דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשר לעובדי ההוראה פורסם אתמול. הוא מכיל בין היתר ממצאים ראשוניים על היקף ההוראה לשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ב) ומגמות רב־שנתיות על היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה, מאפיינים נבחרים של עובדי הוראה, שכר חודשי ממוצע ואינדיקטורים נבחרים. בשנת הלימודים תשפ"ב מספרם של עובדי ההוראה בכלל המערכת היה כ־198 אלף לעומת כ־193 אלף בשנת הלימודים תשפ"א (גידול של 2.7%).
הנתונים הנוגעים לעזיבת מקצוע ההוראה מתקבלים בהפרש של שלוש שנים, ולכן העדכניים ביותר הם מהשנים 2018־2019. בשנת הלימודים תשע"ט עזבו את מערכת החינוך 8,641 עובדי הוראה, לעומת 6,984 עובדי הוראה בשנת הלימודים תשע"ח (גידול של 23.7%).
עם זאת, בשנת הלימודים תשפ"ב מספרם של עובדי הוראה חדשים עמד על 10,755 לעומת 12,192 בשנת תשפ"א, ירידה של כ־12%. שיעור הגיוס של עובדי הוראה חדשים בחינוך העברי ירד מכ־6.9% בשנת תשפ"א לכ־6.1% בשנת תשפ"ב. בחינוך הערבי שיעור הגיוס של עובדי הוראה חדשים ירד מ־4.5% בשנת תשפ"א ל־3.0% בשנת תשפ"ב.
במהלך שני העשורים האחרונים, מספר התלמידים גדל ב־46% בחינוך היסודי, ב־24% בחטיבות הביניים וב־45% בחטיבות העליונות, ומספר הכיתות גדל ב־43% ,57% ו־59%, בהתאמה. בתקופה זו מספר עובדי ההוראה גדל ב־69% בחינוך היסודי, ב־87% בחטיבות הביניים וב־56% בחטיבות העליונות, ובהתאם לכך מספר המשרות המלאות גדל ב־88%, 58% ו־52%, בהתאמה.
כמו כן, במהלך שני העשורים האחרונים ירד ממוצע התלמידים למורה. ירידה בולטת במיוחד הייתה בחינוך היסודי הערבי – מ־15.7 תלמידים למורה בשנת תש"ס (1999־2000) ל־11.1 תלמידים למורה בשנת תשפ"א. ממוצע התלמידים לכיתה ירד אף הוא, ובאופן בולט בחטיבות הביניים בחינוך הערבי, מ־32.9 תלמידים לכיתה בשנת תש"ס ל־26.5 תלמידים לכיתה בשנת תשפ"א.
השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה עמד בשנת תש"ף (2019־2020) על 12,907 שקל, לעומת 8,954 שקל בשנת תש"ע (2009־2010) ו־6,380 שקל בשנת תש"ס (1999־2000) – גידול של כ־90% במהלך השנים תש"ס־תש"ף. פערי השכר בין גברים לנשים פחתו מ־13% בשנת 2000 ל־10% בשנת 2020. לעומת זאת, באותן שנים פערי השכר בין מבוגרים (בני 55־64) לצעירים (בני 25־34) התרחבו מ־93% ל־114%, בהתאמה.