זהבה אוחיון, מטפלת בזקנים סיעודיים בחברת דנאל סיעוד, שהתה ב־7 באוקטובר בביתה שבשדרות, הסמוך לתחנת המשטרה שבה נערך קרב של שעות ארוכות מול מחבלים.
גם בהנהגת חמאס נערכים: זה היורש המיועד של סינוואר
"מאיים על מצב המדינה": האזהרה של איזנקוט לחברי הקבינט והעקיצה לנתניהו
בעודה מנסה לחסום את דלת ביתה, הייתה עדה מחלונה לרגעי מותו הטרגי של רנ"ג מאיר אברג'ל ז"ל, שוטר שנפל בקרב עם המחבלים בעיר ביחד עם שבעה מחבריו והוא בן 54, מותיר אחריו את בת זוגו, בתו, אחיו ואמו המבוגרת.
מאיר היה בנה של צביה, אישה משדרות שבה מטפלת זהבה במסירות שנים ארוכות. לימים, בעת שחזרה לטפל בה, סיפרה זהבה לצביה לבקשתה בדיוק את שאירע לבנה היקר. זה רק סיפור אחד מיני רבים של זקני שדרות שחוו טראומות אישיות, וחלקם נאלצו להתפנות מבתיהם ולהסתגל למצב חדש ומאתגר, לעתים לבדם.
כ־700 זקנים משדרות והאזור שמטופלים בדנאל סיעוד פונו מהעיר, ונכון להיום רק כ־200 חזרו להתגורר בה. כ־100 נמצאים בים המלח והשאר באילת, נתניה, ירושלים וערים נוספות. מדובר בזקנים שלא יכולים להעביר את היום ללא סיוע של מטפלת לפחות בחלק משעות היום.
"אנחנו המטפלות, שרואות ומטפלות בזקנים שלנו מדי יום, ממלאות היום גם תקן של פסיכולוגיות שלהם", מספרת זהבה. "אנחנו דואגות לשוחח איתם ולראות שמצב הרוח בסדר, להתקשר בבוקר ולוודא שעברו את הלילה, פשוט להיות שם בשבילם גם ברמה הנפשית. החיבורים עם המטופלים שלנו הם עמוקים. חלקם בודדים, חלקם מפחדים להיות לבד, חלקם גם בלי ממ"ד עד היום, ואנחנו משתדלות לעזור להם במה שאפשר".
נינט דהן, מנהלת סניף דנאל סיעוד שדרות, שפועל עדיין מים המלח: "הימים הראשונים היו מאוד קשים, אבל מצבם הנפשי של רבים מהמטופלים עדיין מורכב, ואלה מהם שעדיין נמצאים בבתי המלון מסתייעים במטפלות שלנו, שבחלקן מפונות בעצמן מבתיהן".
דרור פלנבאום, מנכ"ל דנאל סיעוד, מוסיף: "עם פינוי שדרות הקמנו בתוך כמה ימים את הסניף הווירטואלי בים המלח, ובעזרת המערכת הטכנולוגית שלנו הצלחנו למצוא גם למטופלים שפונו לשאר הארץ מטפלות קרובות ומתאימות בלוחות זמנים קצרים. האתגר הגדול הוא שבעיקר בתקופה זו איש מהם לא יישאר לבד".