משרד הבריאות פרסם היום (רביעי) את הנוהל החדש לטיפול חירום בנפגעי ונפגעות אלימות מינית. המסמך המעודכן היה אמור להתפרסם עד תום שנת 2015, לפני כשבע שנים. בזמן הזה, הצוותים בחדרים האקוטיים ובחדרי המיון פעלו ללא נהלים אחידים ומעודכנים, כשהנוהל האחרון עודכן בשנת 2003.
החוזר קובע כללים לאבחון ומתן טיפול רפואי ופסיכוסוציאלי, ואיסוף ראיות משפטיות לנפגע/ת תקיפה מינית המגיע/ה למערכת הבריאות לאחר הפגיעה. במסמך בחוזר מפורטים עקרונות הטיפול בנפגעות ובנפגעים. כאשר כל טיפול יינתן ללא דעה קדומה וללא אפליה על רקע גזע, מין, דת, נכות, גיל, נטייה מינית, זהות מינית או מגדרית, התנהגות מינית, אמונה פוליטית או השתייכות עדתית. כל טיפול דורש הסכמת המטופלת לאחר שניתן הסבר על מהותו והפעולות שינקטו, במטרה לתאם ציפיות ולמנוע מצוקה, הפתעה או הבנה שגויה של הפעולות.
בין הסעיפים:
- על מנת למנוע פגיעה נוספת בנפגעת ובאיכות הראיות, יש לצמצם את מספר חברי הצוות המטפל בכל שלבי הבדיקה והטיפול ולהימנע מתחקור פרטי הארוע מעבר לנדרש לצורך הטיפול.
- בבדיקות שכוללות מגע חודרני ומגע באיברים אינטימיים חשוב להסביר למטופלת כי היא זכאית לבקש להפסיק את הבדיקה בכל שלב, כולל בעקבות אי נעימות גופנית או נפשית.
- מטופלת זכאית לנוכחות מלווה. יש לבקש את אישורה לכניסת אנשים נוספים לחדר, לרבות סטודנטים / מתמחים (למעט כניסה במצבי חירום).
- במקרים של חשד למעורבות חומרים פרמקולוגיים (סמים, אלכוהול או תרופות), בטווח של עד 4 ימים מהתרחשות הפגיעה יש לבצע מיידית בדיקת דם ושתן ו/או להפנות במיידי למרכז האקוטי הקרוב ביותר.
- יש להודיע למשטרה על כל מטופלת המגיעה לטיפול לאחר שעברה פגיעה מינית. עם זאת, אין לחייב נפגעת להתלונן במשטרה, או להתנות טיפול בהגשת תלונה. יש לאפשר לנפגעת לשוחח עם עו"ס בטרם השיחה עם המשטרה ולהסביר לה את משמעות חובת הדיווח.
- החוזר מציין כי יש אפשרות לנפגע/ת לעשות בדיקה קלינית לאיתור חומר ביולוגי זר, שתועבר למכון לרפואה משפטית, כאשר התשובות יינתנו לנבדקת ולא למשטרה.
לצד הסעיפים הללו, החוזר מפרט את נוהל שמירת ערכות בדיקת אונס, בהתאם לשינוי בחוק שעבר במרץ האחרון, שמאריך את זמן שמירת הערכות ל-50 שנים. עוד מודגש כי לא ייעשה שימוש בדגימות שנלקחו במהלך הבדיקות, ללא הגשת תלונה במשטרה או לפני שהנפגע/ת יתנו את הסכמתם לכך, וגם זאת רק לאחר שיסבירו לה את משמעות ההסכמה לשימוש להמשך ההליך והבדיקה המשטרתית.
כמו כן, במכתב השחרור, אין לפרט את פרטי האירוע, ממצאי הבדיקה והפרשנות, יש לכלול בו את הבדיקות שנעשו, הטיפול שניתן ואת המשך הטיפול התרופתי או הרפואי הנדרש.
כאמור, בשני העשורים שחלפו מאז עודכן הנוהל לאחרונה, חלו התפתחויות רבות בטיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית; טכנולוגיות חדשות בתחום המז"פ ובתחומי רפואה שונים, תפיסת המצב והטיפול הנפשי, שיח אחר עם הנפגעות/ים, ועוד. בחודש מאי אשתקד, בעקבות מאבק ארוך שניהל הלובי למלחמה באלימות מינית, פרסם משרד הבריאות טיוטת נוהל חדש, אבל ללא לוחות זמנים לסיום העבודה.
מאחר שעברו שנים עד שפורסמה הטיוטה, דרש הלובי לו"ז לסיום העבודה ופרסום הנוהל עצמו, והודיע כי אם לא יפורסם לו"ז יאלץ לפנות לבג"צ. משרד הבריאות הבטיח לענות עד סוף דצמבר 2021, ובסוף השנה ענה כי הם אינם מתחייבים לשום לו"ז והנוהל יצא כשהוא יצא. בחודש ינואר האחרון, הגיש הלובי בג"צ נגד משרד הבריאות, שר הבריאות ניצן הורוביץ, מנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש, ומנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית ד"ר זוהר סהר-לביא, בתביעה שיתחייבו ללו"ז לפרסום הנוהל החדש. במרץ ביקש משרד הבריאות מבית המשפט העליון הארכה וקיבל.
מנהלת הלובי יעל שרר: "אני שמחה ומברכת על פרסום הנוהל החדש, ומחכה בקוצר רוח לראות אותו מיושם. מדינת ישראל לקחה היום צעד ענק קדימה במלחמה באלימות מינית. נהלים אחידים ומעודכנים יאפשרו למשרד הבריאות להעניק טיפול מיטבי לנפגעות ולנפגעים, ואף יציידו אותן/ם בראיות פורנזיות שתהיינה קבילות בבית המשפט, אם ירצו. 'נוהל' נשמע כמו משהו קטן, אבל זאת מהפכה".