המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח ההיערכות לעליית מפלס הים של מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים. על פי הדוח, תרחיש הייחוס, הנסמך על הדוח האחרון של פאנל מדעני האקלים הבין־ממשלתי, צופה בחופי הים התיכון בישראל עלייה של 1.06 מטרים עד לשנת 2100.
עוד עולה מהדוח כי בעת אירועי סערות קיצוניים, בנוסף לעליית מפלס חזויה של 1.06 מטר - תיתכן עליית מפלס של לפחות 0.8 מטר נוספים.
אחת המגמות המרכזיות של שינוי אקלים שעתידות להשפיע על ישראל היא עליית מפלס הים, אשר נובעת בעיקר מהגידול בנפח המים עקב התחממותם ומהמסת קרחונים יבשתיים וימיים. הסכנות שבעליית מפלס הים מגוונות, ובהן פגיעה במבנים ובתשתיות, המלחת האקוויפרים של מי התהום, שחיקת קו החוף ומצוקים וכן הצפות שטחי יבשה, במיוחד בעת סערות.
במקביל מפרסם המשרד להגנת הסביבה את התוכנית המשרדית להיערכות למשבר האקלים, בהתאם להחלטת הממשלה שהעביר המשרד, ובה נקבע כי על משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות למשבר האקלים עד לסוף שנת 2023.
"ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקיו נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השינויים הצפויים ואלו שכבר מתרחשים בכל רחבי העולם - בין השאר עלייה בתדירות שריפות יער, שיטפונות והצפות - ועתידים להחריף ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם", מסבירים במשרד. התוכנית כוללת 15 מהלכים ו־138 משימות הרלוונטיות לפעילות המשרד, ובהם שימור מערכות אקולוגיות על ידי מיפוי רגישויות מערכות אקולוגיות במעיינות ונחלים לזיהומים, שחרור מעיינות ונחלים לציבור, הקמת אתרי מפלט לבעלי חיים רגישים, יישום תוכניות השבת מים לטבע ועוד.
לצד זאת, מדובר גם בתכנון אופן היערכות והתנהלות מפעלים בשגרה ובחירום - בדגש על מפעלי חומרים מסוכנים והגנה על תשתיות מאסונות טבע, ובהן תשתיות טיהור שפכים ומים.
עם זאת, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מדגישה: "התוכנית קובעת את הפעולות הבסיסיות בעבודת המשרד בשנים הקרובות, אבל לצורך ההיערכות המיטבית הנדרשת למשבר האקלים יש צורך בשיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם, טבע ודין, תוקף את הדוח: "ממשלת ישראל אינה מאמינה בהיערכות למשבר האקלים, ובחסות משרד האוצר ותמיכת השרה סילמן - משקרת לציבור כאילו נעשות פעולות אסטרטגיות, כשבפועל מדובר בפעולות רכות שלא ימנעו את הקטסטרופה האקלימית שעתידה לנחות על תושבי ישראל. בהיעדר חוק אקלים שאפתני, מתוקצב ומחייב, כל שנותר למשרד להגנת הסביבה זה להציג מצגת שרובה כתובה בלשון 'יש לבחון'. כשאין רגולציה שאפתנית ומתוקצבת, שום החלטה אינה מחייבת, והראיה לכך היא עד כמה קל היה לאוצר לחסל 200 מיליון שקל מתקציב המשרד עבור היערכות למשבר".
ברכה מוסיף: "בפועל, אין טיפול בלמעלה מ־100 מלמ״ק מי נגר בשנה, שלאחר השיטפונות זורמים לים ומזהמים אותו, אין התמודדות עם עליית מפלס פני הים, ותוכניות בנייה הרסניות ממשיכות לתרום להרס קו החוף והמצוקים. יתר על כן, התוכנית להפחתת גזי חממה וזיהום אוויר קוצצה, ובמקום להיערך נכון עם תוכנית לאומית לאנרגיות מתחדשות, ממשיכים לקדם היתרים לתחנות הכוח הפחמיות, ולא מסירים חסמי ביורוקרטיה לשם קידום אנרגיה נקייה".