בשנים האחרונות, בזכות פעילות רבה שנעשתה בתחום, נשים רבות מאובחנות כחולות בסרטן שד בשלבים מוקדמים מאוד. סרטן שד בשלביו המוקדמים הוא מחלה ברת ריפוי במרבית המקרים. סרטן שד גרורתי, לעומת זאת, אינו בר ריפוי,  אך בשנים האחרונות חלו פריצות דרך מדעיות הנותנות תקווה לחולות בסרטן שד גרורתי.

כ-5,000 נשים מאובחנות מדי שנה עם סרטן שד במדינת ישראל בלבד. מתוכן, לשמחתנו, מספרן של הנשים אשר מאובחנות עם מחלה גרורתית הוא נמוך מאוד ועומד על פחות מ-5%. רובן המכריע של הנשים שאובחנו בשלב מוקדם נרפאות מסרטן , אך ישנו אחוז מסוים של חולות אשר בעתיד יפתחו גרורות. האחוז הגבוה של הנשים המאובחנות בשלב כה מוקדם מתאפשר בזכות המודעות הגוברת ובדיקות הסקר המבוצעות בחלק גדול מהאוכלוסייה ובכך מקטינה את הסיכוי להתפתחותה של מחלה גרורתית.  

בסרטן שד מוקדם, בנוסף לניתוח, במקרים רבים נדרש טיפול אונקולוגי נוסף על מנת למנוע מחלה גרורתית, כמו למשל טיפול כימי, טיפול הורמונלי או טיפול ביולוגי. הסיכוי של אישה עם סרטן שד מוקדם לפתח מחלה גרורתית הוא אינדיבידואלי ומשתנה לפי היקף המחלה ומאפיינים ביולוגיים של הגידול. במצב של סרטן  שד גרורתי, המחלה התפשטה מעבר לאזור של השד והבלוטות הסמוכות לשד ויש מעורבות של איברים מרוחקים יותר כמו העצמות, הריאות והכבד. במחלה גרורתית הטיפול העיקרי הינו סיסטמי - כלומר טיפול תרופתי המגיע לכל הגוף. 

סיפור משפחתי של סרטן ובפרט סרטן שד מהווים גורם סיכון להתפתחות סרטן שד. יש גם מספר תסמונות גנטיות שמעלות משמעותית את הסיכון להתפתחות של סרטן. בתסמונת גנטית נולדים עם שינוי בגן מסוים המעלה משמעותית את הסיכוי להתפתחות של סרטן. זיהוי מוטציה בגן ה-  BRCA  הנו חשוב ביותר בהקשר של סרטן שד, מאחר שכ- 60-80% מכל נשאיות ה-BRCA צפויות לפתח סרטן שד לאורך חייהן ובנוסף יש להן גם סיכוי של עשרות אחוזים לחלות בסרטן השחלות. 

המוטציה בגן שכיחה במיוחד באנשים ממוצא אשכנזי, ובזכות כך לפני כשנתיים נכנסה לסל האפשרות לבצע בדיקות נשאות ל BRCA כחלק מבדיקת סקר לכל אישה ממוצא אשכנזי,  גם ללא היסטוריה משפחתית של ממאירות. לזיהוי מוקדם של נשאות ל- BRCA  יש חשיבות גבוהה כי הן זקוקות למעקב הדוק הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסיית הנשים הממוצעת, אשר עשוי להיות מציל חיים.  

המודעות לסרטן השד חשובה החל מגיל צעיר מאוד. באוכלוסייה הממוצעת, בנשים ללא גורמי סיכון ההמלצה היא להתחיל בדיקות סקר של ממוגרפיה בגיל 50 ולאחר מכן בדיקה דו-שנתית, ויש איגודים מקצועיים הממליצים להתחיל את בדיקת הסקר כבר בגיל 40. באופן כללי מומלץ שכל אישה תיבדק ע"י כירורג/ית שד החל מגיל 30 לצורך הערכה ראשונית של כלל גורמי הסיכון והחלטה על המועד הרצוי להתחלת מעקב הדמייתי. בנשאיות BRCA מומלץ להתחיל את המעקב כבר בגיל 25. בנוסף לבדיקות הסקר, חשוב שכל אישה תהיה מודעת לשד, ואם נמוש גוש חדש או ישנו שינוי בצבע, בצורה, כמו למשל משיכה או עיוות של השד, יש צורך לפנות לרופא בהקדם. 

בניגוד למחלה מוקדמת, מחלה גרורתית הנה מחלה שלרוב לא ניתן להעלים או לרפא לחלוטין, אך יש שורה גדולה של קווי טיפול חדשניים ופורצי דרך שניתן להציע למטופלות שהם יעילים, ולרוב גם מאפשרים לשמור על איכות  חיים טובה. 

ישנם שלושה קולטנים ברקמת הגידול המסייעים לנו לדייק את האסטרטגיה הרפואית. מתוכם קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון, הקולטנים להורמונים. ברוב סרטני השד קולטני הגידול חיובים להורמונים ולכן שימוש בתרופות החוסמות את הפעילות של קולטנים אלו תביא לדעיכה משמעותית של המחלה. לעומתם קולטן נוסף בשם HER2, מתבטא ביתר בכ- 20% מהגידולים, והטיפול העיקרי בגידול עם ביטוי יתר של HER2 מתבסס על חסימה של הקולטן הנ"ל ע"י טיפול ביולוגי, שלרוב ניתן בשילוב עם כימותרפיה. 

במחלה עם קולטנים חיוביים להורמונים וללא ביטוי יתר של HER2 מספר קווי הטיפול הראשונים הם טיפולים שאינם מבוססי כימיה, אלא על טיפול אנטי-הורמונלי בשילוב עם טיפולים ביולוגיים. אנו רואים בכך יתרון משום שרוב הטיפולים הללו ניתנים בכדורים בלבד ומאפשרים טיפול נוח יותר למטופלות לרוב עם תופעות הלוואי קלות יותר מאלה של הכימותרפיה. 

מבחינה זו, אחד הטיפולים אשר עשו מהפיכה בתחום בשנים האחרונות זו הקבוצה של תרופות המעכבות חלבון בשם CDK 4/6, תרופות ביולוגיות הניתנות יחד עם הטיפול ההורמונלי ומכפילות את היעילות שלו. מחקרים  שפורסמו לאחרונה הראו שהמשלב של מעכבי CDK 4/6 בשילוב עם טיפול הורמונלי מעלה את תוחלת החיים במספר שנים (תוחלת החיים של אישה עם מחלה גרורתית הייתה מעל 5 שנים). כלומר, מדובר פה במהפכה של ממש הן בשינוי בתוחלת החיים והן בשמירה על איכות החיים של המטופלות תחת הטיפול. 

בשנים האחרונות התווספו גם טיפולים ביולוגים חדשים נוספים המשפרים את הפעילות של הטיפול האנטי-הורמונלי וכן יש התפתחות של תכשירים אנטי-הורמונלים חדשים. אני בטוחה שבשנים הקרובות נשמע על תרופות חדשות נוספות שנוכל להיעזר בהן בטיפול בנשים עם סרטן שד גרורתי. 

גם בתחום הכימותרפיה ישנה התפתחות גדולה. חידוש של השנים האחרונות הנו התפתחות של כימותרפיה המוצמדת ישירות לנוגדן המכוון לאחד מהחלבונים שנמצאים על גבי התא הסרטני. סוג הטיפול הנ"ל הוא כמו ''טיל מונחה מטרה'' המאפשר לכימותרפיה להיכנס באופן מדויק יותר לתאים הסרטניים, מה שמאפשר טיפול ממוקד הרבה יותר מבעבר. בכנס האונקולוגי השנתי שנערך בחודש יוני האחרון ראינו תוצאות מרגשות של מחקר שבדק את אחת מאותן התרופות החדשות שהראה שיפור משמעותי בתוחלת החיים בנשים עם סרטן שד. 

קבלת בשורה על סרטן שד היא לרוב מורכבת ומטלטלת. ההתמודדות היא עוד יותר מורכבת במידה ומדובר במחלה גרורתית שאינה ברת ריפוי. עם זאת, בהתחשב בשיפור הדרמטי שיש לנו בטיפולים הקיימים כיום, קיימת סיבה טובה לשמור על אופטימיות, גם במקרה של מחלה גרורתית. השאיפה שלנו היא שמטופלות ינסו לשמור במידת האפשר על אורח חיים רגיל, כפי שהיה להן  טרם האבחנה של הסרטן. במידה שעולים קשיים הקשורים למחלה או לטיפול, חשוב לעדכן את הצוות המטפל על מנת שיוכל לנסות לטייב את הטיפול ולהתמודד עם הצרכים ותופעות הלוואי. לשמחתי, כיום חלק גדול מהנשים חיות את חייהן כרגיל מבחינת עבודה ועיסוקים אחרים ומצליחות לשמור על איכות חיים טובה.  

הכותבת היא מנהלת יחידה סרטן השד, המכון האונקולוגי, המרכז הרפואי שערי צדק