שעון הקיץ הגיע: הלילה (בין חמישי לשישי) נכנס שעון הקיץ לתוקפו, לאחר שבשעה 2:00 מחוגי השעון זזו שעה אחת קדימה. ד"ר דנה פלורנטין, מומחית לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית במחוז דן-פתח תקווה, עם מספר המלצות לקראת תקופת הקיץ.
שעון קיץ מגיע: מתי מזיזים את המחוגים ומה נרוויח? כל התשובות
שעון קיץ - טוב או רע למסחר בבורסה?
להתחיל ללכת: האביב טומן בחובו ריחות פריחה משכרים ומזג אוויר נעים, וזה בדיוק הזמן", היא מציינת ומפרטת כי "אפשר להתייחס להליכה (וגם לכל פעילות גופנית אחרת) כאל תרופה ללא תופעות לוואי, שמשפרת את מצב הרוח, מפחיתה סיכון למחלות לב, מונעת סרטן, מונעת מחלות ניווניות של המוח, כגון מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון, משפרת את היציבה, מונעת אוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות), משפרת את איכות השינה, מפחיתה סיכון ללקות באירוע מוחי, משפרת את תפקוד שרירי הנשימה, ומפחיתה סיכון לדיכאון וחרדה".
לאכול טוב ובריא: במקום לאכול ג'אנק פוד מול הטלוויזיה אפשר לשדרג לסלט טרי ומרענן שמכיל ירקות בצבעים שונים, או יוגורט קר עם פירות טריים.
להיפגש עם חברים: במקום להיות ברשת חברתית וירטואלית, אפשר לנצל את מזג האוויר האביבי ולצאת פיזית אל העולם, אינטראקציות חברתיות פנים מול פנים מסייעות לתפקוד קוגניטיבי וריגשי, וגם שומרות על הבריאות הנפשית.
לצאת לטייל בחיק הטבע: מזג האוויר הנוח בתקופת האביב הוא הזדמנות מצויינת לטיולים משפחתיים, בפארקים או בחיק הטבע. לדבריה, הטיולים הם גם פעילות גופנית בפני עצמה, וגם גיבוש וזמן איכות משפחתי, שתורם לחיזוק הקשרים המשפחתיים בסופי שבוע.
היתרונות:
שינה טובה יותר: החשיפה לשעות אור חיונית לשמירת הקצב התקין של השעון הביולוגי ולהפרשת המלטונין, הורמון המופרש מבלוטת האיצטרובל במוח ואחראי על שליטה ובקרה בשעון הביולוגי. החשכה מוקדמת, האופיינית לשעון החורף, "מבלבלת" את השעון הביולוגי וגורמת לעייפות מוקדמת ולקושי בקימה בבוקר.
שיפור מצב הרוח: חשיפה לאור מגבירה את הפרשת ההורמון סרוטונין, אחד האחראים העיקריים למצב רוח טוב. ההורמון הזה הוא פקטור מרכזי בהפרעות דיכאוניות, והטיפול בחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון נועד להאריך את משך שהותו והשפעתו על מערכת העצבים.
מחקרים הראו בבירור כי שעות חשכה מוקדמות, האופייניות לשעון חורף, מגבירות את הסיכון לדיכאון מסוג "הפרעה אפקטיבית עונתית" (SAD) או במילים המוכרות "דיכאון חורף", וכי קיים אפקט הפוך לחשיפה מוגברת לאור השמש. מסיבה זו, בארצות סקנדינביה למשל, שם שעות החשכה ארוכות – מקובל טיפול בתאורה ביתית מיוחדת כנגד דיכאון החורף.
הפחתת לחץ הדם: עור החשוף לקרינת ה-UV של השמש משחרר חנקן חד חמצני – NO, העשוי להפחית את לחץ הדם. במחקר שנערך על ידי אוניברסיטת אדינבורו, רופאי עור בדקו את לחץ הדם של 34 מתנדבים תחת קרינת UV. הממצאים הראו כי חשיפה לקרני ה-UV למשך שעה הביאה להפחתה משמעותית בלחץ הדם.
פחות תאונות דרכים: שעות אור רבות יותר מפחיתות משמעותית את הסיכון לתאונות דרכים, שמהוות את אחד מגורמי התמותה המרכזיים בעולם וגם בישראל. בשיאו של שעון הקיץ בישראל נזכה לאור אפילו בשמונה בערב, כך שגם אלה השבים מאוחר מהעבודה יוכלו לנסוע באופן בטוח יותר, ולא יצטרכו לנווט את דרכם בחשכה.
מחקרים גם מצביעים על כך שהולכי רגל ורוכבי אופניים נהרגים בשעות החושך פי 2 יותר מאשר בשעות האור. הנתונים מראים גם כי בחודשי החורף ילדים נפגעים בתאונות חמורות בשעות אחר הצהריים כמעט פי שלושה מאשר בשעות הבוקר, ואצל מבוגרים יש עלייה של למעלה מ-53% בסיכון להיפגע בשעות אחר הצהריים החשוכות בהשוואה לשעות הבוקר.
לא מעט מהמחקרים שנערכו באירופה ובארה"ב מצביעים על ירידה במספר תאונות הדרכים כתוצאה מהנהגת שעון הקיץ. כך למשל, על פי הערכות בארצות הברית, שעון הקיץ מונע כ-170 הולכי הרוגים רגל בשנה. על פי אומדן אחר בארה"ב, הנהגת שעון קיץ חוסכת 931 תאונות דרכים קטלניות, מתוכן 727 תאונות בהן מעורבים הולכים רגל ו-173 תאונות עם נוסעי רכב. במחקר אחר שנערך ביפן, שם לא מונהג שעון קיץ, העריכו כי הנהגת השעון תפחית כעשרת אלפים תאונות דרכים בשנה.
ויטמין D: זהו אחד הוויטמינים החשובים ביותר לגוף ואור השמש מביא להעלאת רמתו. כמעט כל תא בגופנו מושפע מוויטמין D, המיוצר על ידי העור בתגובה לקרינת ה-UV. הוויטמין מגביר את ספיגת הסידן והזרחן מהמעי והעברתם לעצמות, והוא חיוני לבניית העצמות והשיניים. מחקרים הראו שוויטמין D יעיל במיוחד בקרב קשישים: הוא מונע שברים בעצמות, מקטין את שיעור נפילות השיניים, משפר את תפקוד השרירים ומקטין את הסיכון לסרטן המעי ולסרטן הערמונית. הוויטמין מופיע בשתי צורות: האחת, צורה בלתי פעילה בגוף הקרויה ויטמין D2, והשנייה, הצורה הפעילה - ויטמין D3. הצורה הפעילה (D3) נוצרת מפעולת קרני השמש על העור. מחסור בוויטמין D בגלל תזונה לקויה או חשיפה לא מספקת לשמש גורם להתפתחות מחלת הרככת.
על אף שישראל היא מדינה שטופת שמש, מחקרים מהשנים האחרונות הראו כי שליש מהתושבים סובלים ממחסור בוויטמין D. מחקר שנערך בבית החולים איכילוב וכלל 341 נשים תושבות גוש דן מצא מחסור אצל 30% מהנבדקות.
סיכום של 18 מחקרים אקראיים שבדקו קשר בין תמותה ותוספת ויטמין D מצא כי מתן ויטמין D קשור בירידה בתמותה. מסיבה זו הוצאה הנחיה חדשה לרופאי המשפחה, לפיה יש מקום לשקול המלצה למתן ויטמין D לכלל האוכלוסייה הבוגרת.
הסכנות: בשבועות המעבר הראשונים
על אף היתרונות הבריאותיים והנפשיים הרבים שבשעון קיץ, ישנן טענות כי הארכת שעות האור דווקא עלולה להזיק לגוף. מחקר משנת 2008 הראה כי קיימת עלייה של 10% בשכיחות התקפי הלב בימי המעבר הראשונים לשעון הקיץ. בנוסף קרינת השמש גם כשיש עננים, מגבירה את הסיכון לסרטן מלנומנה ולפגיעה גם בעיניים. לכן הקפידו לא להיחשף לשמש בשעות השיא (10:00-16:00) ואם אתם חייבים, הקפידו למרוח אחת לשעתיים לפחות קרם הגנה בעל SPF של 50 ומעלה. השתמשו במשקפי שמש כדי להגן על העיניים מנזקי השמש. ובעיקר – תיהנו משעות האור.