כ-58.4 אלף אנשים עם לקויות שמיעה התגוררו בישראל בשנת 2023. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לרגל יום השמיעה הבינלאומי שחל מחר (שני). שיעור האנשים עם לקויות שמיעה עמד על 5% ממרשם האנשים עם מוגבלות (1.163 מיליון). יש לציין כי בקרב הקהילה, ישנם לקויי שמיעה שיעדיפו להיקרא "כבדי שמיעה", שכן לדבריהם המילה "לקוי" אינה משקפת אותם.
מפילוח הנתונים עולה, כי 69.9% מכלל האנשים עם לקויות שמיעה הם גברים ו-30.1% הן נשים, 71.1% הם יהודים ו-28.9% הם ערבים. הגיל הממוצע של אנשים עם לקויות שמיעה היה 52.8 שנים, כאשר הגיל הממוצע של גברים היה גבוה באופן משמעותי מזה של נשים (56 לעומת 45.6 שנים, בהתאמה).
מתוך 52.6 אלף אנשים עם לקויות שמיעה בני 18 ומעלה, היו 6,500 (12.4%) בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת (סל תקשורת) ממשרד הרווחה והביטחון החברתי. בקרב כלל האנשים עם לקויות שמיעה, ל-75.8% יש לפחות עוד סוג אחד של מוגבלות, בנוסף ללקויות שמיעה.
בקרב אנשים עם לקויות שמיעה בני 69-25, היו 22.6% בעלי תואר אקדמי, 7.9% בעלי תעודה על-תיכונית לא אקדמית, 38.1% בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ו-27.5% בעלי תעודת השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון.
בשנת 2022, ל-50.8% מכלל האנשים עם לקויות שמיעה בגילאי עבודה, הייתה הכנסה מעבודה. בקרב אנשים שהיו להם לקויות שמיעה בלבד, השיעור עמד על 73.4%.
הילדים לא יודעים להגיד על הלקות - והמורים לא יודעים לזהות
בתוך כך, מומחים לקלינאות תקשורת בשירותי בריאות כללית, מפרטים את חשיבות השמירה על שמיעה טובה ובמקביל, אפשרות לאיתור בעיות שמיעה ודרכי טיפול בקרב ילדים והגיל הרך. הם מדגישים, כי חוש השמיעה חשוב ביותר לצורך קליטת כל המתרחש מסביב ושיש קשר ישיר בין שמיעה לבין כישורי שפה להתפתחות.
במסגרות החינוכיות הצורך בחוש שמיעה תקין מקבל כיוונים לימודיים כאשר הילדים צריכים להקשיב בריכוז לאורך זמן. "כישורי שמיעה חשובים מאד על מנת לפתח ולשמר כישורי שפה, כישורים רגשיים, כישורים חברתיים וכמובן כישורי למידה", הם מסבירים. "שמיעה תקינה מאפשרת זיכרון שמיעתי תקין, מאפשרת זיהוי תקין של צלילים ומילים, שחיונית לרכישת כישורי קריאה וכתיבה".
בשירותי בריאות כללית מתריעים, כי ירידה בשמיעה עלולה לפגום בפיתוח הכישורים האלה של רכישת שפה, מימוש הפוטנציאל הלימודי, התפתחות רגשית ודימוי עצמי. יש קשר ישיר בין תפיסה שמיעתית להתפתחות השפה ולרכישת הקריאה. התפיסה השמיעתית כוללת הבחנה שמיעתית, קשב שמיעתי, זיכרון שמיעתי ורצף שמיעתי.
ילד עם ירידה בשמיעה יהיה מסוגל פחות לשמור על ריכוז וקשב, ירגיש את החסרים בהבנה ובקליטה של החומר הנלמד. בשירותי בריאות כללית מתריעים עוד, כי גננו , מורות והורים לא תמיד מודעים לירידה בשמיעה ומפרשים את חוסר תגובה בעקשנות, בחוסר עניין, בהתמקדות במשחקים. כאשר לאחר בדיקות שמיעה שמתבצעות יכול להתברר שלילד קיימת ירידת שמיעה קלה עד בינונית שללא טיפול מתאים עלולה לפגוע בהתפתחות בכישורים חברתיים ובלמידה ואף לפגום בהתפתחות התקינה של הילד.
כיצד תזהו אם הילד שלכם לקוי שמיעה?
בשירותי בריאות כללית ממליצים להורים להיות מודעים לתופעות שונות שעשויות להצביע על ירידת שמיעה. בין היתר:
- הילדים לא עונים מיד לפניות אלא לאחר שמגבירים את עוצמת הקול או מנמיכים מכשירים רועשים.
- חוזרים כמה פעמים על השאלה מה? במהלך שיח ופניות אליהם.
- מגבירים את עוצמת הדיבור בטלוויזיה או שמתקרבים אליה בכדי לשמוע טוב יותר.
- שיבושי היגוי כדוגמת החסרת תחיליות מילים ("פון" במקום "טלפון") או שיבושים של מילים חדשות שנרכשו לאחרונה ושמעו באופן לא מדויק.
- מסתכלים על הפנים ומנסים לקרוא שפתיים של הדוברים.
במקרים בהם עולה חשש שלילד ירידת שמיעה, יש לפנות לרופא אף אוזן וגרון להערכה ולבדיקת אוזניים. במידת הצורך, הרופא יפנה את הילד לבדיקות שמיעה על ידי קלינאית תקשורת במכון אודיולוגי.
למשפחה הקרובה ובעיקר להורים יש תפקיד חשוב באבחון לקויות שמיעה. לא תמיד הילד הצעיר מדווח להוריו על ירידת שמיעה או יודע להגיד על כך שאינו שומע טוב. לכן, ההורים צריכים להיות ערניים לכל הסימנים שיכולים להצביע על קושי בשמיעה או בהבנה.
יש לציין שבגילאים הצעירים שכיחות גבוהה של ליקוי שמיעה היא לעיתים על רקע של נוזלים באוזניים ודלקות הניתנות לטיפול, ובעקבות הטיפולים השמיעה משתפרת והילד חוזר לרמת שמיעה תקינה.
