המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים הבוקר (שני) את דוח הניטור הלאומי בים התיכון לשנת 2022, בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה.
"הציבור מוזמן לצפות": המשרד להגנת הסביבה פיתח מפת סיכוני אקלים לאומית
פרסום ראשון: אחרי חמישים שנה - נחל נהלל שוב זורם
ממצאי הניטור מראים כי אף שהים התיכון הוא גוף מים גדול המשותף למספר רב של מדינות, עיקר ההשפעה השלילית על המערכת בשטח הימי של ישראל נובע מפעילות שמקורה בישראל.
הזיהום בחלקו הצפוני של מפרץ חיפה ממשיך ומראה מגמת עלייה מדאיגה. בים העמוק נמצאו שיירים של המינרל בריט (בריום סולפט) שמקורו בבוץ קידוח של קידוחי הגז, אם כי בריכוזים נמוכים.
לצד זאת, נמדדו ריכוזי כספית גבוהים מהתקן בדגי מאכל וכן ריכוזים חריגים ובעייתיים של מתכות בנחלי החוף. אלה נובעים מהזרמה של עודפי קולחים באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף, המוגדרים במצב זיהום בינוני.
60%־90% מהפסולת החופית היא פלסטיק: בחופים הדרומיים פלסטיק מהווה כ־60% מהפסולת, ואילו במרכז ובצפון כ־90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות. בחופי הדרום אחוז ניכר מהפסולת היא מתכת, בעיקר שאריות תחמושת וציוד דיג. במהלך 2022, עדיין נמצאה בחופים פסולת הקשורה למגיפת הקורונה כדוגמת כפפות, מסיכות חד פעמיות וכו'.
פסולת פלסטיק שיוצרה בישראל היוותה בין 50% ל־90% בחופי המרכז והצפון. ככל שנעים דרומה, עולה אחוז הפסולת מתוצרת חוץ בחופים, כאשר מקורה בספינות ובזרמים המגיעים מדרום מערב. פסולת הפלסטיק מתוצרת ישראל היא גם כ־20% מהפסולת שנוטרה במים העמוקים.
מיקרו־פלסטיק הוא בעייתי בשל הדמיון שלו למזון הטבעי של בעלי חיים ימיים, מה שגורם להם לבלוע אותו. מעבר לכך שאינם יכולים לעכל פלסטיק, תוספים רעילים של תעשיית הפלסטיק מצטברים ברקמות גם של דגי מאכל. ריכוז המיקרו־פלסטיק הצף היה 1.2 פריטים למ"ר בישראל לעומת כ־0.7 באיטליה.
הדוח מצביע על המשך מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ־0.13 מעלות צלזיוס לשנה, כתוצאה מההתחממות הגלובלית. קצב זה מהיר משמעותית מהקצב בתחזית ארגון האקלים העולמי (0.055 מעלות לשנה) בשל היות הים התיכון גוף מים קטן בהשוואה לאוקיינוסים.
בין השנים 1992 ל־2022 נמדדה עליית מפלס הים של כ־13.8 ס"מ, בקצב ממוצע של כ־4.6 מ"מ בשנה. עליית המפלס העולמית נגרמת בשל התחממות מי הים והמסת הקרחונים.
בנוסף, נמשכת מגמת החמצת מי הים בשל עליית חלקו של הפחמן הדו־חמצני באוויר החודר למערכת הימית. החמצת הים משפיעה על תהליכים ביולוגיים, בהם בניית שלד של יצורים דוגמת אלמוגים וצדפות.