הישראלים לא מחסנים ומגפת השעלת הכלל עולמית מתרחבת בממדים עצומים בישראל: התפרצות נתוני משרד הבריאות שהגיעו לידי "מעריב" מצביעים על ירידה משמעותית בשיעור ההתחסנות נגד המחלה ובתוך כך עליה בשיעור ההדבקות. בסכנה העיקרית נמצאים תינוקות, אצלם המחלה הופכת לקטלנית ועלולה להוביל לדום נשימה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי מתחילת שנת 2024 דווחו למשרד הבריאות 658 מקרי שעלת, עם כ-250 מקרים חדשים בחודש. זאת במקביל לתחלואה נרחבת ברחבי העולם, בפרט בארצות הברית, קנדה, דנמרק, אוסטרליה, בריטניה ושבדיה.
הנתונים מגלים עוד ירידה משמעותית בהתחסנות תינוקות לשעלת: מכיסוי חיסוני של 98% בשנת 2018, לצניחה לכדי כיסוי חיסוני ממוצע של 92% בשנתיים האחרונות. השיעור הנמוך ביותר של מתחסנים נמצא באזור ירושלים ובית שמש שם היקף ההתחסנות הממוצע לשעלת עמד על 88% בלבד, ובמחוז דרום עם כ-90% התחסנות, בעיקר בישובים בפזורה הבדואית.
כדי להגדיל את הכיסוי החיסוני לשעלת הורה משרד הבריאות להקדים את גיל החיסון הראשון נגד שעלת בטיפות חלב מגיל 8 שבועות לגיל 6 שבועות, כדי לאפשר ליילוד ליצור נוגדנים עצמיים בשלב מוקדם ככל האפשר. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "שעלת היא מחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה שעלולה לגרום לסיבוכים ולמוות. המשרד ממליץ על מתן חיסון לנשים בשליש השלישי להיריון, שמאפשר לאשה ההרה לפתח נוגדנים לשעלת ברמה גבוהה ולהעבירם דרך השליה לעובר ברחמה, וכן להעניק לתינוק הנולד הגנה עד שהוא יוכל לקבל את החיסון בעצמו".
מחלת השעלת (פרטוסיס) נגרמת בשל הדבקה בחיידק בורדטלה פרטוזיס. היא נחשבת לאחת מעשר המחלות הקטלניות ביותר בעולם, ובתחילת המאה הקודמת הייתה גורם עיקרי בתמותת תינוקות, עד להכנסת החיסון שהביא לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה.
המחלה, המכונה גם "מחלת מאה הימים", בשל משכה הארוך העלול להגיע לכדי חודשים של שיעול, מתבטאת בשלושה שלבים. השלב הראשון נמשך כשבועיים ומאופיין בנזלת ובהפרשה מהעיניים. בשלב השני מופיע שיעול התקפי ממושך המלווה בהאדמה בפנים, אודם בלובן העין (לחמיות) הקאות ואף הפסקות נשימה בתינוקות. התקפי השיעול מסתיימים בקושי בשאיפת אוויר המתאפיין במעין שריקה. השלב השלישי מתאפיין בהמשך השיעול תקופה ארוכה.