אם אתם עצבניים וחושבים לצאת לריצה כדי לפרוק מתחים – כדאי לחשוב פעמיים. מחקר חדש, שכלל עשרות מחקרים קודמים שבהם נבדקו אלפי בני אדם, מצא שפעילות גופנית עצימה לא רק שאינה מסייעת להפחית את תחושת הדחק, אלא עלולה אף להחמיר אותו. הממצאים פורסמו בגיליון החדש של כתב העת Clinical Psychology Review.
אוהבים לרוץ? אתם עלולים לסבול מפציעות חמורות - כך תעשו זאת נכון
המחקר נולד בהשראת הפופולריות הגואה של "חדרי זעם" בארה"ב ובאירופה, שקוראים למבקרים לשחרר כעסים באמצעות ניפוץ של זכוכית, צלחות או מכשירי אלקטרוניקה. "רצינו להפריך את התיאוריה של הבעת כעס כדרך להתמודד איתו", מסבירה אחת החוקרות, ד"ר סופי קרוויק. "הראינו שהפחתת העוררות חשובה יותר לשחרור מתחים".
במחקר החדש נותחו 154 מחקרים, שכללו יותר מ־10,000 משתתפים ממינים, גילים, תרבויות ומוצאים שונים. החוקרים מצאו שפעילויות המגבירות את העוררות הפיזיולוגית וחום הגוף לא השפיעו על מידת הסטרס ותחושות הכעס, ואפילו החמירו אותם.
פעילויות שנמצאו מפחיתות כעסים כללו נשימות עמוקות, הרפיה, מדיטציה, יוגה, הרפיית שרירים, נשימה סרעפתית וגם – לקיחת פסק זמן. ריצה נמצאה כאחת הפעילויות שדווקא הגבירו את הכעס.
"הגיע הזמן לשבור את המיתוס שאם אתה כועס כדאי לשחרר קיטור באמצעות פעילות מאומצת", אומר ראש צוות החוקרים פרופ' בראד בושמן מאוניברסיטת אוהיו סטייט. "אין שמץ של ראיות מדעיות שתומכות בתיאורייה שלפיה פעילות אינטנסיבית יעילה לפריקת מתחים".
"פעילויות גופניות מסוימות שמגבירות את העוררות עשויות להיות טובות ללב, אבל הן לא הדרך הטובה ביותר להפחית כעס", מוסיף פרופ' בושמן. "אנשים כועסים אומנם רוצים לפרוק, אבל המחקר מצביע על כך שגם אם יש הרגשה טובה זמנית מפורקן, היא למעשה מחזקת את התוקפנות".