ב-7 באוקטובר כיתות הכוננות האזרחיות ביישובי ובקיבוצי עוטף עזה היו המענה הראשוני והבלעדי שהגן על היישובים בטרם הגיעו הצבא וכוחות הביטחון. אף שנושא כיתות הכוננות אינו חדש, חשיבותן הרת הגורל עלתה כאמור בעקבות המלחמה וגם על רקע הביקורת של חבריהן על כך שצה”ל צמצם את כמות הנשקים הארוכים שלרשות כיתות הכוננות ביישובי העוטף, וכן באלה שפרושים בגבולות הצפוניים של המדינה.
כחלק מהפקת הלקחים ממתקפת חמאס, החליטו השר לביטחון לאומי ומפכ”ל המשטרה על הקמת כיתות כוננות גם בערים. במקביל, לאחרונה הוקם פורום כיתות הכוננות “הנני” המאגד נכון לעכשיו מעל 360 כיתות כוננות מתוך מטרה לחזק את כוחן ודריכותן של הכיתות למתקפה נוספת.

שקר גס וזדוני: מה שלא סיפרו לכם על ההפגנות בארה"ב נגד ישראל | שלמה שמיר
"לא נעזוב אותו עד שיהיה טוראי חליוה": אב התצפיתנית שנרצחה רותח על ראש אמ"ן הפורש

"הפורום נולד בעקבות 7 באוקטובר מתוך הבנה שיש הרבה כיתות כוננות ששיתוף פעולה ביניהן בכל מיני נושאים יכול מאוד לקדם אותן ביכולת שלהן, בין שבהצטיידות, בין שזה בהסדרת החוק, ובין שזה בנושא העברת מידע ולקחים, וגם בזמן אמת. הקשר שנוצר בין האנשים בשגרה הנוכחית זה משהו שבא לידי ביטוי", מספר יו”ר הפורום שרון תורג’מן.

"במסגרת הפורום הצלחנו לגייס מעל תשעה מיליון שקלים לטובת כיתות הכוננות והעמדנו לרשותן פלטפורמה חינמית שאנשים הפיצו וגייסו כספים בעיקר מחו”ל וגם מהארץ, לצורך מכשירי קשר, אמצעי לחימה כמו מדים טקטיים או פנסים ודברים שצריכים בטווח המיידי, כי הבירוקרטיה בארץ עובדת כמו בירוקרטיה - אטי ומסורבל מאוד, ואין את הזמן הזה. הפורום גדל כל יום ועוד יגדל. אנחנו לא מנסים חלילה להחליף את הרשויות שהן האוטוריטה החוקית של העניין הזה, אבל בהחלט לקדם את רמת הביטחון ביישובים ואת יכולות האנשים, וגם להסתכל ימינה ושמאלה ולטפל בבעיות רוחביות כפורום חזק המאגד בתוכו את העם. אנחנו רוצים לעשות את המהלך הזה כדי שיהיה אפקטיבי וכדי שיישאר פה לטווח הארוך, כדי שלא נמצא את עצמנו ב־7 באוקטובר 2025 בצורה אחרת".

"יש לנו יכולות"

תורג’מן (46), רס”ן (במיל’), משמש זה עשור כמפקד כיתת הכוננות במושב כפר הרי”ף בגבול השפלה ומישור החוף הדרומי, היה לדבריו דרוך ב־7 באוקטובר לכל תרחיש. “לא חיכיתי ל־7 באוקטובר אלא הקמתי את כיתת הכוננות כשרק הגעתי למושב, וביום מתקפת הפתע כיתת הכוננות קפצה", הוא מספר. "יש לי קבוצת וואטסאפ של אנשי הרפואה ביישוב שיודעים לתת מענה לכל מצב, וכבר שנים שאנחנו מוכנים לכל מצב, כי ידעתי שהיכולת של הצבא ושל המשטרה להיות בכמה מקומות בו־זמנית היא בלתי אפשרית, אבל רובנו חברה מגויסת והיינו בצבא כך שיש לנו יכולות. בימים הראשונים של המלחמה סגרנו את היישוב, פרסנו כוחות והגברנו את האבטחה. עם הזמן גם קיבלנו כלי נשק ארוכים. בכיתת הכוננות שלי יש אנשים שהיו בלבנון, בעזה, בשטחים, לוחמי סיירות וגבעתי, נח”ל וצנחנים”.

שרון תורג'מן (צילום: פורום כיתות הכוננות ''הנני'')
שרון תורג'מן (צילום: פורום כיתות הכוננות ''הנני'')

מהם האתגרים העיקריים הניצבים בפני הפורום כיום, ממרחק של יותר מחצי שנה מאז פרוץ המלחמה?
"אם אני מסתכל על המצב בצורה רוחבית אז אפשר לראות שיש חוסר קדימות במתן רישיונות נשק ואקדחים לחברי כיתות כוננות. כרגע השר לביטחון לאומי הקצה סדר גודל של שמונה נשקים ליישוב, ויש גם חברי כיתות כוננות שהגישו בקשות לנשק וממתינים כמו כל אזרח אחר, למרות שלחבר כיתת כוננות יש דחיפות כי הוא בתוך מערכת דחופה והיה חכם לתת לו אישור בצורה יותר מהירה ואז הייתה לך כיתת כוננות יותר יעילה. דבר נוסף הוא כל נושא הבירוקרטיה מול המשרד לביטחון פנים".

"לא יכול להיות שאנחנו נמצאים בסיטואציה כזו שמישהו קיבל נשק ארוך, אבל לא ירה בו כמה חודשים כי מג”ב או המשטרה לא יודעים להתמודד עם כמות האנשים שכרגע צריכים לעבור מטווח. כלומר, אם יש גופים אחרים שיכולים לבצע הכשרות ואימונים אז שייקחו את זה ממג”ב, ולא לקבל ברקס. להפך, אני רואה התנגדות של משטרה ומג”ב מתוך רצון בירוקרטי שלהם. אם אני למשל מ”פ חי”ר, למה אני לא יכול להעביר אימון לכיתה שלי? הרי אם הייתי בצבא הייתי יכול לעשות את זה. אבל לא נותנים את האופציה והסיבה היא כי חייב להיות קצין מג”ב נוכח, אבל לקצין כזה יש עוד אלף דברים לעשות. הבירוקרטיה פה קצת יורה לנו ברגל ואין לנו זמן, אנחנו מבינים שאנחנו מוכרחים להתקדם במהירות אל היעדים שלנו ולהתאמן".

איך אתם נערכים למקרה שחס וחלילה נופתע שוב במתקפה מהסוג של 7 באוקטובר?
“הפורום ריכז מספר לקחים בנושא של מערכות הקפצת הכיתה: נניח ועכשיו יש לי הקפצה ביישוב, אז איך אני מנהל את זה? מרים טלפון אחד־אחד? שולח הודעה בוואטסאפ קבוצתי? אז הפורום עשה סקר בין חברי כיתות הכוננות על איך הם מקפיצים את כיתות הכוננות, באילו מערכות שליטה ובקרה הם משתמשים, ולמדנו לרוחב אילו מערכות טובות יותר ואילו פחות, אילו מערכות זוללות סוללה מאנשים, ואילו מערכות לא עושות את העבודה כמו שצריך. אחרי זה אנחנו מציגים לחברים את תוצאות הסקר כדי לייעל את התוצאות. אנחנו עושים את זה באמצעות אפליקציות כאלה ואחרות”.

"סכנה ברורה ומיידית"

לתורג’מן יש בטן מלאה על התנהלות המדינה בטיפוח כיתות הכוננות אחרי 7 באוקטובר. “כיתות כוננות קיימות עשרות שנים בהגנה על יישובים, אבל המדינה צריכה להיערך בצורה יותר נכונה, לארגן נכון את המתנדבים ולייעל את הנחיצות שלהם”, הוא אומר. “יש צבא העם, וזה כל אחד מאיתנו. זה שהשתחררנו מהצבא לא אומר ששכחנו להילחם, המדינה צריכה להשתמש בנו בצורה נכונה ולא לקצץ לנו את הכנפיים”.

מהי המטרה העיקרית של הפורום?
"אנשי כיתות הכוננות מוכנים להילחם ולהגן על המשפחות ועל היישוב שלהם. אתה רק צריך לתת להם את ההסדרה החוקית לעשות את זה, את האימונים ואת ההכשרה. הפורום רוצה לקבע את המצב הזה כמצב שצריך להיות חלק בלתי נפרד מהאתגרים שמדינת ישראל עומדת בפניהם, לא רק בתקופת מלחמה אלא תמיד. הדבר השני הוא לקדם את ההכשרה ואת הגיוס כדי לעשות את כיתות הכוננות יותר אפקטיביות. אנחנו לא יכולים להישאר בלה לה לנד. היום ברור לחלוטין שלא מדובר רק בסכנה לחדירת מחבלים לשטחנו, מהיבשה, אלא גם בדרך האוויר באמצעים זולים ופשוטים כמו מצנחים ממונעים, או החדרת כטב”מים ורחפני נפץ. זו סכנה ברורה ומיידית. חייבים לצייד גם את כיתות הכוננות בציוד מתאים להתמודדות מול האיום לכשיבוא".

"תבין, עכשיו ברור שמחבל יכול להמריא במצנח ממונע מקלקיליה, ובתוך דקות הוא יכול לנחות בצור יגאל או בכפר סבא. אותו הדבר יכול להתרחש גם בחדירה מטול כרם לבת חפר או לנתניה, או מג’נין ליישובים הסמוכים. המדינה מוכרחה להחליף דיסקט באופן מיידי ולהיערך לחדירה כזאת, שתהיה מאוישת או של כטב”מים שיישאו חומרי נפץ. בסופו של דבר לוחמים שסיימו צבא צריכים לשנות פאזה ולהבין שעכשיו הם נלחמים על הבית שלהם. אין לנו כוונה להקים מיליציות אזרחיות, המדינה חייבת לראות אותנו חלק מצבא העם".

ממשטרת ישראל נמסר: "צר לנו על הצגת הדברים תוך עיוות המציאות, לא ברור על מה הדברים נשענים היות ובשיחות מקצועיות מול קציני משטרה הממונים על כיתות הכוננות הועלו על ידי מר תורג׳מן שבחים רבים על אופן הטיפול וההישגים יוצאי הדופן בזמן קצר. במהלך חצי השנה האחרונה, מאז פרוץ המלחמה, הקימו המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, למעלה מ-900 כיתות כוננות ברחבי הארץ, עם כ 12 אלף מתנדבים חדורי מוטיבציה, מתוכן כ-260 כיתות כוננות במרחב העירוני. ייעודן של כיתות הכוננות הינו לשמש כוח עתודה מבצעי הזמין להפעלה מהירה, על מנת לסייע לכוחות המשטרה באירועים הביטחוניים ובמצבי החירום השונים, להוות כוח אבטחה וככל שידרש גם כח לחימה, בישובי סמוכי גדר למניעת והדיפת נסיונות חדירה וטרור, על פי תורה משטרתית סדורה, תוך תיאום מלא עם כוחות הביטחון וזאת כדי למנות אי סדרים וחלילה פגיעה בנפש. כיתות הכוננות מופעלות על ידי התחנה הטריטוריאלית ומקבלות מעטפת פיקודית ומקצועית לרבות על ידי הפיקוד הבכיר של המשטרה.

"איתור והכשרת המתנדבים נעשה לפי מודל שגובש באמצעות מסד נתונים סדור בהובלה משותפת של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל.
בראשית הליך הגיוס והכשרת מתנדבי כיתות הכוננות עובר המועמד הליך מעמיק של בטחון תעסוקתי ובדיקת רישום פלילי, לאחריו עובר המועמד הכשרה ייעודית עיונית של מספר שעות וקיום מטווחים מעשיים, המכשירים את חברי כיתות הכוננות כמתנדבי משטרה עם הכשרה מבצעית וסמכויות. חברי כיתות הכוננות של משטרת ישראל הינם מתנדבים פעילים שבסיום הכשרתם חומשו בנשק ארוך אישי וצוידו בציוד תומך לחימה לצרכים מבצעיים אשר נופק רק לאחר שעבר בדיקות מעבדה קפדניות ומחמירות לשם שמירה על חייהם. חשוב להדגיש, שימוש באמצעים שלא עברו אישור על ידי המשטרה אסורים לשימוש ועשויים שלא להגן על המתנדבים כנדרש.

"משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי ממשיכים במאמצי גיוס המתנדבים בימים אלו בכלל תחומי העיסוק בכדי לחזק את תחושת הבטחון בקרב האזרחים. אנו קוראים לכלל הציבור לגלות מעורבות חברתית בעת הזו, לקחת חלק ולהתנדב למשמר האזרחי בכל תחומי העיסוק, בהן כיתות הכוננות".