונות, הנדסת בניין, הנדסת חשמל, הנדסה אזרחית והנדסת אלקטרוניקה.
עוד עולה, כי שיעורי הקבלה של הערבים היו נמוכים באופן ניכר לעומת אלו של היהודים והאחרים - הן באוניברסיטאות (55.4% לעומת 69.9%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (60.6% לעומת 71.1%, בהתאמה).
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי :"האוניברסיטאות הן חוד החנית של ההשכלה הגבוהה והמחקר בארץ, ולהן תרומה מכרעת לעתידה ולהתפתחותה של מדינת ישראל. אי לכך, תנאי הסף לקבלה אליהן גבוהים יותר מאשר לכל מוסד אקדמי אחר, ותוכניות הלימודים בהן דורשות עמידה בעומס ובתנאים שלא כל הסטודנטים חפצים לעמוד בהם.
אחרי הכול, לאור מספר המקומות המצומצם יחסית באוניברסיטאות, בסופו של יום מתקבלים אליהן הטובים ביותר. מעבר לכך, אותם סטודנטים העומדים בתנאים אלו, זוכים להיות חלק ממוסדות המחקר המובילים ולקבל תואר של אוניברסיטה, על כל המשתמע מכך".
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, גלעד ארדיטי, אמר בתגובה לפרסומים כי "הנתונים הנ"ל חייבים לגרום לחשיבה עמוקה בקרב כלל המערכת ובמיוחד בקרב האוניברסיטאות על הסיבות למצב. אנו מאמינים שללא חריש עמוק שיעסוק בצורה מהותית בדרך העברת הידע ובהחלטה מודעת לאתגר ולסקרן את הסטודנטים באמת ולא רק בסיסמאות לא נראה שינוי במגמה. האקדמיה חייבת להפנים שגם דרך ההוראה ויצירת האתגר מצריכות מחקר שבנוי על ניסוי וטעייה".