שיעור ההדבקות במחלות מין בישראל ממשיך בנסיקה מדאיגה: נתוני משרד הבריאות המשווים בין שנת 2024 ל-2023, ונתוני חודשי 2025 הראשונים מצביעים על המשך המגמה המדאיגה, כשבראש ההדבקות מחלת המין זיבה. מומחים מזהירים כי התכשירים האנטיביוטיים פוחתים בעוצמתם והחיידקים מגלים עמידויות קשות לטיפול. 

הזינוק בהדבקות במחלות מין שנצפה בכל העולם וגם בישראל, החל לפני כמה שנים עם אישור תרופות ה"פרפ" המונעות הדבקה בנגיף ה-HIV בעיקר בקרב הומואים. השימוש בהם הוביל ליחסי מין לא מוגנים שאמנם גרם לירידה מסויימת בשיעור ההדבקות בנגיף האיידס, אבל הוביל מנגד לעליה דרמטית בהדבקות במחלות מין ולשימוש נרחב באנטיביוטיקה. כך, החלו חלק מהחיידקים הגורמים למחלות המין לגלות עמידות, עד שבחלק מהמקרים אין כל יעילות לטיפול.

דוקסילין. טיפול מונע שנוי במחלוקת לאחר מגע מיני (צילום: מעריב אונליין)
דוקסילין. טיפול מונע שנוי במחלוקת לאחר מגע מיני (צילום: מעריב אונליין)

אחת המחלות הקשות ביותר היא עגבת (סיפיליס). היא מתחילה כמחלה קלה יחסית ללא תסמינים או בהופעת פריחה הולכת ומתפשטת, אלא ששנים אחרי ההדבקה עלולים חלק מהנדבקים שלא טופלו ללקות במחלות קשות במוח, בלב בעיניים ובאיברים נוספים. הדבקות רבות נצפות גם בזיבה השכיחה מבין מחלות המין בישראל, ובכלמידיה. 

על פי סיכום נתוני משרד הבריאות לשנת 2024, נרשמו 816 הדבקות בזיבה לעומת שנת 2023.  במחלת העכבת נרשמו 508 הדבקות אשתקד לעומת 514 הדבקות שנה קודם לכן. בכלמידיה נרשמו 829 הדבקות אשתקד, ירידה קלה לעומת שנה קודם בה נרשמו 902 מקרים. הדבקות רבות נרשמו במשרד הבריאות גם בחודשים הראשונים של שנת 2024, עם מאות נדבקים בשלוש מחלות המין הללו.

מומחים מזהירים כי מלבד העלייה במספר ההדבקות, גוברת הדאגה בעולם הרפואה מהתפתחות של עמידות גוברת לאנטיביוטיקות במחלות מין, בעיקר בזיבה, אך גם בכלמידיה ובמידה מסוימת גם בעגבת. כיום, הטיפול בזיבה בישראל מבוסס לרוב על זריקת צפריאקסון יחד עם כדורי אזיתרומיצין - טיפול שהיה עד לאחרונה יעיל, אך דיווחים בעולם מצביעים על זנים עמידים לשתי התרופות גם יחד. גם כלמידיה, שבעבר טופלה לרוב בדוקסיציקלין או אזיתרומיצין בלבד, החלה להראות בחלק מהמקרים עמידות.

הסכנה בעמידות היא שבעתיד הקרוב יופיעו זנים של חיידקי מחלות מין שלא ניתן יהיה לטפל בהם כלל, מה שעלול להוביל להחמרת תסמינים, סיבוכים ארוכי טווח, ולהדבקות נרחבות בקהילה. החשש הוא שבדומה לעמידויות שהתפתחו לחיידקים בבתי חולים, גם בתחום מחלות המין נעמוד בעידן שבו זיבה עמידה לחלוטין לטיפול תופץ ביחסי מין ולא יהיה לכך מענה תרופתי יעיל.

במקביל, בשנה האחרונה הופצה ברחבי העולם – וגם בישראל – פרקטיקה חדשה ושנויה במחלוקת: נטילת האנטיביוטיקה דוקסיציקלין מיד לאחר מגע מיני לא מוגן (Post-Exposure Prophylaxis) במינון של 200 מיליגרמים, בניסיון למנוע הדבקה בכלמידיה, זיבה ועגבת. עם זאת, מומחים מזהירים כי שימוש תכוף בדוקסיציקלין עלול להאיץ את היווצרות העמידויות גם לתרופה זו, ולכן יש ליישם פרקטיקה זו בזהירות ובפיקוח רפואי בלבד.