פרופ׳ גידי רכבי, מנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן, זוכה פרס ישראל לרפואה לשנת 2020 התייחס בשיחה עם מעריב לפריצת הדרך המשמעותית מאחוריה עומדים הזוכים בפרס הנובל, אשר אפשרה את יצירת חיסוני הקורונה. "החיסונים של חברת מודרנה ופייזר מבוססים על שימוש בהחדרה לגוף של רנ"א שליח (mRNA) המכיל מידע גנטי שמתורגם לחלבון. כאשר מכניסים מולקולות אלו לגוף האדם, נוצר החלבון הדומה לאחד מחלבוני הנגיף. המערכת החיסונית של המטופל מגיבה לחלבון - דבר שיוביל בסופו של דבר ליצירת תגובה חיסונית לנגיף", הסביר.
פרס נובל לרפואה הוענק לשניים ממפתחי החיסון לקורונה
לדבריו, האפשרות לקחת mRNA ולהזריק אותו לגוף, כדי לבטא חלבון הודגמה בעכבר כבר בשנת 1990. "הזרקת mRNA המקודד לחלבון הביאה ליצירת החלבון הרצוי", ציין, "עם זאת, התברר שקיים מכשול משמעותי לשימוש בהזרקת mRNA כטיפול: תאינו מגיבים לכמות גדולה של RNA בהפעלה עודפת של מערכת החיסון, בדומה לתגובה ל-RNA של וירוס. נוצרת סערת ציטוקינים - בדומה למה שראינו אצל חולי הקורונה הקשים אשר עלולה לגרום אף למוות".
הוא הדגיש: "בעצם, למרות שטכנולוגית השימוש ב-mRNA הודגמה כבר מ-1990, התגובה הקשה של מערכת החיסון מנעה את היכולת להשתמש בה כטיפול. בשלב הזה מגיעים לסיפור מקביל, שבו שותפה קבוצת המחקר שלנו בשיבא, אשר הייתה בין החלוצות בתחום חקר מודיפיקציות mRNA. כשלמדנו בבית הספר על DNA הסבירו לנו שהוא מורכב מארבע אבני בניין, ה'אותיות' C G A ו-T. בנוסף, גם ה-RNA בנוי מארבע 'אותיות' בסיסיות - C G A ו-U, כאשר בשנים האחרונות למדנו שב-RNA ישנן 'אותיות' נוספות, אבני בניין נוספות ופחות שכיחות. כיום מוכרות כ-170 מודיפיקציות RNA שונות, וקבוצתנו הייתה חלוצה בפיתוח השיטות לזיהויין".
ואיך זה מתחבר לפיתוח של הזוכים בנובל?
"הזוכים הראו - במאמר שפורסם בשנת 2005 - כי אם יוצרים mRNA תוך שימוש באותיות שעברו מודיפיקציה, הדבר מקטין מאד את תגובת מערכת החיסון ל-mRNA המוזרק. זו הייתה פריצת הדרך שאפשרה ליצור את חיסוני mRNA יעילים שתופעות הלוואי להזרקתם מינימליות. החיסונים של פייזר ומודרנה שעשו מהפכה בהתמודדות עם מגפת הקורונה, היו החיסונים הראשונים שהתבססו על mRNA. בעקבות החיסון המוצלח לקורונה, ניתן כיום ובעתיד להשתמש בטכנולוגיה חשובה זו לשימושים רפואיים נוספים - דוגמת חיסון למזהמים אחרים ואף ליצירת חיסונים לסרטן".