ישראל של היום חזקה מתמיד – כלכלית, ביטחונית ודיפלומטית. אבל בתחום אחד אנחנו עדיין מתנהגים כמו מדינה שעדיין לא מצאה את עצמה. שנה אחר שנה, אנחנו ממשיכים לקבל סיוע ביטחוני מארצות הברית. כאילו אין לנו ברירה. כאילו אנחנו לא מסוגלים לעמוד בזכות עצמנו. אבל זו לא האמת. וזו לא הדרך.
אנחנו גאים להיות בת הברית הקרובה ביותר של ארצות הברית. אנחנו מכירים תודה על עשרות שנים של תמיכה. אבל תודה אינה מדיניות, ותלות אינה עוצמה. אם אנחנו רוצים להיראות כאומה ריבונית, עלינו לממן את הביטחון שלנו בעצמנו. כל מדינה שתלויה במדינה אחרת לצורכי הביטחון הבסיסיים שלה נעשית פגיעה. לא רק צבאית, גם פוליטית. כל עוד ישראל מקבלת סיוע היא חשופה ללחצים, לעיכובים, לגחמות של פוליטיקאים בוושינגטון.
כך היה גם בתקופת ממשל ביידן – הצהרות של תמיכה פומבית, לצד עיכובים שקטים באספקת חימושים ואיומים בצמצום הסיוע ככלי לחץ. זה לא רק חיכוך פוליטי, זהו סיכון אסטרטגי. את הסיכונים שצפויים לנו כבר אפשר לראות באופק. אם בעתיד תקום ממשלה אמריקאית עם דמויות מהשמאל הרדיקלי, כמו אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, ייתכנו קיצוצים חד־צדדיים ובלתי צפויים. אז למה לחכות עם הגב לקיר, כשאפשר להוביל מהלך ביוזמתנו?
בצד השמרני של ארצות הברית קמה תנועה רחבה, “אמריקה תחילה”. היא שואפת לצמצם את הסיוע הזר ולהתמקד בגבולותיה, בכלכלתה ובאזרחיה. סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס, אישיות מובילה בתנועה זו, וטאקר קרלסון, מהקולות הבולטים בשיח הציבורי השמרני – שניהם מעריכים כוח, עצמאות וריבונות. הם אינם שונאי ישראל, להפך. אבל הם אינם רוצים לראות את ישראל נשענת על תקציב הביטחון האמריקאי. אם נמשיך להתנהג כאילו הסיוע הוא זכות נצחית, נאבד את תמיכתם של אלה שבאמת מאמינים בנו. אבל אם נוותר עליו ביוזמתנו, מרצון, בגאווה – נרוויח את אמונם, את הערכתם ואת בריתם לאורך שנים.
הסיוע האמריקאי גדול, אך הוא פחות מ־3% מהתקציב הלאומי שלנו. ישראל יכולה וצריכה להחליף אותו בעצמה. אני מציע מהלך הדרגתי, בן חמש שנים, להפסקת הסיוע. בשקט, בכבוד, באחריות. המהלך יאפשר לצה״ל להיערך, לייעל, להתחדש – ולשדר מסר ברור לעולם: ישראל עומדת על רגליה. נמשיך לפתח טכנולוגיות משותפות עם ארצות הברית, נמשיך לרכוש ממנה מערכות, אבל כשותפים שווים – לא כלקוחות תלויים.
ב־7 באוקטובר חווינו את היום הקשה בתולדות ישראל. לא ביקשנו בו חיילים זרים, לא חיכינו לאמריקה. ישראלים מכל הגילים רצו קדימה. זו הרוח שלנו, זו הזהות שלנו. עכשיו זו צריכה להיות גם המדיניות שלנו. הגיע הזמן לבחור בעוצמה, לבחור בכבוד, לבחור בעצמאות.
הכותב הוא עורך דין, מייסד תנועת ‘"ישראל מחר"
