דו"ח חמור של משרד הבריאות מגלה את היקף הפגיעות המיניות במערכת הבריאות: מחקר שכלל מאות נשים מגלה כי כשליש חוו פגיעה מינית ממטפל במערכת הבריאות. הפגיעות כללו בין היתר הטרדה מילולית, נגיעות, מעשים מגונים וגם אונס. מרבית הפוגעים הם רופאים, שליש מהם גינקולוגים.
המחקר החדש הוא חלק משורת צעדים שנועדו לבחון את היקף התופעה בישראל ולמגר אותה. הוא נערך עבור משרד הבריאות על ידי מכון ברוקדייל למחקר והוא מהראשונים שנעשו במערכות בריאות בעולם. המחקר כלל סקר אינטרנטי עליו השיבו 963 נשים מעל לגיל 21 ונערך מחודש ינואר ועד לחודש יוני 2023. בנוסף, המחקר הכיל ראיונות עומק עם נשות מקצוע ומטופלות שעברו פגיעה מינית במערכת הבריאות וכן, ניתוח שיח ברשת.
מהדו"ח עולה כי 37% מן הנשים חוו פגיעה מינית ממטפל במערכת הבריאות ו-22% מן הנשים חוו פגיעה כזו בחמש השנים האחרונות (נתונים דומים לנתון של פגיעות מיניות מחוץ למערכת הבריאות). על פי הממצאים, הפגיעות הנפוצות ביותר היו מבטים (מתוך כלל הנשים שנפגעו, 6.9% מהנפגעות נפגעו ממבטים בלבד), אמירות מקטינות ומחפיצות (מתוך כלל הנשים שנפגעו, 7% מהנפגעות נפגעו מאמירות בלבד) בקשות להתפשט (13% מהמשיבות שנפגעו), נגיעות (13% מהמשיבות שנפגעו), הצעות מיניות (9% מהמשיבות שנפגעו), מעשים מגונים (5% מהמשיבות שנפגעו), אונס וביצוע מעשים מגונים בכפייה (5% מהמשיבות שנפגעו) וסחיטה באיומים (4% מהמשיבות שנפגעו).
37% מהפגיעות בוצעו על ידי רופאים שאינם גינקולוגים, 32% על ידי גינקולוגים, 12% על ידי בעלי מקצועות בריאות אחרים, 6% על ידי רופאי שיניים ובריאות השן ו-5% על ידי מטפלים מתחום הסיעוד. מרבית מהפגיעות התרחשו בקהילה כאשר 50% מהפגיעות היו במרפאות קופות חולים, 28% במרפאות פרטיות ו-16% בבתי חולים.
14% מהמשיבות דיווחו כי נפגעו על ידי אותו המטפל יותר מפעם אחת ועד חמש פעמים ו-3% דיווחו כי נפגעו על ידי אותו מטפל יותר מחמש פעמים. 52% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות לא היו מודעות לקיום גורם אחראי הממונה על מניעת הטרדה מינית במקום הפגיעה, ו-24% ציינו כי הן סבורות שאין גורם אחראי הממונה על הנושא. בנוסף, רק 7% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות ראו פרסום בולט בנוגע לקיום גורם ממונה על מניעת הטרדה מינית במקום שבו התבצעה הפגיעה. 7% בלבד מן הנשים שנפגעו השיבו כי הפגיעה דווחה לגורם רשמי כלשהו.
בבדיקת הסיבות לשיעור הדיווח הנמוך עולה כי היה קיים ספק שמעשיו של המטופל מהווים פגיעה מינית (23%), ספק שהמקרה חמור (17%), בושה (13%), חוסר אמון ביכולת של המערכת לטפל בעניין (9%). בנוסף, 4% דיווחו שאי הדיווח נבע מפחד מהגורם הפוגע או חשש שיימנע מהמתלוננת טיפול רפואי בעקבות התלונה. ממצאים דומים עלו גם מראיונות עומק שביצעו החוקרות עם הנפגעות ונשות מקצוע מהתחום.
בעקבות הפגיעה, 28% מהנשים שענו לסקר דיווחו על נזק נפשי או רגשי, 9% על נזק אישי או חברתי ו-4% על נזק גופני או רפואי.
בבחינת השפעות מתמשכות בקרב הנפגעות עלה כי 32% דיווחו שהן ויתרו על טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, 19% דיווחו כי איבדו אמון ברופאים ובמטפלים ו-14% דיווחו כי הן נוקטות בעקבות הפגיעה בזהירות, חשדנות, מודעות יתר והצבת גבולות.
"המחקר משקף תמונה עגומה רק מעט מאוד מהנפגעות היו מודעות לכך שיש להן למי לפנות" מציינת הפרופ' רחל ניסנהולץ-גנות, מכון ברוקדייל: "אף אישה לא צריכה לעבור פגיעה מינית, בטח לא מידי מטפל, וכל אישה צריכה לדעת שיש לה לאן לפנות ושהפנייה שלה תטופל במהירות ובמקצועיות".
" אנו רואים בחומרה כל אירוע שבו מטופל או מטופלת חוו הטרדה. ואולם, חומרת הצעדים בהם אנו נוקטים נקבעים על פי החוק" אמרה ענת לייכטר, ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות על ידי מטפלים במשרד הבריאות: "מאז פרסום חוזרי המנכ"ל בשנת 2022, התקבלו בנציבות הקבילות למקצועות רפואיים כ-180 תלונות, כולן נבדקות ביסודיות וברגישות, כאשר בלמעלה מ-100 תלונות הסתיים הבירור. בין תוצאות הבירור המלצנו ב-13 תלונות על הגשת קובלנה ליחידת הדין המשמעתי. בנוסף, ב-12 מהתלונות ננקטו סנקציות במוסד הרפואי כגון פיטורין או אזהרת המטפל".
משרד הבריאות מזכיר לכל מי שנפגע או הוטרד על רקע מיני שניתן לפנות לממונים על הטרדות מיניות בארגונים השונים או לממונה במשרד הבריאות על תחום ההטרדות המיניות על ידי מטפלים בנציבות קבילות הציבור למקצועות הרפואה.